האיראנים משחקים באש

בפרקים הקודמים בסדרת מאמרים זו תיארתי את התהליכים שהתחוללו – וממשיכים להתחולל – באיראן, וכיצד הפכה מידידה מובהקת של ישראל, בימי שלטונו של השאח מוחמד רזה פאהלאווי, לאויבת המרה ביותר שלה, תחת שלטון האייתוללות. בימים אלה מתנהלת מלחמה בעצימות משתנה בין איראן לארצות הברית, שממשיכה לרכז כוח צבאי אדיר במזרח התיכון סביב איראן, במטרה להפעיל עליה לחץ ולהביאה להסדרת העימותים שבינה לבין מתנגדיה. ההנהגה האיראנית מקשיחה עמדות וממשיכה לאיים אפילו על האמריקאים, אך כל אסטרטג זוטר מבין שיחסי הכוחות נוטים באופן מוחלט לטובת ארצות הברית. לפיכך עומדות לנחות על האיראנים – ולמעשה כבר נוחתות עליהם – מכות קשות ביותר, והם סופגים נזקים כבדים המתווספים לאלה שכבר ספגו החל מאוקטובר 2023. האם שליטי איראן של היום אינם מבינים את מה שעומד בפניהם? כנראה לא.

לאייתוללות הייתה תוכנית: במשך כארבעים שנים הם יצרו עוצמה צבאית בלתי נתפסת סביב מדינת ישראל. בלבנון הם הקימו צבא שכלל עשרות אלפי טרוריסטים וציידו אותם בנשק רב, כולל עשרות אלפי טילים מסוגים שונים. צבא זה הוסתר בעשרות קילומטרים של מנהרות שנחצבו בעומק סלעי הגיר של דרום לבנון. ברצועת עזה, שרוב שטחה מכוסה בדיונות, נבנה ואומן צבא של עשרות אלפי טרוריסטים שייחלו ליום שבו תינתן להם הפקודה לפלוש לעוטף עזה ולטבוח בתושביו ובחיילים המגנים עליהם. שני צבאות טרור אלה נתמכו על ידי מנגנון צבאי-פיקודי שהוקם בסוריה ושגם היווה משענת עיקרית למשטר הנשיא אסד הבן.

ברצועת עזה צמחו ארגוני החמאס והג'יהאד האסלאמי ללא הגבלה, הם צוידו בנשק מודרני, בדגש על טילים מסוגים שונים שהוסתרו במאות קילומטרים של מנהרות מדופנות היטב בתת-הקרקע של הדיונות. האייתוללות לא התקמצנו והשקיעו סכומי עתק בסיוע לכוחות מיליטנטיים בתימן, בעיראק ובאיראן עצמה. כוונתם הייתה לפתוח ביום מן הימים במתקפה משולבת נגד מדינת ישראל במטרה להביסה. אילו היו מצליחים, מדינת ישראל הייתה ניצבת בפני צרה צרורה ובפני סכנה לעצם הישרדותה. כותב שורות אלה מאמין כי גם במקרה כזה ישראל הייתה גוברת על אויביה, אבל במחירים נוראיים בנפש ובאמצעים – עד כדי סכנת חורבן בממדים של תשעה באב שלישי.

זה לא קרה. מייד עם ההתקפה על עוטף עזה בשבעה באוקטובר 2023 ישראל התעוררה, ובאופן שיטתי החלה להגן על עצמה ולהרוס את מעגל הדמים שהאייתוללות בנו סביבה. כל מערך ה"פרוקסיז" שיצרו סביב ישראל נפגע באופן אנוש, כך שאינו יכול עוד לסכן את קיומה של ישראל למשך תקופה ארוכה.

אל כל אלה נוספה לחימה בשתי זירות נוספות: יהודה ושומרון ואיראן עצמה. ביהודה ושומרון טורפדה התקוממות שעמדה לפרוץ עם תחילת המלחמה, ובאיראן השתלט חיל האוויר הישראלי על שמי המדינה. ניתנה יד חופשית לטייסי ישראל (אלה שקודם לכן הושמצו בנבזות על ידי שר ישראלי) והם השמידו ביד קשה ופגעו בעוצמה רבה במנגנונים שהאייתוללות הקימו בסתר בסוריה ובאיראן, מנגנונים שנועדו להפעלה בעת ההתקפה המתוכננת והצטרפותם בגלוי ללחימה נגד ישראל.

"מומחים" למיניהם מזהירים שמצבה האסטרטגי של איראן כיום הוא איתן, ולראייה הם מציינים שהאיראנים לא נכנעים לאמריקאים ואף תוקפים את הבסיסים האמריקאיים במזרח התיכון ככל שעולה על דעתם. האיראנים משחקים באש ומסכנים את חייהם ורכושם של מאות אלפים מבני עמם, ואין להתנהגות זו של ההנהגה החדשה באיראן (הקודמת הושמדה) כל תכלית. כפי שאמר מייק פומפאו: "איראן לעולם לא תחזור להיות מה שהייתה". כותב שורות אלה מוסיף: גם ישראל לעולם לא תשוב למצבה הקודם; מעמדה האסטרטגי השתפר ללא תקדים וללא חזרה לאחור.