שקט זמני אינו אלא אשליה

אחרי חודשים של עימות ישיר מול איראן, בישראל ובארצות הברית מיהרו להכריז על הצלחה. מתקנים נפגעו, הכלכלה האיראנית ספגה מכה קשה והמשטר בטהראן מצא את עצמו תחת לחץ חסר תקדים. אבל דווקא עכשיו, כשהאבק מתחיל לשקוע, מסתמן כי ההישגים הצבאיים עלולים להתמסמס בתוך מהלך מדיני שיחזיר לאיראן את מה שאיבדה: זמן, כסף וחופש פעולה.

בוושינגטון מתגבש בימים אלה מתווה של "הבנות" מול טהראן. לא הסכם ברור עם מנגנוני אכיפה קשיחים, אלא מסגרת עמומה שנועדה לאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ בלי להודות בוויתורים. מבחינת ממשל טראמפ מדובר בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה ארוכה במזרח התיכון. מבחינת האיראנים זו הזדמנות מצוינת לנשום מחדש אחרי תקופה קשה במיוחד.

טהראן מאותתת שהיא מוכנה למחוות מוגבלות: אולי דילול חלקי של אורניום מועשר, אולי הצהרות מחודשות נגד נשק גרעיני, אולי אפילו פירוק סמלי של מתקנים שנפגעו ממילא בתקיפות האחרונות. אבל מאחורי המחוות הללו מסתתרת מציאות פשוטה יותר: איראן אינה מוותרת באמת על התשתית הגרעינית או על מערך הטילים שלה.

בתמורה היא עשויה לקבל הקלות בסנקציות, פתיחה מחודשת של נתיבי הסחר והזרמת כספים שתאפשר לה לשקם במהירות את הכלכלה ואת מערכות הביטחון שלה. במילים אחרות, המשטר ששרד את הלחץ הצבאי עלול לצאת מהמשבר מחוזק פוליטית.

כאן בדיוק נמצאת הסכנה מבחינת ישראל. המלחמה האחרונה יצרה לראשונה הזדמנות אמיתית לשנות את מאזן הכוחות באזור. איראן נחלשה, שלוחותיה נפגעו ומדינות ערב המתונות התקרבו עוד יותר למחנה האמריקני-ישראלי. במקום לנצל את המומנטום הזה כדי לכפות פירוק משמעותי של תוכנית הגרעין, המערב מסתפק כרגע בניסיון להשיג שקט זמני.

הבעיה היא ששקט זמני במזרח התיכון נוטה להיות אשליה. איראן כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת למשוך זמן, להתאושש תחת סנקציות ולנצל הפוגות כדי לבנות מחדש את כוחה. אם תהליך כזה יחזור על עצמו גם הפעם, ישראל עלולה למצוא את עצמה בעוד כמה שנים מול איראן חזקה יותר, זהירה יותר ובעיקר נחושה יותר להשלים את המרוץ לגרעין.

גם הסוגיה הלבנונית מדאיגה במיוחד. כל הסדר אזורי שיכלול הקלות לאיראן בלי טיפול אמיתי בחיזבאללה עלול להגביל את חופש הפעולה העתידי של ישראל בצפון. בירושלים חוששים שברגע שייווצר "הסכם מדיני", כל פעולה ישראלית תוצג כהפרת יציבות אזורית – גם אם איראן תמשיך להתחמש מאחורי הקלעים.

מבחינת טראמפ ההיגיון ברור: הציבור האמריקני לא רוצה עוד מלחמה יקרה במזרח התיכון, והבית הלבן מחפש הישג מדיני מהיר. אלא שהיסטוריית היחסים עם איראן מלמדת שהסכמים חלקיים ועמומים אינם פותרים את הבעיה, הם רק דוחים אותה.

לפיכך ישראל חייבת להתעקש על כמה עקרונות בסיסיים: פירוק אמיתי של יכולות הגרעין, פיקוח הדוק וקבוע, שמירה על חופש פעולה צבאי והבטחה אמריקנית ברורה שאיראן לא תהפוך למדינת סף גרעינית בעוד כמה שנים.

השאלה כעת איננה אם ישראל וארצות הברית ניצחו בסבב האחרון. השאלה האמיתית היא האם הניצחון הזה ינוצל כדי לשנות את המציאות האזורית, או יהפוך להפסקה קצרה בדרך לעימות הבא.