ציר הרשע מגלה סימני רפיון?

סימני השאלה והאשליה נפרמים
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

בהמשך למאמרי "כללי המשחק השתנו", אנחנו רואים את הצלחות החיסולים של צלאח אלערורי ושל מפקד כוח רדואן. חיסולים אלו, כפי שפורטו במאמרי שם, מובילים את משמרות המהפכה ואת ההנהגה האיראנית להבנה כי כללי המשחק השתנו. ציר הרשע מתחיל להתערער.

הימים הראשונים לאחר השבת השחורה הפיחו תקווה בציר הרשע, מתוך מחשבה כי הם בדרך הנכונה לממש את חזונם – למוטט את מדינת ישראל. השעון המוצב בכיכר פלסטין בלב טהרן, המנבא מתי תושמד ישראל, הפך למוקד התעניינות ועלייה לרגל.

ברם, הכניסה הקרקעית לעזה וכיבוש חלקה הצפוני של הרצועה, הפעילות ההתקפית ברחבי יהודה ושומרון והחיסולים בלב הדחאייה הדרומית בלבנון, מתורגמים היטב: ישראל שינתה את כללי המשחק, ותגבה מחיר כבד מאוד ממי שינסה לפגוע בה.

משטר האייתוללות לא הביא בחשבון את אורך המלחמה. גם לא את הגיבוי המלא של ארצות הברית במישור הצבאי והדיפלומטי. אכן, "חרבות הברזל" הוא אירוע חריג – מעל מאה יום של לחימה ועוד היד נטויה.

איראן משלה את עצמה ואת מדינות הציר שהיא מעצמה אזורית חזקה ואיתנה ובכוחה לייצר את ההגמוניה השיעית שהיא מבקשת. זאת היא אשליה גרידא, כיוון שאיראן מוקפת מדינות אויבות מבחינתה. איראן עצמה מגוונת באוכלוסייתה, קיימים בה מיעוטים אתניים שונים, וחלק גדול מהאוכלוסייה משוועים להפלת השלטון האוטוקרטי. הפגנות אשר התקיימו לאורך השנים, בדגש על הפגנות של השנה האחרונה, מאותתות היטב לשלטון האייתוללות כי שום דבר אינו מובן מאליו, כפי שכתבתי בעבר במאמר "האם השד יצא מהבקבוק?" וכן במאמר "אין לנו ממה לפחד". וראיה לכך – הפיגוע שהתקיים בדרך לכרמאן ביום סימבולי במיוחד, יום השנה למותו של ארכי-טרוריסט, ממחיש את שבירות שלטונם.

החרם הבין-לאומי מתעצם ואינו מתרפה, הקואליציה המתגבשת כנגד החות'ים בים האדום ממחישה עד כמה העולם אינו מוכן למהלכים האיראניים המתהווים. האמברגו הכלכלי המוטל על איראן חונק את המשטר, וייצוא הנפט לסין מניב פרוטות ואין די בו כדי לייצב את הכלכלה האיראנית.

איראן חוסמת את חזבאללה מלצאת למלחמה משתי סיבות. הראשונה – ניסיון לאותת לישראל ולמערב כי היא רוצה להשאיר את המלחמה על אש נמוכה בלבד ולא יותר מזה. היא אינה רוצה שכוחות בין-לאומיים יקבלו החלטה לצאת גם נגדה ישירות. שנית, לבנון נמצאת במצב כלכלי עגום ביותר. כניסה להרפתקה עם ישראל עלולה למוטט את לבנון סופית, וחזבאללה רואה את עצמו כמגן של לבנון.

דבריו של חסן נסראללה, המוכן לקבל את החלטת 1701, הם תמרור המאותת על רצונם לצמצם את ההסלמה. נכון להיום חזבאללה ספג מעל ל-160 הרוגים, חלקם מיחידותיו המובחרות.

לסיכום, השינוי שישראל הובילה מאז ה-7 באוקטובר מאותת על נחישות. איראן ושאר הפרוקסי שלה מבינים היטב את שפת הכוח שבה משתמשת ישראל, וכן את התמיכה הבין-לאומית. יצירת הקואליציה כנגד החות'ים בתימן מתפרשת באיראן כהצהרה שאם לא יחדלו ממעשיהם, גם נגדם תתגבש קואליציה שכזו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. מאמר מעולה וניתוח נכון על מצבה של איראן. הם גם מפחדים שאם חיזבאללה יגזימו גורלם יהיה כמו של העזתים. השקעות איראניות של מיליארדי דולרים בעזה, בסוריה, בתימן ועוד ירדו לטמיון. יש להמשיך להכות באיראן. הקשר שלה עם רוסיה הוא ברית של דקדנטים. הסינים צורכים את הנפט האיראני. הם בקלות יכולים להחליף ספק. המשטר האיראני מתנדנד. לא רחוק היום והוא יתמוטט.
    כל הכבוד לך סטיב. סופסוף מי שהוא כותב לעניין.

  2. כנראה שאצלנו הרישיון חזק יותר
    להם פשוט אין כבר מה להפסיד יותר

  3. צריך להבין כי סינוואר איננו מפחד, הוא דוגל באמונה שלהתאבד איננו אסון. אבל נסראללה איננו כזה

  4. ניתוח נכון, חיזבאללה יודע היטב את מה שהוא עלול להביא על לבנון, ועל עצמו.
    לבנון השנייה זכורה היטב בקרב חיזבאללה.

  5. אכן כן.בינתיים ציר הרשע יושב מבוהל בפינה ובקושי מגיב

  6. יש כאן זיגזג מדהים. כל כמה ימין ההתנהגות וההצהרות שלהם משנות כיוון. וכך גם דעתי מזגזגת

  7. מה שמאפיין חברים בקבוצות רשע, שהם אף פעם כמעט לא נכנעים ולא מוותרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן