ישראל היא יונת שלום

הביטוי "נורמליזציה" (تطبيع) גרוע בעיני הרוב המוחלט של הערבים מהביטוי "שלום". משמעו של השלום הוא אי-לוחמה זמנית שמותר להפר בעת שהצד הערבי יתחזק (تقية). נורמליזציה משמעה הכרה בישראל וקבלה שלה. לכן כל הכרה פורמלית ופומבית במדינת ישראל נחשבת למשוקצת ומאוסה. כל תנועת החרם BDS וההפגנות ההמוניות בחוצות ערי המערב, במימון מדינת האויב הנכלולית קטאר, נועדו לשלול כל סממן של נורמליזציה לא רק עם ערבים אלא גם עם המערבים. עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם.

כעת אנו שומעים את הביטוי נורמליזציה בערוצי תקשורת רבים בלבנון. אחד הפרשנים מטיף לנורמליזציה מלאה בין לבנון לישראל. כזאת הכוללת פתיחה הדדית של שגרירויות בביירות ובתל אביב. הלבנונים מסתכלים בעיניים כלות על רמת הפיתוח, הכלכלה והטכנולוגיה הישראלית ואף הם מבקשים להצטרף למדינות המובילות את התחום. נהיר לרוב השפוי בלבנון כי המפתח לכך הוא שיתוף פעולה עם ישראל. זהו תמריץ מעולה למנהיגים צעירים בלבנון ועלינו לטפח אותו אפילו תוך כדי המלחמה בְּחִיזֶבּ-זְבַּאלֵה.

הרעיון הישן של לזרוק את היהודים לים עולה שוב לשיח הציבורי אך הפעם מתוך כוונה פחות גרועה. אחד הפרשנים מסביר שאיראן באמצעות שלוחת הטרור שלה בלבנון חִיזֶבּ-זְבַּאלֵה היא זו שמעוניינת בכך. אותו פרשן מסביר את מה שאנחנו הישראלים מסרבים להפנים. הם, הערבים, היו בטוחים שהחברה הישראלית ממוטטת את עצמה, אך דווקא השבעה באוקטובר הוא זה שליכד אותה מחדש.

נכון הוא הדבר שרוב הדוברים האמיצים הם צעירים נוצרים ליברליים במהותם. אך אנו עדים לסדרה ארוכה של התבטאויות פומביות של שיעים נגד תנועת הטרור האיראנית חִיזֶבּ-זְבַּאלֵה. חלקן כוללות קללות נמרצות שבימת JOKOPOST איננה מסוגלת לשאת. אישה שיעית עטוית חיג'אב מן הדחייא של ביירות מספרת לכתבי הטלוויזיה על השינוי שהמלחמה הזאת חוללה בה. המניע היה דיכוי נשים ואנשים המבטאים ביקורת כלשהי על מהלכי המלחמה. כל אלה נחשבים לבוגדים (الخونة), ביטוי מאוס יותר מנורמליזציה. היא מבטאת בעדינות רבה את הסלידה של לבנונים מהמלחמה לטובת עזה: זה התחיל ברעיון של מסע לשחרור ירושלים ונגמר בשמירה על האינטרסים של איראן.

סוגיית הטרור הפלסטיני הגדישה את הסאה אצל לבנונים רבים, שאינם חוששים להאשים את הפלסטינים בחורבן לבנון. מנהיג מקהילת הנוצרים בדרום לבנון מתייחס לשנות ה-80–90 של המאה הקודמת: ראינו את הפלסטינים תוקפים את מדינת לבנון. סרטון ישן, הרץ כעת שוב ברשתות, מציג משורר לאומי לבנוני ידוע האומר באופן ברור כשמש בצהרי תמוז: לא הייתה לנו היכולת להיפטר מהזוהמה הפלסטינית. פרשן צעיר ונמרץ המספק לנו שלל סרטונים שכאילו יצאו ממחלקת ההסברה (הכושלת, יש להודות) של מדינת ישראל. האם אנחנו צריכים לצאת למלחמת סיוע לעזה? אנחנו בעצמנו זקוקים לסיוע, הוא אומר.

הגדיל לעשות צעיר נוצרי נמרץ המוגדר כפעיל חברתי וזוכה לחשיפה מרשימה ביותר: ישראל היא יונת שלום, היא מכבדת הסכמים, היא איננה צבא כיבוש כפי שמנסים לצייר אותה, ישנם יהודים שהם הרבה יותר הגונים ממני וממך (המראיין והמרואיין), הנוצרים והמוסלמים הם אלה שדיכאו את היהודים וגזלו את ירושלים מהעם היהודי. מעולם לא הייתה לישראל תדמית טובה שכזאת בקרב איזו שהיא מדינה ערבית, כולל אלו שאנו בהסכמי שלום איתן.

את החדשות הטובות האלה המבצבצות מבין גלי השנאה של הנאציזם הפלסטיני העולמי חובה עלינו לקרוא, לחשוף ולעודד. ההסברה הכושלת של מדינת ישראל איננה משכילה להבין את עוצמת הפוטנציאל הקיים בחברה הערבית בכלל, ולא רק בלבנון. קולם של הצעירים הערבים שמאסו בנרטיב הפלסטיני המזיק נשמע יותר מאיתנו. אילו היו לי משאבי זמן וכסף הייתי אץ רץ לייסד ארגון אזרחי משותף לישראלים ולבנונים, כזה שיקדים את הסכמי השלום בין המדינות ואף יקדם אותם. פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ.