ממשל ביידן מנסה להניע מהלך מדיני במזרח התיכון שעיקרו הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה – נורמליזציה בין שתי ידידות של ארצות הברית במזרח התיכון. ביידן רמז על מהלך זה עוד ביולי השנה כאשר אמר כי התקרבות בין ריאד לירושלים היא בהישג יד. היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן ביקר פעמיים בריאד בחודש שעבר למטרת קידום הנורמליזציה בין שתי המדינות, ועל פי ה"וולסטריט ג’ורנל", ישראל וסעודיה הסכימו עקרונית על קווי המתאר של ההסכם ההולך ומתגבש. אולם עדיין קיימים מכשולים רבים לחתימה על הסכם הנורמליזציה.
שלוש ממשלות – ארה"ב, ישראל וסעודיה – המעוניינות במטרה זהה במזרח התיכון שבו רבות המחלוקות, זוהי תופעה יוצאת דופן ונדירה. על פניו נורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא הישג משמעותי. אולם יש להביא בחשבון כי שותפיה של ארצות הברית להסכם זה הן סעודיה, בעלת המשטר המדכא זכויות אדם, וישראל, עם הקואליציה הימנית הקיצונית ביותר שהייתה בה אי פעם. לכן הסכם כזה, אם וכאשר ייחתם, לא יקדם את ארצות הברית ואת מטרותיה לדמוקרטיזציה של המזרח התיכון. בשנות ה-80 ו-90 של המאה הקודמת הסכם נורמליזציה בין ישראל וסעודיה היה שווה כמעט כל מחיר, אך הזמנים השתנו וכיום חשוב לוודא כי גם ישראל וגם ארה”ב לא ישלמו לסעודיה יותר מדי תמורת נורמליזציה, שממילא קיימת כמעט דה-פקטו.
בתקופתו של הנשיא טראמפ נחתמו "הסכמי אברהם" בין ישראל לאמירויות ובין ישראל לבחריין. הסכמי אברהם עוררו ציפיות בדבר הסכם דומה עם סעודיה. בפועל קשרים ושיתופי פעולה בין ישראל לסעודיה כבר מתקיימים. סעודיה מאפשרת לחברות תעופה ישראליות לטוס מעל המרחב האווירי שלה למזרח הרחוק. סעודיה מאפשרת למוסלמים ישראלים להגיע לחאג' במכה. על פי מה שהתפרסם בעיתון "הגרדיאן" הבריטי, ראש הממשלה נתניהו ביקר לפחות פעם אחת בריאד ונפגש עם מוחמד בן סלמאן, הידוע בכינויו MBS. קשרים נוצרו גם עם קטאר, ובתקופת משחקי המונדיאל של סוף 2022 נחתו טיסות ישירות מישראל בנמל התעופה של קטאר. כל אלה מראים כי נורמליזציה דה-פקטו באזור אפשרית, וזה חשוב כמשקל נגד לניסיונותיה של איראן להרחיב את השפעתה באזור.
יחד עם זאת, הסכם נורמליזציה שיכלול ערבויות ביטחון משמעותיות למדינה בלתי צפויה ובלתי אמינה כמו סעודיה מעורר את השאלה האם הוא שווה את המחיר. קשה להגדיר את סעודיה כידידה של ארצות הברית. לארה"ב ולסעודיה אין ערכים משותפים. גם אין להן אינטרסים זהים. יש להן מבט שונה לגבי זכויות אדם. בין ריאד לוושינגטון יש מחלוקות על מחירי הנפט. ההתייחסות של סעודיה לסין שונה מזו של ארצות הברית לסין ולרוסיה. הסעודים הפכו להיות שחקן עצמאי בזירה המזרח תיכונית וכל פעילותם באזור היא עצמאית, ללא התחשבות בעמדת וושינגטון ובאינטרסים האמריקניים. למרות כל זאת, התקרבות בין ישראל לסעודיה היא בעלת ערך מוסף לישראל ולאזור כל עוד המחיר שדורשת סעודיה איננו גבוה מדי.
אך לפי שעה נראה כי המחיר שסעודיה דורשת הוא אכן גבוה מדי. סעודיה דורשת ויתורים ישראליים לפלסטינים. סעודיה דורשת תכנית גרעין אזרחית הכוללת טכנולוגיות גרעיניות אמריקניות. אם תסכים וושינגטון לתכנית גרעין אזרחית סעודית היא צריכה להתנות זאת בכך שהסעודים יסכימו לחתום על הפרוטוקול הנוסף של האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, המאפשר פיקוח הדוק יותר שהגרעין האזרחי לא יהפוך לצבאי, וכמו כן לאפשר לפקחים אמריקנים להיות נוכחים במתקנים הגרעיניים של סעודיה. גם אם אכן יתקיים פיקוח אמריקני על הגרעין האזרחי הסעודי, זה עדיין יאפשר לסעודים להעשיר אורניום, וכפי שהיינו עדים לנעשה במדינות אחרות, העשרת אורניום, גם לדרגה אזרחית, עלולה להפוך במהירות להעשרת אורניום לרמה צבאית. צעד זה עלול לסכן את מדיניותה של וושינגטון להגבלת התפוצה הגרעינית בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט.
הסכמה אמריקנית לתכנית גרעין סעודית צריכה להיות מותנית בדרישה חד-משמעית אמריקנית לקיום זכויות אדם בסעודיה, לייצוב ולשיפור המצב בתימן ולאי-העלאת מחיר הנפט והגדלת תפוקת הנפט. ארצות הברית צריכה לדרוש מסעודיה שקיפות של יחסי ריאד עם בייג'ינג והתחייבות סעודית כי טכנולוגיות אמריקניות לא תעבורנה לסין.
הסעודים עלולים לדרוש מארצות הברית התחייבות להגן על הממלכה אם היא תותקף בצורה כזו אחרת. האיום העיקרי על סעודיה הוא לא ממתקפה צבאית יבשתית אלא משיגור טילים וכטב"מים משכנותיה הסוררות ומחתרנות מבית. המענה לדרישה כזו מצד סעודיה יכול להיות באמצעות אספקת מערכות יירוט טילים והגנה אווירית, אך בשום פנים ואופן אסור לארה"ב להבטיח לסעודיה כוחות צבא אמריקניים על הקרקע.
ממשל ביידן גם עלול לדרוש מחיר מישראל תמורת קידומו של הסכם נורמליזציה עם סעודיה. הדרישות עלולות להיות עצירת הרפורמה המשפטית בישראל. זו עלולה להיות דרישה קשה מאוד מהקואליציה הימנית הישראלית. ממשל ביידן עלול לדרוש מישראל להפסיק את הרחבת ההתנחלויות בשטחי C. דרישות אלו עלולות לאתגר את ממשלת נתניהו, שמחד גיסא מעוניין להציג את הנורמליזציה עם סעודיה כהישג וכנדבך נוסף של הסכמי אברהם, ומצד שני היענות לדרישות האמריקניות עלולה לסכן את הקואליציה הימנית שלו.
לפי שעה נראה כי MBS ימתן את דרישותיו כלפי הפלסטינים כדי לא להכשיל הסכם נורמליזציה, אך אביו המלך סלמאן הוא מסורתי וקיצוני יותר בדרישותיו. צעד מפתיע מצד MBS עשוי להיות ביקורו בירושלים ונאום שלו בפני חברי כנסת ישראל. צעד זה עלול לחדד מאוד את הדילמה הישראלית בנוגע לנורמליזציה במחיר של ויתורים לסעודיה בתחום הגרעין האזרחי ובתחום הפלסטיני. אם אכן תתעורר דילמה כזאת הפתרון יכול להיות בדמות ממשלת אחדות לאומית שבה ישותף גם בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי.
אם ממשל ביידן יסכים בסופו של דבר להיענות לדרישות הסעודיות, בארה"ב קיימת מערכת טובה של בלמים ואיזונים, והקונגרס האמריקני עשוי להטיל וטו על מהלכים מרחיקי לכת של הממשל לטובת סעודיה. כיצד ינסה הממשל לאזן ולפשר בין הדרישות הסעודיות למציאות הריאלית? כיצד תגיב ממשלת ישראל לדרישות הסעודיות מול הרחבת הסכמי אברהם? ימים יגידו.
20 תגובות
מסכים איתך אפרים. הבעיה שביבי רוצהההסכם בכל מחיר. כדי להציל את עצמו.
ברור שאסור להגיע להסכם גרועת חילוקי הדעות בנינו הם כנראה לגבי השאלה מהו הסכם טוב/גרוע למדינת ישראל
מאמר מקיף ומעניין, אך לא נראה שיש פיתרון טוב לסוגיה..
מאמר מענין המציג את החסרונות והאיומים העתידיים ביחס להסכם בין ישראל, סעודיה, וארה״ב. עם זאת, יכולות להיות גם תוצאות חיוביות לענין זה, כמו למשל ההערכה שהסכם כזה יביא לבלימת הרפורמה בישראל או ריכוכה, או/ו הקמת ממשלת אחדות לאומית בשיתופו של בני גנץ.
האם זה מחיר יקר מול החלופה שבה סעודיה קופצת על העגלה הסינית? האם אז מצבנו יהיה טוב יותר?
לפנינו שיעור מרתק בניהול יחסים בין לאומיים בזירת המזרח התיכון על רקע המאבק הבין גושי על ההגמוניה ומקומה של ישראל באזור, ועל כך חשיבותו הרבה של המאמר.
להערכתי ארה"ב מצמצמת באופן משמעותי ביותר את מה שהיה בעבר המוטיב המרכזי ביחסי החוץ שלה בעקבות כישלונותיה הקשים להנחיל דמוקרטיה במזרח התיכון (מקרה עירק ואפגניסטן), אך פועלת עתה באופן נמרץ יותר במסגרת המאבק הבין גושי לבלום את מאמצעי ההשפעה של סין ורוסיה באזור ובעיקר את אפשרותה לפקח על משאבי הנפט במזרח התיכון.
האינטרס של סעודיה הסונית הוא לחזק את מעמדה בעולם האיסלם מול שאיפות טורקיה ובעיקר האיום מצד אירן השיעית, עי חיזוק משמעותי של יכולותיה הצבאיות יחד עם קבלת דריסת רגל במועדון האנרגיה הגרעינית. ולצורך כך משחקת בשלב זה את ה"קשה להשגה" עי הזמנת סין ושיפור יחסיה עם אירן, על הנייר..,
תמורת ה F35 וטכנולוגיה גרעינית תהיה סעודיה מוכנה לחתום אפילו על "נירמול יחסים" עם ישראל- שממש לא בראש שלה- למעט השגת האינטרסים הנקודתיים שלה כולל חסות על הר הבית . ולכן חשובה ביותר האזהרה כאן מפני נכונות- יתר ישראלית לסכן את יתרונותיה הצבאיים באזור, העלולה להתפתות לכך מתוך שיקולי מדיניות פנים נקודתיים תמורת התבסמות בצילומי חתימה במדשאות הבית הלבן ואולי גם פרס נובל וקיצור הטיסות מעל המדבר הסעודי. מכאן ועד לביטול האמנה הפלסטינית או שינוי דוקטרינת הג'יהאד רב המרחק, אך בהחלט ראוי.
אני מסכימה לכל הכתוב בניתוח היסודי שהוצג כן מטעם כל הכותבים ורוצה להוסיף את המושג הקצת מסתורי הנקרא "תהליך",אשר חל בתחומי חיים רבים:בניתוח פוסט הוק של ארועים,אפשר לזהות את הגלגולים המתבקשים מתוך ארועים אבל גם תפניות פתאומיות בלתי צפויות שמשנות את מסלול הדברים.
מה שבסדר מבחינת ביבי, לא בא בחשבון מבחינת במוטריץ'. מהו טוב?
כאשר המצב בארה"ב מעורער – כלכלית ופוליטית
וכאשר המצב בישראל לא טוב בתוספת צרות בטחוניות
הכוח של הסעודים חזק מידי
לא הכי חכם להכנס דוקא כעת להסכמים ארוכי טווח
אם ארהב דורשת קיום הסכם ביניים בין ישראל לסעודיה הדרישה הישראלית ללא ויתורים לפלסטינאים להוציא הכרזה דקלרטיבית של ארהב. באשר לגרעין למטרות שלום אין בעיה. רצוי בתחום הכלכלי דרישות ישראליות לגבי מסחר בינלאומי יצוא יבוא וכו.שלמה לוי
אמרו פעם – אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. סעודיה היא מדינה חשוכה, קלריקלית, אין בה כלום פרט למדבר, פטרודולרים ולאלפי נסיכים מושחתים עד היסוד. בשל אינטרסים כאלה או אחרים מתקיימים קשרים סמויים בין ישראל לסעודיה כאשר סעודיה קונה מישראל ומשלמת במזומן ובכסף טוב. אין כל סיבה רציונלית, פרט אולי להישג תעמולתי זמני, גם עבור הנשיא האמריקאי, בהקמת קשרים רשמיים בין ישראל לסעודיה. בהחלט מספיק מה שיש בתחום זה עכשיו. זו פחיתות כבוד שלא לומר טיפשות דיפלומטית לחזר אחרי סעודיה ועוד לשלם עבור הסכמה סעודית כלשהיא במטבע פלסטיני או "תכנית אטומית אזרחית". יש להמשיך עם מה שיש ולהמתין לזה שהסעודים יחזרו אחרינו. על פי מהלך ההיסטוריה זה יקרה לבסוף.
ביבי רוצה הישג ומוכן להיות סחיט וזה אולי יפוצץ את הקואליציה עם שותפיו, ובא לציון גואל
ניתוח מעניין ומלומד של ד״ר אפרים כהנא, הסוקר היטב את האלטרנטיבות והמהלכים בדרך להסכם בין ישראל לסעודיה בחסות ארה״ב.
השאלה שנותרת עדיין פתוחה, היא האם הסעודים לא נרתעים מחברות הסכם עם מדינת ישראל הנמצאת כעת במקום לא מחמיא בהקשר היציבות השלטונית שלה, ומיקומה בסולם המשטרים הדימוקרטים.
אפשר לסמוך על הממשלה שיגיעו להסכם הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת
והנה שר החוץ אלי כהן הביא את התפנית הבלתי צפויה במהלכים.
הכי גרוע אם יצא מזה ברוגז
לי נראה שמתעלמים מעוד סיכונים. הסעודים עם כספם הרב ישתלטו לנו כאן על תעשיות, וענפים, וארגונים, ושוק ההון וכדומה. לא בריא.
הסעודים עם כל כספם לא מסוגלים להשתלט אפילו על כלום. אין להם יכולות טכניות וניהוליות.
האלטרנטיבה אליה יש לשאוף = הסכם טוב.
אתה צודק
אבל מי קובע מה מוצלח ומה לא?