מחקרי תזונה

מחקרי תזונה הקושרים בין סוג מזון זה או אחר לבין הפחתת או הגברת הסיכון לחלות במחלות, כגון סרטן, מחלות לב וכלי דם וסוכרת, מתפרסמים מדי יום. לעתים זוכה המחקר להדים תקשורתיים רבים ולסיקורים נרחבים. ישנם ממצאים של מחקרים כאלה שהוטמעו חזק כל כך בדעת הציבור, שאין כמעט כל סיכוי להפריך אותם.

אחת הטענות נגד מחקרי תזונה היא שלעתים מחקר אחד סותר ומפריך לחלוטין ממצאים שעלו במחקר קודם. כאשר מתפרסם מאמר כזה, עולה מיד השאלה הציבורית: כיצד ייתכן שבמחקר מדעי עלו ממצאים שגויים? פערים כאלה יוצרים תחושה של חוסר אמון בציבור, ומשמשים קרקע פורייה לכל מיני תיאוריות קונספירציה ומחקרים הממומנים על ידי גופים בעלי אינטרסים. אולם, ברוב המקרים מדובר באמת במחקר מדעי אובייקטיבי לחלוטין וחף מאינטרסים, אשר ממצאיו הוכחו כלא נכונים. איך דבר כזה קורה? בתשובה מגולמות שתי השאלות העולות בעקבות רוב המחקרים בתחום התזונה: כיצד הושגו ממצאי המחקר? וכיצד יש להתייחס לממצאי המחקר?

לרוב, מחקרים שבודקים קשר נסיבתי בין תזונה לבריאות הם מסוג מטא-אנליזה. במחקר כזה דוגמים החוקרים מחקרים מדעיים שפורסמו בתחום ממאגר של מאמרים, בדרך כלל הם מסתמכים על קריטריונים שמסייעים להם להחליט אם המחקר שדגמו "מקצועי" מספיק בשביל להכליל אותו במטא-אנליזה שלהם. השימוש במחקר מסוג מטא-אנליזה הוא תמיד בעייתי. במדע משתמשים בו על מנת לזהות תבניות או טרנדים וכדי להציג את התמונה הכוללת בנוגע לנושא מסוים. מבחינת הציבור יש בהם עניין רב כיוון שהם כביכול סוקרים את כל הידע הקיים ומציגים תשובה מסכמת לנושא המסוים.

לחוקרי תזונה יש כמה דרכים לבצע מחקר. הם יכולים לעקוב אחרי קבוצה גדולה של אנשים לפרק זמן מסוים ולראות מה קרה להם (מחקר עוקבה פרוספקטיבי). הם יכולים לקבץ חולים במחלקה מסוימת, כמו סוכרת מסוג 2, ולראות אילו הרגלים תזונתיים משותפים לקבוצה (מחקר עוקבה רטרוספקטיבי). הם יכולים לבצע מחקר הזנה ולתת לאנשים דיאטה מבוקרת. והכי חשוב, הם יכולים לבצע את המחקר האולטימטיבי: רנדומלי מבוקר כפול סמיות (double blind). במחקר מסוג זה מחלקים את הנבדקים לשתי קבוצות, האחת מקבלת את המזון או את התרופה (טיפול) והאחרת מקבלת את הפלסבו. הן החוקרים והן הנבדקים אינם יודעים מי קיבל מה.

מובן שבכל סוג מחקר יש יתרונות וחסרונות, וקשה מאוד לבצע מחקר רנדומלי מבוקר כאשר רוצים לבחון את יתרונותיו של מזון מסוים על פני אחר (לדוגמה בשר בקר לעומת סלמון). מחקרי הזנה נותנים תוצאות מעולות אך קשים ויקרים לביצוע. מחקרי עוקבה מתפרשים למשך שנים ועשויים להציע קישורים רבים בין תזונה למחלות, אך המסקנות מהם עלולות להיות ממוסכות על ידי גורמים רבים. מטא-אנליזה בעצם "מתגברת" על החסרונות של כל סוגי המחקר משום שהיא משלבת נתונים מכולם כדי לספק את התמונה הכוללת. או לפחות היא אמורה לעשות כן…

מטא-אנליזות דורשות מאמץ גדול באיתור המאמרים המקוריים, בזיקוק תוצאותיהם ובשילובן באופן בעל משמעות. כיוון שמטא-אנליזות נוטות להיות מובנות יחסית, הן מושכות את תשומת לב התקשורת ולכן על החוקרים מוטלת האחריות לנהוג במשנה זהירות ולהבין את נושא המחקר לעומקו ולרוחבו.