ראש בראש

כמעט בכל אתרי הרשת הגדולים והרציניים בעברית ובאנגלית בולטת הידיעה על השתלת ראש שעומד לבצע בקרוב מנתח איטלקי. לפני פחות משנה יצאה הודעה כזו מטעמו של נוירוכירורג סיני. לא הייתי טורח להלאותכם בנושא זה לולא פנו אליי כמה ממיודעיי בשאלות רציניות הנוגעות לסוגיה זו. בכתבות הקודמות מוזכרים ניסיונות שנערכו בעבר בבעלי חיים פרימיטיביים וגם ביונקים שהוכיחו כביכול שהשתלת ראש היא בת ביצוע. אז האם מדובר במדע רציני או בבדיחה סרת טעם של כמה רופאים היוצרת אייטם עיתונאי לימות הקיץ?

לפני שנמשיך, צריך להבהיר נקודה מרכזית. המוח הוא תמצית הווייתו של כל יצור בעל בינה. לפי תפיסה פילוסופית שאני מאמין בה, ייעודו היחיד של האדם עלי אדמות הוא לשרשר את עצמו ואת הידע שצבר לדורות הבאים. לכן יש שיטענו שמערכת הרבייה היא החשובה בגוף, אך למדנו שלשם פריון כבר איננו נזקקים למערכת זו בשלמותה ומספיק תא זרע וביצית ורחם כלשהו לשם המשכיות. יתרה מזו, עם התפתחות הטכנולוגיה של השיבוט מספיק אפילו תא זרע בלבד וביצית מרוקנת. אני מניח שבעתיד הלא רחוק מדי תהיה אפשרות לגדל עוברים עד לבשלות מלאה גם מחוץ לגוף בעל חיים.

אם כן נותרנו עם הטענה שהמוח הוא האיבר החשוב בגוף ויתר האיברים תפקידם לאפשר למוח להתקיים ולפעול. משכך איננו דנים בהשתלת ראש, אלא בהשתלת גוף. אפשר להרחיק לכת הרבה מעבר לכך ולשאול את עצמנו אם המוח באמת זקוק לגוף בשר ודם כדי לפעול. מדענים רציניים חוקרים את האפשרות העתידית של השתלת מוח אנוש בתוך רובוט ובסרטי מדע בדיוני זה כבר קיים. לשם כך כמובן נזדקק למיפוי מדויק של המוח על מאות מיליארדי תאי העצב ומאות טריליוני החיבורים העצביים שבו, מידע שאינו בגדר השגתנו בשלב זה. בעלי חזון או הוזים וסופרי מדע בדיוני הרחיקו עוד יותר בהגותם את האפשרות שפעילותו המלאה של המוח תועתק לתוך מחשב, אך אנו עדיין רחוקים מלייצר מחשב כזה.

לאחר שהפלגתי על גבי הדמיון הפורה, תרשו לי לשוב לבעיה הפרוזאית שהוצגה. האם השתלת גוף למוח היא בגדר אפשרות ריאלית בהווה? די ברור שניתן להחזיק מוח בחיים אם נספק לו את הדם והחמצן הנחוצים לו, ולשם כך אנו נדרשים לכמה חיבורים פשוטים של כלי דם. ניסיונות כאלה כבר נערכו בעבר והוכיחו שאם זו המטרה – אז זה ריאלי. אך לא זה היעד. היעד הוא לחבר את המוח באופן שיוכל לשלוט על הגוף. מה נדרש לשם ביצוע משימה זו?

בראש ובראשונה – תורם. כאלה לא חסרים, שכן באופן שגרתי מתבצעות השתלות איברים מתורמים שגופם חי אך מוחם נהרס (מוות מוחי). תיאורטית במקום להנציל איבר בודד או כמה איברים ניתן יהיה להשתמש בגוף התורם כולו לשם ביצוע ההשתלה. דרוש כמובן מועמד להשתלה, כזה שמוחו פועל אך גופו הפסיק, או עומד להפסיק, לפעול. מדובר על מצבים שבהם יש נזק בלתי הפיך לגוף ותוחלת החיים קצרה ביותר. החלון לביצוע ההשתלה קטן מאוד, אם כי ניתן להאריכו בעזרת מחזור דם חיצוני לפני שהלב מפסיק לפעום, אירוע שיוביל למוות מוחי תוך דקות אחדות.

דרושה טכנולוגיה מתאימה לשם ביצוע החיבורים הנדרשים, ועל כך אדון בהרחבה בהמשך. יש צורך במנגנון שיטפל בדחייה המסיבית – של הגוף את הראש או להפך – אך זו נראית לי בעיה פתירה. ולבסוף יש להשיג הסכמה של הרשויות הרפואיות והמשפטיות במדינה שבה הליך כזה עומד לקרות. בשלב זה לא נראה סביר שמדינה מערבית כלשהי תיתן הסכמה להליך מרחיק לכת שכזה.

על פניו נראה שהמועמד האידאלי להשתלת גוף הוא חולה עם שיתוק מלא עקב פגיעה בחוט השדרה הצווארי הגבוה. חולה כזה משותק בארבעת גפיו ונזקק להנשמה, שכן שרירי בית החזה שלו וגם הסרעפות אינם פעילים. אך לא כך היא, שכן במהלך השתלה כזו היינו מחויבים כמובן לחבר גם את חוט השדרה. לו היה קיים הידע הרפואי לכך, הרי שלא היה צורך לבצע השתלת גוף, אלא לאחות את חוט השדרה בלבד. המדע עוסק בסוגיה זו במרץ רב ודווח על התקדמות מסוימת, בעיקר בעזרת השימוש בתאי גזע, אך מכאן ועד פתרון מלא המרחק עוד רב.

למי שלא מצוי בנושא אני נדרש להסבר קצר. ברגע שמסילה עצבית נהרסת לחלוטין בנקודה מסוימת, כל העצב שמעבר לה מתנוון. גם כשמחברים עצב בפריפריה, כמו בהשתלה עצמית של אצבעות או בהשתלת יד מתורם מת (הליך שכבר בוצע), העצב המקורי אינו מתחבר לעצב המושתל, אלא גדל בתוך המעטפת של העצב שהתנוון בקצב של כ-1 מ"מ ליום. לדוגמה, גישור של 30 ס"מ ייארך כשנה, וגם אם קצות העצב המחודש יגיעו ליעדם, יידרש עוד אימון ממושך כדי שהמוח ישלוט בפעילות האיבר הניזוק. בחוט השדרה עוברות אלפי מסילות עצביות, חלקן מובילות מידע מהגוף למוח וחלקן מידע מהמוח לחלקי הגוף השונים. אפילו אם נצליח לחבר את חוט השדרה שהמשכיותו נפגמה, הרי על כל המסילות האלה להתחבר בסדר הנכון כדי שיגיעו אל יעדן המקורי. תארו לעצמכם את הבלגן שייווצר אם לא כך יהיה. ייתכן שבעתיד נדע לזהות כל מסילה ומסילה במדויק ולחברן – בשיטות שתפותחנה – למסילות המתאימות אצל התורם. הדרך לכך עוד רחוקה.

כל זה קשור לחיבור של חוט השדרה בלבד. כאשר מדברים על השתלת ראש המצב מורכב בהרבה. ראשית יש לחבר את כלי הדם הוורידיים והעורקיים באורח כזה שהמוח לא ייפגע בשלב הביניים. זו משימה בהחלט אפשרית. יש לאחות את חוט השדרה ולאחר מכן את החוליות המגנות עליו, כשלעצמו לא עניין מסובך מדי. מובן שצריך לחבר את קנה הנשימה ואת הוושט. כמו כן יש לחבר כמה מבנים, כולל עצבים שמחוץ לחוט השדרה, העוברים דרך הצוואר. כל המרכיבים של הניתוח בני-ביצוע, אם כי השילוב שלהם דורש שעות מרובות וכרוך באין-ספור סיכונים וסיבוכים.

הבעיה העיקרית שנותרה היא בעיית חוט השדרה. כל עוד הרפואה לא מצאה פתרון לחיבור או התחדשות המסילות העצביות הרי שהניתוח יחטיא את מטרתו ויסתכם בתרגיל טכני חסר תועלת.

לסיכום, והלוואי שאתבדה, מדובר במהתלה ותו לא.