להזרים כסף

איך להציל את הרפואה הציבורית?
שטרות כסף
צילום: עמוס מרום he.wikipedia.org

איך מצילים את הרפואה הציבורית, החיונית כל כך לכולנו? התשובה לכך פשוטה ויש בה לפחות ארבעה מרכיבים: תשתיות (=כסף), אמצעי טיפול (=כסף), כוח אדם (=כסף), שכר הולם (=כסף).

הרפואה בישראל היא מהטובות בעולם, רמת הצוותים הרפואיים (רופאים ואחיות) והפארא-רפואיים אינה נופלת מזו הרווחת בארצות המתקדמות ביותר בתבל. הבעיה העיקרית היא בנגישות, או במלים אחרות – התורים. מכיוון שמספר מיטות האשפוז, הרופאים והאחיות בשירות הציבורי רחוק מלענות על הנדרש, הולכת וגוברת הדרישה לשירותים מעבר לאלו שמספקת המדינה. מענה לדרישה זו ניתן במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים ובאמצעות הביטוחים הפרטיים. כתוצאה מכך עולה בהדרגה ובהתמדה השיעור היחסי של המימון הפרטי לשירותי הרפואה בישראל, וגדלה אי-השוויוניות.

משרדי האוצר והבריאות (וכמובן ראש הממשלה האחראי על הכול) מנסים לצמצם את שגשוג הרפואה הפרטית באמצעות צמצום הדרישה. רק לאחרונה הועלו באופן דרמטי שיעורי ההשתתפות העצמית בכל הביטוחים המשלימים של קופות החולים. הממשלה רוצה להטיל מס מחזור על הכנסות הביטוחים המשלימים. ננקטו צעדים אחרים שמטרתם להקטין את הכנסת הרופאים ברפואה הפרטית ולהקשות על החולים לפנות למנתחים פרטיים. הוצע להגביל את משך כהונת מנהלי המחלקות. נטען שיש למנוע מרופאים בשירות המדינה לעבוד בעבודות נוספות ושיש לאסור על מנהלי המחלקות לעסוק ברפואה פרטית, ועוד מיני רעיונות בדומה לאלו שצצים כמעט כל שבוע בהקשר למחירי הדירות.

חלק לא קטן מהצעדים שהוצעו צודק לחלוטין. חלקם דורש מודיפיקציה. אולם אף אחד מהצעדים לא יועיל אלא אם כן ההיצע ברפואה הציבורית יגדל. צמצום הרפואה הפרטית אינו יכול להיעשות ללא הרחבת הרפואה הציבורית. זו נוסחה כלכלית ומתמטית פשוטה. משוואה ללא שני נעלמים. אם אמנם רוצים לחזק את הרפואה הציבורית, אזי צריך לטפל בארבעת המרכיבים שמניתי בראשית המאמר.

השורה התחתונה היא שצריך להזרים הרבה כסף למערכת – הרבה מאוד כסף, שאם לא כן הצעדים שבהם נוקטת הממשלה רק ירעו את מצב החולים בישראל.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. חינוך תרבות ספורט וכל היתר
    אבל מה לעשות
    הכל סידרי עדיפויות דל הממשלה
    ואין צורך לפרט

  2. כמה כסף שתזרים למערכת הרפואה – אף פעם לא יספיק.
    נכון – מערכת הרפואה בישראל היא מהמתקדמות בעולם.
    הסיבה לכך בעיקר היא המערכת הציבורית שהוקמה על ידי קופת החולים הכללית ואשר עקרונות פעולתה הועברו הלאה אל מערכת הבריאות הציבורית הכללית.
    נוספת על כך רמה אישית גבוהה של רופאים, זמינות תרופות וציוד רפואי וקירבה יחסית של כול הציבור לבתי החולים.
    הקשיים במערכת הרפואה הציבורית לא נובעים מחוסר כסף אלא דווקא מזמינות קלה של כסף שיצרה שחיתות בעיקר בצורת שר"פ, דהיינו ניצול מתקנים ציבוריים וזמן עבודה ציבורי למטרות פרטיות של רופאים שאומנותם הפכה לחמדנות וחזירות.
    הפרטים ידועים לכול.
    על מנת להבריא את המערכת יש לאסור באופן מוחלט עבודה פרטית של רופאים, בעיקר בכירים שהם עובדי ציבור.
    יתכן שבשלב ביניים יגרמו קשיים, אבל בסופו של יום המערכת תתאושש ותשתפר.
    מי שרוצה להיות רופא פרטי – שיבוסם לו עם כול הכבוד. מי שיעבוד במערכת הציבורית שיתמסר לכך.
    עוד כסף רק ישחית את המערכת.
    הדברים ידועים.
    ועכשיו לכו תעשו שביתב,
    ד"ר אידלמן כבר מוכן.

    1. יצחק דגני נכבדי,
      אני מעריך מאד שפולמסן חריף כמוך מגיב לפוסט שלי.
      קצרה היריעה בכדי לתאר כאן את כל חוליי הרפואה בישראל.
      אני בהחלט מסכים אתך שיש להפריד את הרפואה הפרטית מהציבורית (כולל שרפ ותיירות מרפא). אולם קשה לסובב את הגלגל אחורה. במשך השנים נוצרה דרישה גדולה אצל קהל החולים לצרוך שרותים אצל רופאים מחוץ למערכת הציבורית. דרישה זו נולדה על רקע הזמינות (תורים) ועקב השאיפה להגיע "לרופא הטוב". התהליך של יצירת "אלילים" לובה על ידי אמצעי המדיה למיניהם ועל ידי מנהלי בתי החולים ומחלקות יחסי הציבור שלהם. נוצרה שכבה של רופאים מבוקשים שמדרך הטבע דורשת תמורה גבוהה לשירות שהם מספקים. קשה להניח שמגמה זו תשתנה בעתיד. כאחד שפועל בפריפריה אני יכול לגלות לך שגם חולים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות עושים ככל אשר בידם כדי להגיע לרופא עליו קבלו המלצות או שמו התפרסם ברבים.
      נכון, יש רופאים חמדניים ויש רופאים מושחתים, אבל הרוב הגדול רוצה לטפל במסירות בכל חולה המגיע אליו. כדי להעניק את המיטב דווקא לשכבות החלשות, יש לפעול בין היתר גם לשמירת הנכסים האנושיים בתוך המערכת וזה עולה כסף. אולם הממון הגדול נדרש לשם תוספת מיטות, תוספת ציוד וכוח אדם כדי שנשתווה למדינות הנאורות בעולם.

  3. הכוונה לממשלה
    אבל יש גם בעיה עם חמדנות הרופאים היותר בכירים

  4. יש להם דרך להכניס לחגיגה את הבכירים ובצורה זאת אף אחד לא יבלום אותם

  5. הכל סחר מכר ולא לפי צרכים או מחשבה לטווח ארוך. השרים מקבלים תקציב ולא הנודאים.

  6. רבותי גם אלון ילין וגם יצחק דגני לא היצגתם מספרים. הנתונים שאני מכיר הם של חוסר של הרבה מיליארדים. אני אשתדל להתפנות ולכתוב על תקציב הבריאות בקרוב.

    1. בניגוד לידידי, יצחק דגני, אני סבור שחסר הרבה כסף במערכת הציבורית. אשמח מאוד לראות ניתוח פיננסי של תקציב הבריאות.

  7. כאשר הכל ישר ותקין ומתוקצב ועל פי נהלים, המאכרים ובעלי האינטרסים לא יכולים לשלוט
    חשבתם על זה?

  8. אבל צריך לשנות את השיטה וזה יותר קשה בהרבה מלגייס תקציבים.

  9. 200% מאושפזים לעומת מיטות
    לא מקבלים לאישפוז מי שזקוק לזה
    המונים במסדרונות
    למה לא עושים משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יהודה

חופשה נעימה

היעדים של הישראלים היוצאים לחו"ל בפסח ובקיץ

דילוג לתוכן