סוכרת (5)

את מאמרי הקודם בנושא סוכרת סיימתי במילים: "לצורך שמירה על רמות קבועות של גלוקוז ולצורך אספקתו לאברי הגוף, על כל התהליכים, הן של האגירה והן של היצירה מחדש של גלוקוז, להיות מפוקחים ומבוקרים. בגוף האדם בקרה כזו מבוצעת בעזרת ההורמונים אינסולין – שכולם שמעו עליו – וּגְלוּקַגוֹן."

שייכתי את האינסולין ואת הגלוקגון לקבוצה של חמרים הנקראים הורמונים. כולנו שמענו את המלה הורמון, לעתים בנושא הגדילה ולעתים בנושא המין, אך למרות השימוש הנפוץ אני חושבת שכדאי לברר את הגדרתה.

מולקולת הורמון היא מולקולה המעבירה אותות (סיגנלים). היא נוצרת בבלוטות של אורגניזמים רב-תאיים – בעלי חיים וצמחים כאחד, ומועברת על ידי מערכת הובלת החומרים לאברי מטרה רחוקים כדי לשלוט בפעילותם ובהתנהגותם. ההורמונים אינם שייכים לקבוצה כימית אחת מוגדרת. יש ביניהם סטרואידים, כמו הכולסטרול והורמוני המין, יש פפטידים – מולקולות המורכבות מחומצות אמינו ויש אפילו חלבונים. לא ארחיב בתיאור המבנה של ההורמונים כי לא המבנה הכימי שלהם חשוב לדיון שלנו אלא אופן פעולתם.

מולקולות האינסולין והגלוקגון מתאימות להגדרה של הורמון. הן נוצרות בבלוטה ומועברות באמצעות מערכת כלי הדם לתאים שעליהם הן פועלות. שתי מולקולות אלו נוצרות בבלוטת הלבלב (פנקריאס) – אינסולין בתאי הביתא  (β) של בלוטה זו וגלוקגון בתאי האלפא (α). שני ההורמונים הם פוליפפטידים – מורכבים מחומצות אמינו. לאחר היווצרם הם נישאים במערכת הדם, ושם הם נקשרים לקולטנים בקרום התא – לכל תא יש מערכת קולטנים משלו – וגורמים לפעילות מסוימת בתא.

שני ההורמונים האלו מביאים לשתי התנהגויות הפוכות בתא. אם כן, מה גורם להם להיווצר ולאילו פעילויות הם גורמים?

לאחר אכילת פחמימה או סוכר פשוט, רמת הסוכר בדם עולה. סוכר זה מהווה אות לתאי הלבלב המתאימים לייצר אינסולין. האינסולין המגיע לתאים נקשר לקולטנים שלו בקרום התאים ומפעיל שרשרת פעולות המביאה בסופו של דבר להחדרת הסוכר לתוך התאים. כך מורחק האינסולין מן הדם.

בתוך התא הסוכר משמש להפקת האנרגיה הדרושה לפעילות התא, ומן העודפים נוצרים מאגרי גליקוגן ושומנים. יש לו השפעה גם על תאי הכבד. בכבד יש ייצור של גלוקוז הן על ידי פירוק חומר התשמורת – הגליקוגן – והן על ידי ייצור מחדש ממולקולות אחרות. האינסולין מאותת לכבד להפסיק ייצור זה היות שיש די סוכר בדם.

רמת סוכר נמוכה בדם מאותתת לתאי הלבלב המתאימים לייצר את ההורמון גלוקגון ולהפרישו לזרם הדם. הורמון זה מאותת לכבד לייצר גלוקוז באחת משתי הדרכים שהוזכרו ולשחררו לדם. הציור להלן ממחיש את הפעולות של שני הורמונים אלו ואת השפעתם ההפוכה על רמת הסוכר בדם.

חשוב לזכור כי הורמונים אלו משפיעים על רמת הסוכר בדם, אבל רמת הסוכר בדם משפיעה על רמת ההורמונים האלו בדם. לדוגמה אם יורדת רמת הסוכר בדם כתוצאה מהשפעת האינסולין, רמה נמוכה זו תגרום לשחרור גלוקגון מן הלבלב, הגלוקגון ישפיע על עליית הסוכר בדם וחוזר חלילה…

תואר כאן מנגנון ויסות רמת הסוכר בדם במצב פיזיולוגי תקין של הגוף, דהיינו הן של הלבלב והן של התאים קולטי הסוכר. כיצד משתבש המנגנון ומה הן תוצאות השיבוש? על כך נדבר במאמר הבא.