הקפאת ביציות לשימור פריון

החל מינואר 2011 מאשר משרד הבריאות לנשים בנות 30–41 להקפיא ביציות מסיבות שאינן רפואיות לצורך שימור הפריון לעתיד. המימון הוא מכיסן הפרטי של הנשים.

תהליך הקפאת הביציות נועד "לעצור את הזמן", לשמר את פוטנציאל הפריון ולדחות את האימהות. הקפאת ביציות דורשת הזרקת הורמונים המגרים את השחלה לייצר ביציות מרובות, ושאיבה שלהן בחדר ניתוח בהנחיית אולטרסאונד. הביציות הבשלות נאספות ומוקפאות בשיטה חדשנית הקרויה זיגוג (ויטריפיקציה). בפעולה זו סיכון קטן יחסית בנשים צעירות ובריאות. למרות זאת, הסיכון בפעולה זו גבוה מהסיכון שבכניסה טבעית להיריון. כשהאישה תרצה בהיריון, ואם לא תצליח להרות באופן טבעי, יופשרו הביציות המוקפאות, יופרו בזרע בן הזוג או תורם זרע בהפריה חוץ גופית, יגודלו במעבדה כמה ימים ויוחזרו לרחם.

שיעור הפגיעה בביציות בתהליך ההפשרה נמוך מאוד, ושיעורי ההפריה דומים לאלו של ביציות טריות. עם זאת, שיעורי ההפריה של הביציות וההשרשה של העוברים שנוצרו, תלויים בגיל האישה בעת ההקפאה. לפיכך ככל שגיל האישה בעת הקפאת הביציות עולה, הסיכוי ללידת ילד בריא יורד. הקפאת ביציות לצורך שימור פריון אינה נחשבת עוד ניסיונית אך היא חדשה, ולכן אין מספיק מידע היום לגבי שיעורי ההיריון בעתיד כאשר הקפאת הביציות התבצעה בגיל 37 ומעלה. ההערכה היא שמספר הביציות שצריך להקפיא כדי להשיג היריון הוא כ-20 בטווח גילים 37–39, ואילו בגילים 40–41 נדרשות כ-55 ביציות!

הקפאת הביציות עצמה היא אפוא טכנולוגיה חדשה שאין עדיין לגביה נתונים לאורך זמן. כלומר, אישה הבוחרת במסלול זה ולא באימהות עכשיו, צריכה להיות מודעת לכך שהקפאת ביציות אינה מקנה ביטחון מוחלט להורות בגיל נוח יותר. עליה להביא בחשבון שבבחירה זו היא עלולה, בנסיבות מסוימות, להפחית באופן משמעותי את סיכוייה להורות.

זאת ועוד, דחיית ההיריון והלידה הראשונים לגיל המבוגר מ-40 מעלה את הסיכון לבריאות האם והעובר. מעבר לגיל זה עולה הסיכון ליתר לחץ דם הריוני, לסוכרת היריון, לרעלת היריון, וכל אלה הופכים את ההיריון לבר-סיכון. כמו כן, הסיכון בלידה עולה, והשיעור של לידה בניתוח קיסרי מגיע בגילאים אלה לעשרות אחוזים.

לאחרונה הודיעו חברות פייסבוק, גוגל ואפל שיממנו עבור עובדותיהן הקפאת ביציות לצורך שימור פוריות ודחיית ההולדה והאימהות. מימון של הקפאת ביציות על ידי המעביד מצטייר כגישה המטיבה עם ציבור הנשים העובדות ומשפר את השוויון בין מי שידן משגת למי שלא. אלא שהסרת המכשול הכלכלי להקפאת ביציות עלולה ליצור לחץ לא הוגן על כלל הנשים במקום העבודה לבחור במסלול זה כדי לשמור על סיכוייהן לקידום.

דחיית ההיריון לטובת מקום העבודה עלולה להפוך עם הזמן לנורמה המחייבת את כל העובדות. כבר היום, כאשר מקום העבודה מעמיד לרשות העובדות אמצעים שמאפשרים להן שלא להיעדר מהעבודה עקב לידה (אפשרות לעבודה מהבית) או אימהות (השגחה על תינוקות ופעוטות במקום העבודה), הוא בעצם מכתיב את הנורמה המצופה מעובדותיו.

מכאן עולה שבחברה שלנו יהפכו היריון ולידה, המטלות הטבעיות של האישה, לעיכוב ולמכשול בקידום המקצועי של נשים. הניסיון לסייע לנשים בכך עלול להסתיים בהצבת נורמה חדשה, הדורשת מכלל ציבור העובדות ויתור על אימהות בגיל המקובל.

לכאורה, מימון הקפאת ביציות מקדם לא רק שוויון בין הנשים אלא גם שוויון הזדמנויות תעסוקתי בין נשים לגברים. אלא שהמסר העקיף העולה מהצעה זו הוא שהיריון והורות מפריעים לנשים להתקדם ולתרום במקום עבודה באופן השווה לגברים.

האפשרות להקפיא ביציות נועדה להסיר את מכשול הפוריות ממסלולן של נשים עובדות ולנטרל את המרכיב הגופני. אך פתרון חלופי עשוי להיות לאפשר לנשים להביא ילדים לעולם בצורה הטבעית ובגיל שבו פוריותן בשיא – בלי לפגוע בסיכויי קידומן בעבודה – ולהיערך לכך בהתאם כחברה. פוריות והורות הן אינטרס חברתי ומשפחתי ראשון במעלה, במיוחד בחברה הישראלית. מבחינה גופנית נגזר על האישה לשאת את ההיריון, אך הרי אין הכרח שהאישה בלבד תישא גם במשמעויות התעסוקתיות-כלכליות שלו. התא המשפחתי כולו יכול לעשות זאת בתמיכת החברה.

לשם קידום שוויון זכויות תעסוקה עבור נשים ומניעת אפליה, על החברה בישראל לעודד ולסבסד פתרונות שיאפשרו היריון ולידה טבעיים עבור נשים בכוח העבודה. רק בסביבת עבודה המעודדת השתתפות גברים בחופשת לידה או בחופשת מחלה לילד חולה, המאפשרת לעבוד מהבית או המספקת תעסוקה בחופשים לילדי עובדים, יכולה להשתלב גם הצעה להקפאת ביציות. אם באפל, בגוגל ובפייסבוק הייתה נוהגת תרבות ארגונית שוויונית כזו, אזי מימון הקפאת ביציות לנשים, ששלל האפשרויות הללו פתוחות בפניהן ועדיין רוצות להקפיא ביציות, מבורך ורצוי. עם זאת, עדיף מבחינה אתית שהחברה כולה תיקח את נטל המימון על כתפיה ותממן את האופציה להקפיא ביציות למעוניינות בכך במסגרת סל הבריאות.

הנשים העובדות הבוחרות בהקפאת ביציות צריכות לעשות כן מתוך מודעות מלאה, בגיל צעיר יחסית (עד 35) ומתוך הבנה שמדובר בטכנולוגיה חדשה שיש לה פוטנציאל מבטיח לשימור פריון של נשים אך עדיין לא הוכח שהיא אכן עדיפה על היריון עכשיו ושהיא מבטיחה לידת ילד בריא בעתיד.