הברכה והקללה

האוסטיאופיטים במערכת השלד
תמונה של דודי
ד"ר דודי עזרא

במהלך מעגל חיינו נתונה מערכת השלד שלנו ללחצים שונים אשר בין היתר מעצבים ובונים אותה.

הלחצים הללו נחלקים לארבעה סוגים: לחץ של קומפרסיה (Compression) הנובע ממשקל הגוף ומכוח המשיכה של כדור הארץ; לחץ של מתיחה (Tension) הנובע כתוצאה ממתיחה בכיוונים מנוגדים; לחץ של פיתול (Torsion) הנובע כתוצאה מתנועות סיבוביות; ולחץ של גזירה (Shear) הנובע מלחץ בכיוונים מנוגדים זה מול זה, לחץ הדומה לתנועת מספריים.

הרופא והאנטומיסט הגרמני ג'וליוס וולף (1836–1902) קבע חוק הנקרא: Wolff law בנוגע לתהליכים שונים הקשורים בבנייה ובהריסה של עצם. החוק קובע שעצם נבנית ונהרסת על פי משטר העומסים המופעל עליה.

ישנם שלושה סוגי תאים: אוסטיאובלסטים (Osteoblasts) תאים בוני עצם; אוסטיאוקלסטים ( Osteoclasts) תאים הורסי עצם; ותאים אוסטיאוציטים (Osteocytes)השומרים על העצם.

התאים הללו עם הורמונים למעשה הורסים ובונים את העצם במהלך כל החיים בהתאם ללחצים המופעלים עליה, לצורכי הסידן בדם או בעצם ובהתאם לגדילה הכללית של הגוף.

במהלך החיים, ובעיקר בעשור החמישי לחיים, גדלים ברקמת העצם, על פי רוב כתוצאה מן הלחצים שהוזכרו לעיל, מעין בליטות עצם (Bone spures) שנקראים אוסטיאופיטים (Osteophytes).

באוסטיאופיטים יש מן הברכה אולם יש גם מן הקללה לגופנו ולמערכת השלד בפרט.

הברכה היא בכך שהאוסטיאופיטים משמשים כעוד מסת עצם אשר עליה ניתן לשאת יותר משקל גוף על העצם, ונוסף על כך הם מונעים תנועות חדות מדי של עמוד השדרה.

הקללה היא בכך שהאוסטיאופיטים גדלים לתוך תעלת השדרה (Vertebral canal) שבה עובר חוט השדרה ומצרים אותה. באזור עמוד השדרה הצווארי הם עלולים לגרום להפרעה בהולכת הדם למוח, ששליש ממנה נעשה על ידי עורקי החוליות (Vertebral Arteries) שעוברים בחוליות הצוואר דרך חורים מיוחדים בתוך החוליות. כמו כן באזור הצוואר הם עלולים לגרום לקשיים בבליעה (Dysphagia) מאחר שאם הם גדלים קדימה הם לוחצים על הוושט שממנו עובר המזון מהגרון לקיבה. מלבד זאת, האוסטיאופיטים עלולים לחדור לסחוסים הבין-חולייתיים ולהפריע בתנועה. בסך הכול מהיבט הקללה האוסטיאופיטים גורמים לכאב, לאי-נוחות רבה ולהגבלה בתנועה.

נשאלת השאלה: האם ניתן למנוע או להפחית את שכיחותם של האוסטיאופיטים וכיצד? והתשובה היא כן, וזאת עלי ידי פעילות גופנית מאוזנת, הימנעות מנשיאת משאות כבדים (ואם כן אזי באופן הנכון), הימנעות ממצב קיבעון-סטטי של ישיבה / עמידה לאורך זמן על ידי שינוי תנוחות ועל ידי קימה מהכיסא, התמתחות ותרגילי גמישות, וכן יש לדאוג לתנאים נאותים בסביבת העבודה ולכלי עבודה (ארגונומיים) המפחיתים באופן משמעותי את הלחצים המופעלים על מערכת השלד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. לדעתי רק בגיל צעיר עם שומרים על אורח חיים נכון בנושא זה אפשר לנטרל רוב הסיהונים ובעיקר הכאבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה