מחסור ביוד במים והשלכותיו (2)

הורמוני בלוטת התריס והיוד
תמונה ורד יפה
ד"ר יפה ורד

במאמר הקודם בסדרה עסקתי בתפקידה של בלוטת התריס ובחיוניותו של היוד לפעילותה התקינה. כפי שהסברתי, התפקיד העיקרי של בלוטת התריס הוא לייצר את ההורמונים T4 ו-T3. הורמונים אלו אחראיים לרגולציה של תהליכים מטבוליים בכל הגוף. לצורך ייצור הורמונים אלו ביעילות, זקוקה בלוטת התריס, כמו כל מפעל, לחומרי גלם מתאימים, למכונות מתאימות ולבקרה על תהליך הייצור. יוד הוא חומר הגלם הקריטי היות ו-65% ממשקל ההורמון T4 ו-58% ממשקל T3הוא יוד. הורמוני בלוטת התריס הם התרכובות-מכילות-היוד היחידות שלהן יש פעילות בגופם של בעלי החוליות בכלל ובני האדם בפרט.

יוד נספג מן המזון במעי הדק ומועבר במערכת הדם לבלוטת התריס. בלוטת התריס שואבת לתוכה באופן פעיל את היוד בעזרת משאבה מתאימה ומרכזת אותו בתוכה.

בלוטת התריס מייצרת את חומר הגלם השני הדרוש לייצור הורמונים אלו והוא החלבון טירוגלובולין. חלבון זה מכיל מספר יחידות רב של החומצה האמינית טירוזין, שהיא אחת מחומצות האמינו המרכיבות את חלבוני גופנו. כל יחידה כזו של טירוזין בתוך חלבון זה יכולה לקשור אליה 2 אטומים של יוד. קיימים אזורים בחלבון שבהם יש שתי יחידות סמוכות של טירוזין שלשתיהן יחד קשורים 3 או 4 אטומים של יוד. כאשר יש צורך בשליחת ההורמון לתאי הגוף, החלבון הגדול מפורק וזוגות אלו משוחררים לדם ומגיעים לתאי היעד.

לאחר שההורמון פעל על תא היעד, היוד מוסר ממנו. הסרת היוד נועדה לצורך "כיבוי" הפעילות של ההורמון. ה"כיבוי" מהווה מנגנון בקרה בגופנו, "כיבוי" האות להפעלת מנגנון מסוים משמש כאמצעי שליטה על המנגנון. פעילות רציפה ללא "כיבוי", עלולה לשבש את פעילות הגוף. היוד שהוסר חוזר לצורך מִחזור לבלוטת התריס או מופרש על ידי הכליות.

לשני הורמונים אלו תפקיד חשוב מאוד בגוף: הם אחראים על הסדרת מהירות המטבוליזם בתאים. כך לדוגמה הם מווסתים את מהירות הלב ואת המהירות שבה המעי מטפל במזון. אם רמתם נמוכה, קצב הלב איטי יותר והאדם עלול לסבול מעצירות וכמו כן לעלות במשקלו. ההפך יקרה כאשר רמות הורמונים אלו גבוהות.

ברור, אם כך, כי לשם פעילות תקינה של הגוף, יש צורך בפעילות תקינה של בלוטת התריס, דהיינו ייצור תקין ורציף של ההורמונים T4 ו-T3. יכולת הייצור תלויה באספקת חומר הגלם – היוד – מן המזון.

כמה יוד עלינו לצרוך ומאילו מקורות?

בטבלה הבאה תוכלו למצוא את הכמויות שעלינו לצרוך. חשוב מאוד! אין לצרוך יותר מ-1,100 mcg/day [ב-1 גר' (gr) יש 1000 מ"ג (mg). בכל מ"ג יש 1000 מיקרוגרם (mcg)].

 

גיל ומין הכמות המומלצת לצריכה ב-mcg/day (מיקרוגרם ליום)
גברים מגיל 19 ומעלה 150
נשים מגיל 19 ומעלה 150
נשים הרות מגיל 19 ומעלה 220
נשים מיניקות מגיל 19 ומעלה 290
תינוקות 0–6 חודשים 90
תינוקות 7–12 חודשים 110
ילדים 1–8 שנים 90
ילדים 9–13 שנים 120
ילדים בגיל ההתבגרות 14–18 שנים 150

ומה הם מקורות המזון שמהם נקבל יוד? לא אוכל, כמובן, לסקור כאן את כל המזונות, אולם בטבלה תוכלו לראות כמה דוגמאות למזונות שונים ומה כמות הדיו שיש בכל אחד מהם.

מוצר מזון יחידת מידה כמות יוד ב-mcg
מלח ים מועשר ביוד (ישראל) 1 ג' 300
אצות מיובשות 1 כף 750
דגי ים שונים 100 ג' 200
תפוח אדמה מבושל בקליפתו 1 תפוח אדמה בינוני 60
חזה הודו אפוי 100 גר' 40
יוגורט 100 גר' 30
חלב פרה 100 גר' 28
ביצים 1 ביצה 27
דג סלמון 100 גר' 30
טונה 100 גר' 22
לחם 100 גר' 39
ירקות עלים 100 גר' 24

אני מבקשת להצביע על כמה דברים חשובים:

  1. היות ומי ים עשירים ביוד, תכולת היוד באצות ובדגי ים גבוהה.
  2. בטבלאות שונות המצויות במרשתת, תוכלו לראות ערכים שונים עבור מזונות זהים, וכולם כמובן נכונים. הסיבה היא התלות הגדולה בסביבה שיש לתכולת היוד במזון. הצמחים מקבלים את היוד, הן מן הקרקע שבה הם גדלים והן מן המים שבהם הם מושקים. בעלי החיים ניזונים מאותם הצמחים ובעקיפין מושפעים אף הם מן הסביבה.
  3. חשוב להדגיש, איננו מקבלים את היוד שאנו זקוקים לו ממי השתייה אלא מן המזון. כאמור להשקיה יש השפעה על תכולת היוד של הקרקע. מי השקיה דלים ביוד, גוררים תכולת יוד נמוכה בקרקע המשפיעה על הצמחים ובעלי החיים.
  4. אדם יכול לצרוך את כמות היוד הנחוצה לו ביום על ידי אכילה מאוזנת, כפי שאפשר לראות מן המספרים בטבלה, בתנאי שבקרקע ובמים שבהם גדלים מוצרי המזון שלו יש יוד.
  5. לא קשה להשלים את הכמות הנדרשת על ידי שימוש במלח מועשר ביוד. כמובן אין להגזים בהמלחה, כדי לא לצרוך לא נתרן ולא יוד בכמות מוגזמת.

במאמר הבא בסדרה אתאר את שהתרחש באזורים שבהם ריכוזי היוד במים ובקרקע נמוכים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

    1. משוב הוא דבר חשוב מאד לכותב. אני כמובן שמחה שהמשוב חיובי וממריץ אותו להמשיך ולספק מידע חשוב

    1. אכן כמצוין בטבלה דגי ים, אצות וכו' הבאים מן הים עשירים ביוד, אך לא כולנו אוכלים אותם ולכן יש צורך בהעשרת המלח ביוד.

    1. כמובן שאין להגזים בצריכת הנתרן שהוא המרכיב העיקרי של מלח הבשול שאנו צורכים. צריכת הנתרן המומלצת היא כ-1.5 גר ביום כלומר כ-3.5 גר מלח ביום (הנתרן מהווה כ-40% מן המלח). איננו יכולים לשלוט על כל כמות המלח שאנו צורכים בגלל למשל הכשרת העוף והבשר וכו'. כאשר אנו מוסיפים מלח לסלט או לתבשיל, הרי ששמוש בחצי גר' מלח מועשר ביוד ביום, כבר מספקת את כל היוד הדרוש

  1. הי ותודה על מאמר מעניין.
    אני סובלת מפעילות יתר ולכן שוהה הרבה באתרים אירופאים מקצועיים לבדוק מה עשיר ביוד ולא לאכול – ויש קוריוזים למשל שורש ועלי הסלרי מאד עשירים והגבעול לא 🙂 האם את מכירה אתר ישראלי אמין עם ערכי מוצרי חלב? אשמח כי בתזונת הבקר יש הבדלים בין ארצות.
    בנוגע למאמר, באתרים שראיתי ערכי היוד של כל הבשריפ ללא תוספות, כולל עוף והודו עד 5. האם בארץ יש משהו שמעלה את הערך לכזה גבוה והאם רק להודו או גם לעוף? כי אם זה כך חייבת להפסיק לאכול אותם 🙁 המון תודה

    1. לצערי אני לא מכירה אתר ישראלי אמין עם ערכים של תכולת מרכיבים שוני במזון בכלל ויוד בפרט. בדרך כלל אני משתמשת באתר של ה-USDA אבל במקרה הזה הוא אינו רלבנטי, היות ותכולת היוד במוצרי מזון שונים מושפעת מתכולת היוד בקרקע. תזונת הבקר אף היא מושפעת מתכולת היוד בקרקע ולכן גם כמובן תכולת היוד בבשר. ככל שישתמשו בארץ ביותר מים מותפלים להשקיה, כך תרד תכולת היוד בקרקע ובעקבותיה בכל שרשרת המזון.
      לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת "כולל עוף והודו עד 5"אני שמחה שמצאת ענין במאמר

  2. אני צורך 12.5 מ"ג יוד כל יום, האם אני מסכן את עצמי? ישנם כפרים ברצועת החוף של יפן שבהם צורכים 12-35 מ"ג יוד כל יום ולא רק שהם לא נעשים חולים מזה, אלא הם אפילו בריאים יותר מרוב אוכלוסיית המערב. ה-150 מק"ג יוד שמשרד הבריאות ממליץ עליו זה צחוק מעבודה.

    1. לאור הקביעה הנחרצת מאד שלך כי משרד הבריאות הישראלי עושה צחוק מהעבודה כשהוא ממליץ על צריכה של 150 מק"ג יוד ביום, עיינתי שוב בהמלצות של ה_NIH (המכון הלאומי לבריאות האמריקאי). רציתי להביא כאן טבלה מועתקת אבל בגלל הפורמט היא אינה נראית טוב ולכן מחקתי. טוב. בכל אופן הכמות המומלצת על ידם לאדם בוגר היא אותה הכמות המומלצת על ידי משרד הבריאות שלנו-150 מק"ג ליום (220 מק"ג לנשים הרות ו-290 מק"ג ליום למיניקות). לפי אותו מקור אין לצרוך יותר מ-1.1 מ"ג ליום של יוד. צריכה מוגזמת של יוד עלולה אף היא לפגוע בבלוטת התריס.
      ושאלה סקרנית: איך אתה מגיע לצריכה כה גבוהה של יוד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך