אי-הסכם עדיף מהסכם גרוע

ממשל ביידן מנסה להניע מהלך מדיני במזרח התיכון שעיקרו הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה – נורמליזציה בין שתי ידידות של ארצות הברית במזרח התיכון. ביידן רמז על מהלך זה עוד ביולי השנה כאשר אמר כי התקרבות בין ריאד לירושלים היא בהישג יד. היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן ביקר פעמיים בריאד בחודש שעבר למטרת קידום הנורמליזציה בין שתי המדינות, ועל פי ה"וולסטריט ג’ורנל", ישראל וסעודיה הסכימו עקרונית על קווי המתאר של ההסכם ההולך ומתגבש. אולם עדיין קיימים מכשולים רבים לחתימה על הסכם הנורמליזציה.

שלוש ממשלות – ארה"ב, ישראל וסעודיה – המעוניינות במטרה זהה במזרח התיכון שבו רבות המחלוקות, זוהי תופעה יוצאת דופן ונדירה. על פניו נורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא הישג משמעותי. אולם יש להביא בחשבון כי שותפיה של ארצות הברית להסכם זה הן סעודיה, בעלת המשטר המדכא זכויות אדם, וישראל, עם הקואליציה הימנית הקיצונית ביותר שהייתה בה אי פעם. לכן הסכם כזה, אם וכאשר ייחתם, לא יקדם את ארצות הברית ואת מטרותיה לדמוקרטיזציה של המזרח התיכון. בשנות ה-80 ו-90 של המאה הקודמת הסכם נורמליזציה בין ישראל וסעודיה היה שווה כמעט כל מחיר, אך הזמנים השתנו וכיום חשוב לוודא כי גם ישראל וגם ארה”ב לא ישלמו לסעודיה יותר מדי תמורת נורמליזציה, שממילא קיימת כמעט דה-פקטו.

בתקופתו של הנשיא טראמפ נחתמו "הסכמי אברהם" בין ישראל לאמירויות ובין ישראל לבחריין. הסכמי אברהם עוררו ציפיות בדבר הסכם דומה עם סעודיה. בפועל קשרים ושיתופי פעולה בין ישראל לסעודיה כבר מתקיימים. סעודיה מאפשרת לחברות תעופה ישראליות לטוס מעל המרחב האווירי שלה למזרח הרחוק. סעודיה מאפשרת למוסלמים ישראלים להגיע לחאג' במכה. על פי מה שהתפרסם בעיתון "הגרדיאן" הבריטי, ראש הממשלה נתניהו ביקר לפחות פעם אחת בריאד ונפגש עם מוחמד בן סלמאן, הידוע בכינויו MBS. קשרים נוצרו גם עם קטאר, ובתקופת משחקי המונדיאל של סוף 2022 נחתו טיסות ישירות מישראל בנמל התעופה של קטאר. כל אלה מראים כי נורמליזציה דה-פקטו באזור אפשרית, וזה חשוב כמשקל נגד לניסיונותיה של איראן להרחיב את השפעתה באזור.

יחד עם זאת, הסכם נורמליזציה שיכלול ערבויות ביטחון משמעותיות למדינה בלתי צפויה ובלתי אמינה כמו סעודיה מעורר את השאלה האם הוא שווה את המחיר. קשה להגדיר את סעודיה כידידה של ארצות הברית. לארה"ב ולסעודיה אין ערכים משותפים. גם אין להן אינטרסים זהים. יש להן מבט שונה לגבי זכויות אדם. בין ריאד לוושינגטון יש מחלוקות על מחירי הנפט. ההתייחסות של סעודיה לסין שונה מזו של ארצות הברית לסין ולרוסיה. הסעודים הפכו להיות שחקן עצמאי בזירה המזרח תיכונית וכל פעילותם באזור היא עצמאית, ללא התחשבות בעמדת וושינגטון ובאינטרסים האמריקניים. למרות כל זאת, התקרבות בין ישראל לסעודיה היא בעלת ערך מוסף לישראל ולאזור כל עוד המחיר שדורשת סעודיה איננו גבוה מדי.

אך לפי שעה נראה כי המחיר שסעודיה דורשת הוא אכן גבוה מדי. סעודיה דורשת ויתורים ישראליים לפלסטינים. סעודיה דורשת תכנית גרעין אזרחית הכוללת טכנולוגיות גרעיניות אמריקניות. אם תסכים וושינגטון לתכנית גרעין אזרחית סעודית היא צריכה להתנות זאת בכך שהסעודים יסכימו לחתום על הפרוטוקול הנוסף של האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, המאפשר פיקוח הדוק יותר שהגרעין האזרחי לא יהפוך לצבאי, וכמו כן לאפשר לפקחים אמריקנים להיות נוכחים במתקנים הגרעיניים של סעודיה. גם אם אכן יתקיים פיקוח אמריקני על הגרעין האזרחי הסעודי, זה עדיין יאפשר לסעודים להעשיר אורניום, וכפי שהיינו עדים לנעשה במדינות אחרות, העשרת אורניום, גם לדרגה אזרחית, עלולה להפוך במהירות להעשרת אורניום לרמה צבאית. צעד זה עלול לסכן את מדיניותה של וושינגטון להגבלת התפוצה הגרעינית בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט.

הסכמה אמריקנית לתכנית גרעין סעודית צריכה להיות מותנית בדרישה חד-משמעית אמריקנית לקיום זכויות אדם בסעודיה, לייצוב ולשיפור המצב בתימן ולאי-העלאת מחיר הנפט והגדלת תפוקת הנפט. ארצות הברית צריכה לדרוש מסעודיה שקיפות של יחסי ריאד עם בייג'ינג והתחייבות סעודית כי טכנולוגיות אמריקניות לא תעבורנה לסין.

הסעודים עלולים לדרוש מארצות הברית התחייבות להגן על הממלכה אם היא תותקף בצורה כזו אחרת. האיום העיקרי על סעודיה הוא לא ממתקפה צבאית יבשתית אלא משיגור טילים וכטב"מים משכנותיה הסוררות ומחתרנות מבית. המענה לדרישה כזו מצד סעודיה יכול להיות באמצעות אספקת מערכות יירוט טילים והגנה אווירית, אך בשום פנים ואופן אסור לארה"ב להבטיח לסעודיה כוחות צבא אמריקניים על הקרקע.

ממשל ביידן גם עלול לדרוש מחיר מישראל תמורת קידומו של הסכם נורמליזציה עם סעודיה. הדרישות עלולות להיות עצירת הרפורמה המשפטית בישראל. זו עלולה להיות דרישה קשה מאוד מהקואליציה הימנית הישראלית. ממשל ביידן עלול לדרוש מישראל להפסיק את הרחבת ההתנחלויות בשטחי C. דרישות אלו עלולות לאתגר את ממשלת נתניהו, שמחד גיסא מעוניין להציג את הנורמליזציה עם סעודיה כהישג וכנדבך נוסף של הסכמי אברהם, ומצד שני היענות לדרישות האמריקניות עלולה לסכן את הקואליציה הימנית שלו.

לפי שעה נראה כי MBS ימתן את דרישותיו כלפי הפלסטינים כדי לא להכשיל הסכם נורמליזציה, אך אביו המלך סלמאן הוא מסורתי וקיצוני יותר בדרישותיו. צעד מפתיע מצד MBS עשוי להיות ביקורו בירושלים ונאום שלו בפני חברי כנסת ישראל. צעד זה עלול לחדד מאוד את הדילמה הישראלית בנוגע לנורמליזציה במחיר של ויתורים לסעודיה בתחום הגרעין האזרחי ובתחום הפלסטיני. אם אכן תתעורר דילמה כזאת הפתרון יכול להיות בדמות ממשלת אחדות לאומית שבה ישותף גם בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי.

אם ממשל ביידן יסכים בסופו של דבר להיענות לדרישות הסעודיות, בארה"ב קיימת מערכת טובה של בלמים ואיזונים, והקונגרס האמריקני עשוי להטיל וטו על מהלכים מרחיקי לכת של הממשל לטובת סעודיה. כיצד ינסה הממשל לאזן ולפשר בין הדרישות הסעודיות למציאות הריאלית? כיצד תגיב ממשלת ישראל לדרישות הסעודיות מול הרחבת הסכמי אברהם? ימים יגידו.