מסלול ההרס של איראן

בפרק הקודם של סדרת מאמרים זו ראינו שהמשטר המהפכני באיראן למד היטב את הסביבה הפוליטית במזרח התיכון. ומאחר שהזרם השיעי באסלאם האמין מאז ומתמיד שהשיעה היא האסלאם האמיתי, פיתחו מנהיגיו שאיפה להוביל את העולם המוסלמי כולו, כולל מינוי חליף כמנהיג עולמי.

משטר האייתוללות החדש התפטם מהאידיאולוגיה של העליונות השיעית, ומנהיגיו הבינו כי חיסולה של מדינת ישראל יסלול את דרכם להובלת העולם המוסלמי. כחלק משאיפה זו להנהגה, אחד הצעדים הראשונים שנקטו כוהני המשטר היה ניתוק מוחלט של כל הקשרים עם מדינת ישראל, כולל עסקים פרטיים של ישראלים עם כל גורם אפשרי באיראן.

שיתוף הפעולה בחברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון נגדע, והאיראנים תבעו מישראל את יתרת הכסף שהצטבר בחברה המשותפת. ישראל התנגדה והגישה תביעה נגדית על הפרת הסכם. המחלוקת הועברה לבית דין בינלאומי לעסקים בשווייץ, והתביעות ההדדיות ממשיכות להתברר עד היום ללא פתרון הנראה באופק. האיראנים אף הגדילו לעשות כאשר הם השתלטו על בנייני השגרירות הישראלית בטהראן, סילקו משם כל סממן ישראלי והעניקו אותם לארגון הפת"ח של יאסר ערפאת, לצורך הקמת שגרירות פלסטינית.

בתוך כל הכאוס הפוליטי הזה, כעשור לאחר הקמת משטר האייתוללות בטהראן, הלך לעולמו אייתוללה חומייני שבע ימים, שנים ומלחמות. במקומו נבחר אייתוללה עלי חאמינאיי. לשליט החדש נדרש זמן קצר בלבד כדי להשתלט על מנגנוני השלטון של הרפובליקה האסלאמית ולהקצין את עמדותיו נגד ארצות הברית וישראל.

משטר חאמינאיי המשיך להשקיע סכומי עתק בהגדלת וקידום הצבא האיראני, בהתחמשות במערכות נשק מכל הסוגים, ובמקביל טיפח רשת של "פרוקסיז", דהיינו נציגים-שליחים בעלי רקע אגרסיבי סביב מדינת ישראל, תוך הכרזה גלויה ובוטה שמטרתם העיקרית היא השמדת מדינת ישראל.

האיראנים הסתמכו על ידע מודיעיני בינלאומי שלפיו למדינת ישראל יש יכולת גרעינית, ועל כן גם הם החלו לשאוף להצטייד בנשק מסוג זה בעצמם. מכיוון שנשק גרעיני אינו נמכר בחופשיות בשווקים הבינלאומיים, הכריזו האיראנים על כוונתם לפתח ולייצר אותו באופן עצמאי.

בהיעדר ידע וניסיון מתאימים, יצר המשטר קשרים עם מומחים במדינות שונות ותמורת סכומי עתק החל לרכז את המרכיבים הדרושים לייצור פצצות גרעיניות. מהלכים אלה, שנמשכו כארבעה עשורים, בלעו משאבים בסכומים דמיוניים – וכל זאת על חשבון העם האיראני, שרובו (למעט חברי המאפיה השולטת) המשיך להתבוסס בעוני, באבטלה ובמחסור של אמצעי קיום בסיסיים. אילו השקיע השלטון באיראן את אותם הסכומים ששרף על ההכנות להביס את ישראל בפיתוח פנימי, איראן הייתה יכולה להיות כיום מדינה משגשגת בעלת רמת חיים בינונית ומעלה. השיגעון של האייתוללות להתחמש צבאית כדי להכות בארצות הברית, "השטן הגדול", ולהביס את ישראל, "השטן הקטן", דרדר את רמת החיים והקידום הכללי של החברה האיראנית.

כיום, השורדים ממשמרות המהפכה שמחזיקים בשלטון באיראן בכוח הזרוע נאבקים למעשה על חייהם וחיי משפחותיהם. אם יאבדו את השלטון – בין בהפיכה פנימית ובין בכניעה לאמריקאים – כל מי מהם שלא יצליח להסתתר או לאמץ זהות חדשה יירצח על ידי ההמון שיציף את הרחובות. לרבים מאזרחי איראן יש חשבון קטלני עם אנשי משמרות המהפכה ותומכיהם, שכן מעטות מאוד המשפחות שלא נפגעו או סבלו מנחת זרועם של האייתוללות ועושי דברם. איראן היא כיום חברה אבודה, ויידרש עוד זמן רב עד שהחשבונות הפתוחים שם ייסגרו – אם בכלל.

בפרק הבא אבחן את התפתחות האסטרטגיה ארוכת הטווח של איראן להשמדת ישראל, לצד התמורות שחלו בה לאחר שבעה באוקטובר. כמו כן אתייחס ליכולת התמודדותו של המשטר האיראני עם הלחץ הצבאי והמדיני מצד ארצות הברית.