הקדמה: למה ואיך התחלתי לכתוב על ויטמינים

היום כמעט לכל אחד ואחת מאתנו יש מחשב, מקלדת ועכבר, ובעזרתם אנחנו יכולים לשוטט במרחבי המרשתת ולדלות מידע על כל נושא שעולה על דעתנו. יכולת הרחבת הידע טובה וחשובה, אך אליה וקוץ בה. אפשר למצוא במרשתת מידע רב שאינו מדויק במקרה הטוב ובמקרה הרע מסולף או סתם מצוץ מן האצבע. לא פעם המידע הוכנס לרשת על ידי בעלי עניין מסחרי או אג'נדה אחרת. חשוב מאוד לקבל מידע ממקורות אמינים שאין להם כל אינטרס מסחרי או אחר.

"יפה דרשת", אומר לעצמו הקורא, "אך איך אדע כי מה שאני קורא במאמרים שלך באמת אמין?" שאלה טובה שאין עליה תשובה טובה, רק המלצה. אם מדובר במידע חשוב עבורכם, דאגו להצליב מידע מכמה מקורות וכך תוכלו להיות בטוחים יותר במהימנות המידע. טיפ קטן נוסף: מתברר כי ככלל המידע בויקיפדיה, במיוחד בשפה האנגלית, אמין. ערכים רבים נבדקו והושוו עם אותם ערכים באנציקלופדיה בריטניקה והתברר כי בויקיפדיה היו פחות טעויות. הסיבה לכך ברורה: ויקיפדיה מתעדכנת וערכים הכתובים בה מתוקנים כל הזמן.

"אז מה הערך המוסף של קריאת מאמרייך על נושא מסוים במקום לקרוא בויקיפדיה?" שואל הקורא. ובכן, אני מנסה לרכז היבטים שונים של אותו נושא ולכתוב עליו כך שיהיה מובן לקוראים שאינם מעולם הביוכימיה או הרפואה. אף אני נעזרת במרשתת ובספרים כדי לכתוב את המאמרים באתר, אלא שבזכות הכשרתי המקצועית אני יכולה לבקר את מה שאני קוראת. כמובן אני מגבילה את עצמי לתחום שהתמחיתי בו – ביוכימיה קלינית.

כמו כן שלא כמו בויקיפדיה, באתר שבו אתם קוראים את מאמריי אפשר להגיב ולשאול שאלות וכל הקוראים ושואלי השאלות בוודאי כבר שמו לב שאני משתדלת לענות על כל שאלה ולהגיב על כל תגובה. לעניות דעתי זה היתרון הגדול של האתר ואשמח לענות על כל שאלה שמטרתה להבהיר את הכתוב, לפי מיטב הידע שבידי. כמובן אם אחד הקוראים יעלה נושא בתחום שלדעתו עשוי לעניין את הכלל, אשמח לכתוב עליו, אם יש בידי הידע המספיק.

הקדמה כללית זאת הייתה אמורה לבוא לפני שכתבתי את מאמרי הראשון באתר, אי אז כשכתבתי על בדיקות דם, אבל רק היום, לפני שהתחלתי לכתוב על הוויטמינים ומצאתי ים של מידע במרשתת, הגעתי למסקנה שהקדמה מעין זו עשויה להיות חשובה.

הוויטמינים מלווים אותי מאז ימי ילדותי המוקדמת, מאז אמר רופא הילדים ד"ר זינגר לאמי שעל הילדה לאכול ויטמינים. הוא לא התכוון לגלולות אלא לרסק עגבניות ולרסק גזר, העשירים מאוד בוויטמינים שונים שעליהם אדבר בהמשך. מה פתאום נזכרתי בהם עכשיו? האם נגמרו לי כל הרעיונות?

במסגרת עבודת מחקר של בעלי, הוא עבר על עדויות של ניצולים ששהו באחד מן הגטאות הקטנים באזור ההונגרי של סלובקיה. אחת העדות מספרת על רופא שלא גורש למחנה ההשמדה משום שהייתה לו פרוטקציה – הוא עבד במעבדת המחקר של פרופ' סנט-גיירגי (Szent-Gyorgyi), המגלה של ויטמין C. הסיפור גירה מאוד את סקרנותי. לוויטמינים למיניהם היה תפקיד נכבד בלימודי הביוכימיה, אך לא זכרתי כי ביוכימאי הונגרי הוא זה שגילה את ויטמין C. החלטתי כי כדאי ללמוד מחדש את נושא הוויטמינים בכלל ולשתף אתכם הקוראים בידע.

ואחרי כל ההקדמה האישית, מה הוא בכלל ויטמין?

ויטמין הוא חומר שהגוף זקוק לו בכמויות קטנות ואשר הגוף אינו מסוגל לייצרו ועל כן יש צורך לקבלו מן המזון. יש חומרים שאורגניזמים (יצורים) מסוימים יכולים לייצרם ואחרים שלא. חומרים אלו לא יהיו ויטמינים עבור הראשונים, אלא רק עבור האחרונים. בכוונה כתבתי "שהגוף זקוק לו" ולא "שגוף האדם". אמנם העניין שלנו ממוקד בגוף האדם, אך כדאי לדעת שיש חומרים המשמשים ויטמינים ליצורים שונים מאתנו.

בקבוצת החומרים הנקראים ויטמינים לא נכללות חומצות האמינו וחומצות השומן ההכרחיות – אלו שגוף האדם חייב לקבלן מן המזון, ולא המינרלים, כגון סידן, זרחן, מגנזיום ויוד. במאמר הבא אתחיל לכתוב על ויטמין C, שהוזכר כבר בהקדמה.