הקאמבק האמריקני

שובה של ארצות הברית למזרח התיכון
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

פתיחתה של מלחמת "חרבות ברזל" כתגובה לפשע הנתעב של ארגון הטרור הרצחני מסמל את סופה של האשליה האמריקנית כי ארצות הברית יכולה לנטוש את המזרח התיכון – אזור שבו הייתה דומיננטית מאז 1973.

עשרים שנות לחימה בטרור נגד ארגון אל-קאעדה באפגניסטן וניסיונות כושלים של בניית אומה באפגניסטן ובעיראק מרובות השבטים גרמו לארצות הברית להוצאות עתק, להקזת דם חייליה ולבסוף לרצונה להוציא את כוחותיה מהאזור. הנשיא דונלד טראמפ הגה את רעיון היציאה מהמזרח התיכון. ג'ו ביידן החל להוציא בפועל את כוחות ארצות הברית מהאזור, תחילה מאפגניסטן. במקום זאת עבר משקל הכובד של ארצות הברית לעימות נגד סין, שהחלה לאתגר אותה עם שאיפה להגמוניה אזורית. ממשל ביידן כבר החל בבניית יכולות מול סין עד המלחמה באוקראינה.

כך בתקופת ממשל ביידן גיבשה ארצות הברית אסטרטגיית יציאה מהמזרח התיכון. אך הבעיה היא כי ביחסים הבין-לאומיים אין חלל ריק. את מקומה של ארצות הברית במזרח התיכון החלו למלא גורמים אחרים, וביניהם סין. במסגרת אסטרטגיית היציאה שלה תמכה ארצות הברית ב"הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות וגם בתהליך שלום ונורמליזציה בין ישראל לסעודיה תוך כדי הרשאה לסעודיה לפתח גרעין למטרות אזרחיות ולחזקה מול איראן ומול סין, החודרת למזרח התיכון. אילו הייתה ארצות הברית מצליחה לגרום לישראל ולסעודיה לחתום על הסכם שלום ארוך ימים הייתה בכך תרומה ליציבות פוליטית וכלכלית וגם לביטחון במזרח התיכון. בד בבד ניסה ממשל ביידן להחיות את הסכם הגרעין הכושל עם איראן ובתמורה להעניק לאיראן יתרונות כלכליים, תמורת התחייבות של איראן להאט את תכנית פיתוח הגרעין הצבאי שלה. ארצות הברית הודיעה כי תפשיר שישה ביליון דולר, שהם סך ההכנסות האיראניות ממכירת נפט, ותעביר אותם לאיראן בתמורה למשהו צנוע מאוד: שחרור שישה אזרחיים אמריקנים העצורים באיראן.

גורם אחד וחשוב לא הובא בחשבון על ידי ממשל ביידן בבואו לקדם יציבות במזרח התיכון במטרה שארה"ב תוכל לצאת מהאזור, והוא שאיראן עלולה לחבל בכל סיכוי של שלום בין ישראל ומדינות ערב, כמו סעודיה. לאיראן יש אינטרס מובהק למנוע התקרבות בין ישראל לסעודיה וגם למנוע מסעודיה יכולת של גרעין אזרחי. כדי להכשיל מהלכים אמריקנים ליציבות המזרח התיכון, איראן עמדה מאחורי הפיגוע הרצחני של חמאס באזרחים ישראלים בשמחת תורה 2023, זאת לפי דיווח של ה"וולסטריט ג'ורנל", המצטט מקורות של חמאס וחזבאללה. גם אם איראן לא עמדה במישרין מאחורי הפיגוע, קשה להניח כי פיגוע בסדר גודל כזה היה מתרחש ללא ידיעתה.

הניסיונות של ממשל ביידן לפייס את איראן באמצעות הפשרת כספים ומשא ומתן על חזרה להסכם הגרעין שידרו לאיראנים חולשה אמריקנית. המחלוקת בישראל סביב הרפורמה המשפטית והקיטוב הפוליטי בארצות הברית בין דמוקרטים לרפובליקנים גם הם שידרו לאיראנים תדמית של חולשה ישראלית ואמריקנית. בראיית האיראנים המשמעות הייתה צפי לתגובה ישראלית רופסת. אך לא כך הדבר. האיראנים לא הבינו נכון את התלכדות כלל הישראלים נגד איומי אויבים.

המערכה הצבאית שהחלה מול חמאס בעזה תתפתח כפי הנראה לממדים ולזירות נוספות. ממשל ביידן, שכבר החל להוציא את כוחות ארצות הברית מהמזרח התיכון, הזהיר את איראן מפני התערבות צבאית באזור. החשש של ארצות הברית הוא שאיראן תפגע במיכליות זרות במפרץ הפרסי וכך תגרום לעלייה תלולה במחירי הנפט. גם הנשיא ביידן בעצמו וגם ראש המטות המשולבים החדש שנכנס זה לא כבר לתפקידו הגנרל צ' ק' בראון הזהירו את איראן. הנשיא ביידן, שהיה סגנו של אובמה והזדהה איתו במובנים רבים של פיוס יריבים במזרח התיכון, כולל איראן, הבין כי פיוס אויבים במזרח התיכון נתפס על ידם כחולשה.

ארצות הברית, כך נראה, חוזרת למזרח התיכון, לא משמחה וששון אך מתוך הבנה שהפתרון טמון במדיניות של ריאליזם מדיני כלפי השחקנים הבעייתיים באזור. רעיונות של ליברליזם מדיני אינם יעילים במזרח התיכון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

12 תגובות

  1. לארהב תמיד היו אינטרסים במזרח התיכון והאגדה שהיא נטשה את האיזור זקוקה להוכחה. הפריסה של ארהב באיזור ; עיסקית וכלכלית, לרבות צבאית התרחבה מאד במדינות האיזור מאז שנת 2000. בין בירדן, ישראל, סוריה, ערב הסעודית, קטאר והאמירויות, מצרים, לבנון ותורכיה. אמפירית כמובן.

    1. שלמה- אנדב כמה דוגמאות של נטישת ארה"ב את המזרח התיכון:
      – ארהב נטשה את אפגניסטן תחת הידיעה הברורה שתיפול בידי הטאליבן (2021) – טראמפ וביידן)
      – ארהב (של טראמפ) נטשה את הכורדים שלחמו נגד דאעש ואיפשרה לתורכים להכות בהם בצפון טורקיה(2019)
      – ארהב (של אובמה) התחייב לפעול צבאית נגד סוריה אם תפעיל נשק כימי- אך נסוגה מכך בשעת מבחן (2017) ואיפשרה לרוסיה לתפוס את מקומה- ארהב לא הגנה על מתקני הנפט הסעודים מפני התקפות אירן (2019), שאיפשר את ניסיון חידוש היחסים בין סעודיה וסין
      וברמה הכללית- מחדלי המשא ומתן של ארהב בנושא הגרעין האירני- מאותת על חולשה והפקרה של המזרח התיכון לידי אירן
      ויש עוד

  2. למזלנו חזרו. למזלנו הם לצידנו. פעם נוספת כל דברי השרים שלנו וכל פרשנויות המומחים בנושא זה הוכחו כטעויות חמורות

  3. צפון אמריקה. היא יצואנית דלקים ועם עתודות ענק, כך שמחיר גבוה טוב לה. זה טוב גם לחברות הנפט הגלובליות של מדינות נאט"ו. שהן כוח גלובלי בפני עצמו. וגם ליתר מפיקות הנפט כמו סעודיה ורוסיה. למערב אירופה פרט לנורווגיה זה רע מאד.
    המלחמה של ארהב ושל נאט"ו היא לכן על שליטה באנרגיה
    ובעזרתם שליטה בעולם הכלכלי. או לפחות מניעת התחזקות הגוש שמחוץ לברית שלהם, על העולם.
    ארה"ב פוחדת לאבד את מערב אירופה ככוח נגד רוסיה וסין.

    ישראל היא אמצעי חשוב של ארה"ב, ונאטו למלחמה על השליטה על השטח בו נמצאים הדלקים בעולם, שנסחרים עדיין כמעט ורק בדולר שלהם, ולכן היא בעד חיזוק "ישראל ככוח צבאי בר קיימא".

    כן חובה להוסיף ,שהפרוטסטנטים שהם הרוב בארה"ב, (טראמפ כבר הכריז שוב שהוא לא יכניס מוסלמים לארהב) וכזה גם נשיא גרמניה היום , ובריטניה,שכיום עם ראש ממשלה שאינו אנגליקני, בעד ישראל כמדינה יהודית יותר מאשר מוסלמית, והודו הברהמינית, יפן הבודהיסטית בעד ישראל מטעמים דתיים.
    כמה חבל שסין ,בונה את הגוש המזרחי שלה, לשליטה כלכלית,שזה תמיד כולל אנרגיה, בעולם, עם אירן.

    1. יאיר אכן כך. זה נראה כמאבק בינלאומי. החמאס זו רק ההתחלה וה Casus belli
      למהלך גדול יותר בינלאומי מול איראן. ממשל ארה"ב (כל ממשל בין אם דמוקרטי או רפובליקני) לא רוצה לראות את איראן עם נשק גרעיני. לעימות מול החמאס וגם מול החיזבאללה לחוד וביחד אין צורך בכל הארמדה האמריקאית בשותפות עם צבאות שונים. גם האוסטרלים משגרים כוחות (האוסטרלים לא מוותרים על אף מלחמה בעולם). גם כינוס כה גדול של מנהיגי אירופה לא נועד רק להזדהות איתנו. איראן מרגיזה היום אפילו את מדינות מערב אירופה התומכת ברוסיה במלחמתה באורקאינה וכל מה שיחליש את איראן יחליש גם את רוסיה.
      לי זה מזכיר את ערב מבצע קדש (מלחמת סואץ) שהייתה לא רק מבצע צבאי שלנו מול מצרים אלא מלחמה בינלאומית מול נאצר. גם אז שוגר לאזור הצי הצרפתי והגיעו צרפתים ואנגלים רבים לצורך המבצע הצבאי המשותף ישראל-צרפת-אנגליה מול מצרים.
      הצי האמריקני על נושאות המטוסים שלנו לא נועד רק למפגן ראווה. כמו שאמר היצ'קוק: אם רואים אקדח במערכה הראשונה יהיה לו שימוש במערכה השנייה.

    1. אני לא בטוח שנתקענו. לעניות דעתי מכינים את השטח בעזה. משטחים שטח אורבני צפוף בהפצצות מהאוויר כדי שהלחימה בשטח בנוי תהיה קלה יותר. זה לוקח זמן. לגיטימציה בין לאומית יש. גם האמריקאים הפציצו במשך45 יום את בגדד במלחמת המפרץ הראשונה ולאחר ש"שיפדו" אותם היטב היטב WELL DONE. רק אחר כך החלו בפעולה הקרקעית. גם אנחנו משפדים well done את החמאס לפני פעולה קרקעית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן