אף לא סמ”ר אחד

הגבול הימי בין ישראל ללבנון – הסבר פשוט
תמונה של גדעון
פרופ' גדעון ביגר

בימים אלה סערו הרוחות בעקבות ההסכם, שטרם אושר רשמית, בין מדינת ישראל ללבנון, העוסק בתיחום קו הגבול הימי ביניהן. בין הטענות שנשמעו בציבור עלתה טענה כי במסגרת ההסכם המיועד ישראל תעביר שטח ימי שבריבונותה ללבנון. סוגיה זו הפכה לסוגיה פוליטית בין המתנגדים להסכם לתומכים בו. האופוזיציה מתנגדת והקואליציה בעד והדברים ידועים.

אינני בא לפרש כאן את כל ההסדרים הכרוכים בהסכם. כל שאני מבקש להראות הוא שישראל לא מעבירה סמ"ר אחד של שטח ימי ללבנון, וכל הדיבורים בנושא זה אינם אלא מילים פורחות באוויר בלי כל ביסוס.

בדרך כלל הבעיות בתחום הגבול הימי נובעות מכך ששתי מדינות סמוכות חולקות חוף ים שקו הגבול ביניהן מגיע אליו. במצב כזה יש צורך לקבוע כללים: כיצד ממשיך קו הגבול היבשתי מהחוף אל תוך הים – האם קו הגבול הימי יהיה מאונך לקו החוף במקום שהגבול היבשתי מגיע לים או אולי יתקדם לתוך הים בזווית אחרת? כל שינוי בזווית עשוי להקצות שטח ימי גדול למדינה זו או לשכנתה ואף לאפשר הפקת רווחים גדולים יותר מהדגה ובעיקר מהמשאבים הנמצאים בקרקע מתחת לים.

עיקרון בסיסי שכל המתדיינים בציבור התעלמו ממנו הוא שקו גבול בין מדינות, יבשתי או ימי (או אף אווירי), נקבע בהסכם דו-צדדי שבו שתי המדינות חותמות ומאשרות את תיחום קו הגבול ביניהן. קו גבול איננו נקבע במהלך חד-צדדי.

במרוצת השנים מאז החלו הדיונים בנושא שרטטו מדינת ישראל ולבנון את הקו, כל אחת לפי ראותה. ישראל סימנה קו הניצב לנקודת המפגש של הקו היבשתי עם חוף הים ולבנון מצידה סימנה קו הממשיך את נקודת המפגש של הגבול היבשתי עם הים. ראוי לציין כי ישראל ולבנון מעולם לא הסכימו על תיחום קו הגבול היבשתי ביניהן, ולענייננו, גם נקודת המפגש של קו הגבול היבשתי עם הים איננה מוסכמת על הצדדים. קו הגבול היבשתי בין ארץ ישראל המנדטורית – פלשתינה-א"י – ולבנון המנדטורית נקבע בהסכם בין ממשלות בריטניה וצרפת בשנת 1923. קו הגבול סומן, אך בצורה לא מדויקת ובאמצעים שהיו קיימים בידי המסמנים לפני מאה שנים. קו זה הפך להיות קו שביתת הנשק בין ישראל ללבנון בעקבות מלחמת העצמאות, אך גם אז לא סומן במדויק.

כאשר החלו הדיונים ביום 12 ביולי 2011 הגישה מדינת ישראל מפה ובה סימנה קו שלטענתה הוא הקו הימי בין ישראל ללבנון. בהמשך, ב-19 לאוקטובר 2019, הגישה לבנון מפה לאו"ם ובה סימנה את הקו לפי טענתה.

הפער בין קווים אלה היה הסיבה והעילה המרכזית לסכסוך. בהסכם המוצע כעת מתחייבות הן ישראל והן לבנון לבטל את תביעתן לקו שהצהירו עליו בעבר ולאמץ קו מוסכם על שתי המדינות ובכך לקבוע את הקו האחד המפריד בין שטחי המים הכלכליים שלהן, השטחים שבהם יכולה כל מדינה לחפש משאבים ולנצלם. בלי להיכנס לפרטי ההסכם הכלכלי, מנוסח ההסכם עולה כי שתי המדינות ויתרו על תביעתן וסיכמו על קו משותף אחד. כך מקובל בכל משא ומתן – כל צד מציג עמדה משלו ולבסוף מגיעים להסכם.

פרשנים שונים ניסו להסביר לציבור כי הקו שישראל דרשה הוא הקו האחד והיחיד שצריך להיות, אך כאמור לא כך הדבר. מכיוון שכך, ישראל ויתרה על דרישתה אך להלכה ויתרה רק על מה שחשבה או שטענה שזה שטח שלה – טענה ולא הוכחה.

עדיין נשארה שרירה ועומדת סוגיית הסימון של קו הגבול בין המים הטריטוריאליים של שתי המדינות. גם כאן קבעה ישראל קו חד-צדדי ואף סימנה אותו לאורכו בעזרת מצופים. לבנון איננה מסכימה לקביעה זו של ישראל, וההסכם הנוכחי משאיר סוגיה זו פתוחה למשא ומתן עתידי, שיתבצע לאחר שיסוכם סופית מהלכו של קו הגבול היבשתי בין המדינות ונקודת הגעתו אל הים.

מכאן עולה בבירור כי הטענות על ויתור על שטחים ואף ניסיון להפעיל את חוק משאל העם הקובע כי העברה טריטוריאלית של שטח ריבוני צריכה להיות מאושרת במשאל עם, לא הייתה לה כל בסיס, ומכאן "רוב מהומה על לא מאומה".

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

39 תגובות

  1. תודה לפרופסור גדעון ביגר על מאמר ענייני ומדויק בעניין הגבול עם לבנון. על פי דברי פוליטיקאים לבנונים לא רק שאינם מכירים בגבול היבשתי בין ישראל ללבנון, הם אינם מכירים רשמית בקיומה הלגיטימי של מדינת ישראל ולכן לא נכנסו למו"מ עמה, כי משמעותו תהיה הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל. לפיכך אין כאן עניין של חתימת הסכם עם ממשלת לבנון. בוודאי, כפי שטוען ביגר, אין כאן ויתור של שטח ימי ללבנון. וכמובן אין כאן כל "סיפתח" לשיחות על שלום רשמי עם לבנון.
    להערכתי דוברי ממשלת לפיד "עובדים עלינו בעיניים" בשל הרצון להשיג עוד כמה מנדטים בבחירות לכנסת ה- 25. ברור לחלוטין שאין כאן עניין למשאל עם בישראל. גם זהו קשקוש שמטרתו פוליטית בלבד.
    בסיכומו של דבר כל "התרגיל" הוא הסכמה בין הממשל הלבנוני לאמריקאים ולצרפתים להתיר להם לקדוח בקרקעית הים מול חופי לבנון והסכמה שממשלת ישראל לא תתנגד לקידוחים אלה. זה בשום פנים ואופן אינו הסכם ישראלי-לבנוני.
    ועיקרו של דבר – עוד לא התחילו לקדוח. אם יהיה שם גז זה אולי יקרה בעוד 5 עד שבע שנים אם בכלל.

  2. תודה ליצחק דגני.
    אינני חושב שכל מטרת ההסכם הוא השגת פתקים בקלפי. מדינת ישראל ולבנון, בתיווך אמריקאי, דנו בעניין זה במשך שנים. היו עליות וירידות במשך המשא ומתן ועכשיו הגיע לסיומו. לא בגלל ממשלת לפיד ולא בגלל החיזבללה כי אם כי בשלו התנאים להסכם וכל צד ידע לסגת במעט מתביעותיו. ההסכם טוב לכל הצדדים , הישראלי, הלבנוני, האמריקאי, הצרפתי ולכן הוא בחזקת VIN – VIN. שבת שלום

  3. אכן "רוב מהומה על לא מאומה". בתוך תוכם יודעים אנשי האופוזיציה והעומד בראשם שאין בסיס לטענותיהם בנוגע להסכם עם לבנון. מטרתם היא להפוך את הסוגיה לכלי ניגוח פוליטי, ולפיכך הם אינם נותנים לעובדות לקלקל להם את קמפיין הבחירות.

    1. ליצחק קאופמן
      לא יכולתי לכתוב זאת טוב יותר ממך. תודה

  4. אתה מומחה בתחום
    אני גם אוהבת את כתיבתך
    רק טבעי שאהבתי את המאמר.

  5. אמר כבר מי שאמר בעבר – מה שקיבלנו או זכינו בו הגיע לנו מקדמת דגא. מה שלא קיבלנו גזלו אותו מאתנו. והמשכיל בעת הזו, יידום.

    1. אחד נכבד, אולי תכתוב למה אתה מתכוון. מי אלה אנו, מה קיבלנו, מה גזלו מאיתנו ומי זה המשכיל שצריך בעת הזו להידום?

      1. ל"שנים" – דבר מוכר וידוע – אנו, ההנהגה הציונות בארץ והמערכת הפוליטית שלנו בכללה – דרשה לקבל את השטח ממזרח לירדן, כאשר לא קיבלנו – טען ז'בוטינסקי – "שתי גדות לירדן-זו שלנו זו גם כן" והפלמ"ח שר "ממטולה עד הנגב – מהים עד המדבר" והתכוון כמובן למדבר הסורי. כך בכל מקרה בו לא קיבלנו מה שדרשנו והיום – כך גם בקו הגבול הימי עם לבנון.

  6. סוף בוף הבנתי במה מדובר בלי דיבורים פוליטיים מגמתיים

  7. אמת ויציב
    כל הברבורים מסביב הם סתם תעמולת בחירות שמתעניינת רק באינטרסים אישיים

    1. לנחום שטרן -אכן כן – זו תעמולת בחירות שמתעניינת רק בהשגת יותר מצביעים לכיוון זה או אחר.

  8. שאלה: למיטב זברוני -לאחר מסיגת צהל מרצועת הביטחון, קבע האו"ם, בשיתוף עם מדינת ישראל, את "קו נסיגת כוחות צה"ל" וסימן אותו בחביות בצבע תכלת (הצבע של דגל האו"ם) והקו ידוע היום כ"הקו הכחול". וב 28 ינואר
    2005, התקבלה החלטה 1583 של מועצת הביטחון של האו"ם לגבי כוחות יוניפי"ל הנמצאים בגבול ישראל–לבנון.

    הם הגבול הזה שהאו"ם חתום עליו – אינו מוכר ברמה הבין לאומית?

    1. לגדעון שניר – "הקו הכחול" מקובל כ"קו נסיגת כוחות צה"ל" מתחום לבנון. לא יותר ולא פחות. קו גבול בינלאומי הוא קו ששתי המדינות השוכנות לצידו מכירות בו כקו גבול בהסכם ביניהן. לבנון לא הייתה צד לסיכום בין ישראל לאו"ם, סיכום שכאמור לא קבע קו גבול כי אם דן בנסיגת צה"ל מתחומי לבנון. יש בין ישראל ולבנון לפחות 16 נקודות מחלוקת בהן הצדדים לא מסכימים ביניהם על מקום קו הגבול ומכיוון שאין שיחות על קו הגבול, בשל אי נכונותה של לבנון להכיר רשמית במדינת ישראל – קו הגבול היבשתי איננו מוסדר ודומה לקו שביתת הנשק בין הודו לפקיסטן בקשמיר או לקו בין צפון קוריאה לדרום קוריאה שמשמשים למעשה !! כרו מפריד אך אינם להלכה !! קו גבול בינלאומי. כך גם הקו בין קפריסין לשטח שנכבש על ידי טורקיה בקפריסין קו שאף מוחזק בעזרת חיילי או"ם, כמו גם קו הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה משנת 1974..

      1. תודה להבהרה, בהזדמנות זו אם כך מהוא הסטטוס של מה שמכונה קו שביתת הנשק 67? עם ירדן בגדה?

    1. לאמנון פורטוגלי – חן חן, נראה שכיוונתי לדעת גדולים ומומחים. תודה על הסבר מקיף וממצה של הסוגייה. יישר כוח

    1. אכן כן, השבוע, ביום ד, ה 26 לחודש אוקטובר 2022 ייחתם ההסכם בשעה טובה.

  9. הנה זה קורה. אני בין המברכים. הלוואי שזה יצליח. פריצת דרך ביחסים עם מדינה שכנה בעייתית ביותר.

    1. לבני מינץ
      מה קורה? על מה אתה מברך? איזה פריצת דרך? מה אמר נשיא לבנון על הכרה בישראל ובגבול עמה?
      אתה בטוח שההסכם הוא עם לבנון? או אולי עם אחרים? מה כותבים בעיתונים בלבנון על ההסכם?

      1. ליצחק דגני. אף שנראה לך שאין כאן הסכם ואין כאן קבחעת קו גבול ימי, הדבר מתקיים. כמובן שלצרכים פנימיים נשיא לבנון שהיה שושבין ראשי להסכם ודחף להשיגו עוד כשהוא מכהן כנשיא, ימעיט מחשיבותו פן יתנקשו בחייו. אך הנה תהיה חתימה ביום חמישי והעניין יסודר.

        1. לפרופ' גדעון ביגר –
          תודה על ההסבר. עכשיו הבנתי. נשיא לבנון פחד שיתנקשו בחייו ולכן אמר מה שאמר לצרכים פנימיים. זה נקרא הסכם בינלאומי.

  10. מקווה שזה יעבור בשלום. יש גורמים מבחוץ וגורמים פנימיים ששואפים לקלקל

    1. ליצחק דגני. אף שנראה לך שאין כאן הסכם ואין כאן קבחעת קו גבול ימי, הדבר מתקיים. כמובן שלצרכים פנימיים נשיא לבנון שהיה שושבין ראשי להסכם ודחף להשיגו עוד כשהוא מכהן כנשיא, ימעיט מחשיבותו פן יתנקשו בחייו. אך הנה תהיה חתימה ביום חמישי והעניין יסודר.

  11. ליצחק דגני. אף שנראה לך שאין כאן הסכם ואין כאן קבחעת קו גבול ימי, הדבר מתקיים. כמובן שלצרכים פנימיים נשיא לבנון שהיה שושבין ראשי להסכם ודחף להשיגו עוד כשהוא מכהן כנשיא, ימעיט מחשיבותו פן יתנקשו בחייו. אך הנה תהיה חתימה ביום חמישי והעניין יסודר.

  12. ברצוני ליהדות לפרופסור גדעון ביגר על ההברה המקצועית עבור סוגיית הגבול הימי המשותף בין ישראל ולבנון, הרי במשך שבועות אני מאזנים לעיתונאים שהם פחות בקיאים בעניין, ברם, פרופ' ביגר הצליח לנתב את הסוגיה באופן פרגמטי ומקצועי. תודה המורה היקר.

  13. לטארק בסול.
    תודה על תגובתך. אכן מקווה שהסברתי הנושא בפשטות אך בצורה אמיתית.
    חן חן.

  14. לפי המאמר ישראל ולבנון מוותרות על קווי הגבול שכל אחת רצתה וחותמות על קו ימי מוסכם. (עפ"י המאמר),אולם מהו קו הגבול המוסכם? האם הוא קרוב לקו שלבנון רצתה?
    לפי מה שהבנתי משגריר ארה"ב לשעבר יש בהסכם ויתורים מפליגים שלא היו על הפרק בעבר.

  15. הקו המוסכם הוא הקו המחבר את הנקודות המצוינות בהסכם. כדי לדעת בדיוק היכן הקו צריך שתהיה לך מפה מדויקת בקנה מידה גדול שאיננה מצויה בידי מרבית האנשים. העוסקים בדבר יודעים בדיוק היכן הקו. הקו הוא הרבה יותר "ישראלי" מאשר לבנוני כיוון ש/תביעתה של לבנון הייתה מופרזת בלי כל סימוכין לכך. למעשה הקו הוא קו אמצע בין שתי שיטות לסימון קו מהנקודה שהקו היבשתי מגיע לחוף, אך הבעיה שאפילו נקודה זו איננה מוסכמת. אינני אחראי למה שאמר מי שאמר, אני מבין את מה שעומד לפני בהסכם וזה החשוב. אינני מתייחס לנושא חיפושי הגז והנפט והתמלוגים כי אם למיקום הקו.

  16. שלום לפרופ׳ גדעון ביגר.

    ראשית, תודה על המאמר. שנית, הטיעון שעלה במאמר, לפיו ״ישראל לא מעבירה סמ"ר אחד של שטח ימי ללבנון״ בגלל אי-ההסכמה על קו גבול ימי בין ישראל ללבנון (עד למועד החתימה על ההסכם), ובשל כך אין בסיס לדרישה לאישור ההסכם במשאל עם, הוא – למיטב הבנתי – טיעון לא מדוייק מבחינה משפטית.

    ביתר פירוט, חוק יסוד משאל עם וחוקים רלוונטיים נוספים (כמו חוק סדרי השלטון והמשפט) חלים בכל מקרה בו השטח העומד לדיון הוא שטח עליו החילה המדינה את ריבונותה, כלומר את המשפט, השיפוט והמנהל שלה. ישראל החילה את ריבונותה בצורה מפורשת בשטח המים הטריטוריאליים שלה בצפון, שנים רבות לפני החלטת הממשלה משנת 2011 (אתן מראה מקום לכך בסוף התגובה), ולכן חוק יסוד משאל עם חל על השטח הזה.

    חשוב להדגיש כי הדבר נכון בלי תלות בכך שהשטח הנידון נמצא במחלוקת עם מדינה או ישות מדינית אחרת, ובלי תלות בכך שזהו שטח הסמוך למדינה אחרת אך לא הוסכם בו או מעבר לו על קו גבול רשמי בין המדינות, ובלי תלות בכך שהתנהל או יתנהל בעתיד משא ומתן, ובלי תלות בהכרה או אי-הכרה של מדינות אחרות בעולם בריבונות ישראל על השטח, וגם בלי תלות בגודל השטח (אפילו אם הוא מאוד קטן).

    לדוגמה, כאשר החילה ישראל ריבונות על הגולן בשנת 1981, היה זה שטח במחלוקת עם סוריה, שראתה (ועדיין רואה) בו שטח שלה, ועד היום רוב מדינות העולם לא מכירות בו כאזור ריבוני ישראלי. כמו שאתה יודע היטב, לא היה קו גבול מוסכם בין ישראל לסוריה ב-1981 (היה, ועדיין יש, רק קו הפרדת כוחות מוסכם).

    דוגמה נוספת היא שטח גדול באזור הר דב ("חוות שבעא") הנמצא במחלוקת בין ישראל ללבנון. גם כאן אין גבול מוסכם בין המדינות, אבל מבחינת ישראל מדובר על שטח ריבוני לכל דבר ועניין, וכל ויתור עליו ידרוש את הפעלת חוק יסוד: משאל עם (למרות, כאמור, שלבנון אינה מסכימה על קו הגבול הנוכחי ויש לה תביעה על השטח האמור).

    דוגמה שלישית נוגעת למה שמכונה גבולות 1949, אשר שורטטו לאחר מלחמת העצמאות והחתימה על הסכמי שביתת הנשק. אלו לא היו הסכמי שלום אלא רק הבנות זמניות, ומדינות ערב לא הכירו בישראל כמדינה ריבונית. לא נקבע שום גבול מוסכם בין ישראל לשכנותיה, אך למרות זאת ישראל החילה ריבונות על כל השטח שהיה בשליטתה.

    דוגמה רביעית היא המקרה של אילת ומפרץ אילת אחרי מלחמת העצמאות: מי הים הסמוכים לעיר הפכו למים טריטוריאליים של ישראל, למרות שהם סמוכים גם לירדן ולמרות שלא נקבע קו גבול ימי רשמי בין ירדן לישראל עד להשלמת הסכם השלום ביניהן, ולמרות שבמשך שנים ירדן לא הכירה בישראל כמדינה ריבונית.

    יש להדגיש שוב כי חוק יסוד משאל עם אינו מונע מהמדינה לקיים משא ומתן על שטח ריבוני לוותר עליו בעתיד, אלא מתנה את הוויתור באישור ההסכם ברוב מסוים בכנסת ובציבור.

    אני יכול להמשיך ולפרט, אבל למעשה עשיתי זאת במאמר שכותרתו ״החוק ברור: כל ויתור על שטח ריבוני מחייב אישור הכנסת״, באתר ״מידה״, בתאריך 20/10/2022. במאמר הזה ניתן למצוא גם הסבר מפורט לכך שישראל החילה את ריבונותה על המים הטריטוריאלים שלה שסמוכים ללבנון, כולל על אותם אזורים (בשטח של בערך 10 קמ״ר) שהיא ויתרה עליהם במסגרת ההסכם. בשל כך, כמו שמחייב חוק יסוד: משאל עם, את ההסכם היתה חובה לאשר בכנסת ברוב של 61 ח״כים וגם במשאל עם (אלא אם הרוב שהיה מאשר את ההסכם היה של 80 ח״כים לפחות). והדבר נכון בלי תלות ביתרונות או בחסרונות של ההסכם מבחינה מדינית, כלכלית, בטחונית וכדומה.

    הנה קישור למאמר:

    https://mida.org.il/2022/10/20/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%98%d7%97-%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91/

    בברכה, ובהזדמנות זו גם הרבה בריאות.

    נ.ב. אני מעוניין לנצל את ההזדמנות ולשאול אותך משהו, כיוון שאתה מומחה רציני לגאוגרפיה ולסימון גבולות: האם יש ברשותך מפות (כולל מפות ישנות, מלפני עשורים) של גבולות ישראל – כפי שישראל ראתה אותם (אבל יתכן שמדינות שכנות/אחרות לא הסכימו להם), מפות בהן מסומנים גם גבולות המים הטריטוריאלים של המדינה? אני מתעניין בכל הגבולות הימיים, כולל בים התיכון (צפון ודרום), מפרץ אילת, ים המלח, ונהר הירדן, אבל אם יש מפות שכוללות רק חלק מהגבולות הימיים אז זה גם עשוי לעזור. ואם אין ברשותך כאלו מפות, אז אולי לפחות אתה מכיר מקומות בהם ניתן להשיג/לצפות בכאלו מפות? תודה מראש.

  17. לדניאל ראם. תודה על ההסבר הארוך והמקיף והנכון !!! כל ההסבר שלך עוסק למעשה בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל שאכן הם ילק ריבוני של המדינה וויתור עליו מחייב מישאל עם או רוב מיוחד של חברי הכנסת. עם זאת – ההסכם עוסק בתחום המיים הכלכליים ! שישראל, שאיננה חתומה על האמנה הבינלאומית לשטחי הים נשנת 1982, אינם שטח שיש בו ריבונות המדינה. באזור זה יש שיט חופשי של כל אוניות, אפילו על הקרקע שמתחת למים אין ריבונות כי אם רק זכות לנצל המשאבים. ההסכם עם לבנון במפורש לא עוסק במים הטריטוריאליים של ישראל ומשאיר, בסעיף כתוב, את קו המים הטריטוריאליים – קו המצופים, על מקומו, והתווית קו המים הטריטוריאליים נדחה עד שיחתם הסכם על קו הגבול היבשתי, שיקבע בין השאר את מיקום מגע קו היבשתי בים, דבר שטרם הוסכם עד היום. לכן, כל ההסבר הארוך, המעניין, המלומד והנכון !! שלך, לא עוגע להסכם הנוכחי, ואני חושש שגם אתה, כמו מרבית כותבי המאמרים והפוליטיקאים, לא קראו את ההסכם, אף שאפילו פרסמו אותו בעיתונים, באנגלית ובעברית. קראתי מאמרך שהצעת ואכן הוא מלא ונכון. באשר למפות עם סימון הקו הימי, למיטב הבנתי אין מפות ציבוריות מעין אלה והגבול הימי שלנו מסוכם רשמית רק בינינו לבין קפריסין. אשמח לשוחח אתך בעניין בטל 0523415554

  18. שלום רב לפרופ׳ גדעון ביגר.

    ראשית, תודה רבה על התשובה שלך. שנית, לכבוד הוא לי לקבל את ההצעה שלך לקיים שיחה טלפונית, ואני מתכוון לממש את הצעתך במהלך הימים הקרובים. שלישית, מתנצל על העיכוב בתשובה שלי, ותודה על הסבלנות.

    רביעית, הנה תשובתי המפורטת לטיעונים שעלו בתגובה שלך:

    1. למיטב הבנתי, בעקבות קריאת ההסכם וקריאת/שמיעת חומר נלווה, ההסכם עוסק במים כלכליים ובמים טריטוריאלים. בהקשר הזה, יש לזכור שמי החופין – כלומר המים הטריטוריאלים – מתחילים מחופי המדינה ומגיעים עד למרחק של 12 מילים ימיים אל תוך הים, כלומר עד למרחק של כ 22.22 קילומטר מהחוף. מה שמכונה ״קו המצופים״ הוא הקו שמתחיל מראש הנקרה בכיוון ניצב לקו החוף וממשיך מערבה עד למרחק של 5 קילומטרים בלבד אל תוך הים התיכון. המשך הקו הזה מערבה (בערך באותו אזימוט) לאורך עוד בערך 17.22 קילומטרים יוביל אותנו עד לקצה המים הטריטוריאלים, ולשם הנוחות נכנה את הקטע הזה בשם ״המשך קו המצופים״. הקו הכולל הזה – כלומר השילוב בין חמשת הקילומטרים של קו המצופים עם 17.22 הקילומטרים של המשך קו המצופים – הוא פשוט מה שכונה ״קו 1״ במשא ומתן, כשמגבילים אותו למים הטריטוריאלים (22.22 ק״מ) ומתעלמים מהמשכו למים הכלכליים. בהסכם ישראל מוותרת על כל השטח הימי שמדרום להמשך קו המצופים ומצפון למה שכונה במו״מ ״קו 23״. כפי שהוסבר בהרחבה במאמר שאת הקישור אליו צירפתי בתגובה הקודמת, כל האזור הזה שייך למים הטריטוריאלים של ישראל ולכן עליו חלים המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה; בפרט, חלים עליו חוק סדרי השלטון והמשפט וחוק יסוד: משאל עם.

    2. כראיה נוספת לעניין הויתור על מים טריטוריאלים, אביא את דבריו של ראש המל״ל ד״ר איל חולתא, מי שהיה מעורב עמוקות במשא ומתן. הוא הודה, בשיחה עם כתבים ביום הנחת ההסכם על שולחן הכנסת (לעיון בלבד), שישראל מוותרת על כ 10 קמ״ר (או קצת פחות) של מים טריטוריאלים במסגרת ההסכם, כפי שניתן לקרוא בכתבה שבקישור הבא:

    אריאל כהנא, ראש המל"ל מאשר: "ישראל ויתרה על קרוב ל-10 קמ"ר מהמים הטריטוריאליים שלה במסגרת ההסכם עם לבנון”, ישראל היום, 12/10/2022,

    https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/13164415

    3. עוד ראיה נוספת לעניין הויתור על שטח ריבוני היא הדיון בכנסת שהיה ב 19/10/2022, דיון בו אמר ראש המל״ל (עמוד 9 בפרוטוקול הדיון, ההדגשות הן שלי) ש״הקו הזה [קו 1] מתחיל פה, בראש הנקרה. במשך 12 מייל, או 22 ק"מ **זה המרחב הטריטוריאלי** ואחר כך הוא ממשיך במרחב הכלכלי עד סופו שנמצא איפשהו פה״.

    https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/ForeignAffairs/Pages/CommitteeAgenda.aspx?tab=3&ItemID=2195559

    כלומר ראש המל״ל בכבודו ובעצמו אמר במפורש שקו 1 הוא קו הגבול של המים הטריטוריאליים של ישראל כפי שישראל ראתה אותו לפני אישור ההסכם, ולפיכך האזור שמדרום לו – שכאמור, על חלקו ישראל ויתרה במסגרת ההסכם – הוא שטח ריבוני ישראלי למהדרין.

    
4. א. יתר על כן, גם המדינה, בתשובתה לבג״ץ בתאריך 19/10/2022, וגם בדיון בבג״ץ ב 20/10/2022, הודתה בחצי פה באמצעות נציגיה ממחלקת הבג״צים של הפרקליטות, שיש ויתור על מים טריטוריאלים בהמשך קו המצופים (במה שכונה ״השטח הסגור 69א״), בשטח של כ 0.46 קמ״ר. ניתן לקרוא זאת במסמך התגובה, בקישור להלן, עמוד 47:

    https://t.me/avrib/3025

    ב. אגב: המדינה הודתה, בחשאי, עוד קודם, בתאריך 11/10/2022, בחוות הדעת של המשנים ליועמ״שית, שיש ויתור על מים טריטוריאלים. ניתן למצוא את חוות הדעת בקישור הבא (את אותה חוות דעת ניתן למצוא גם במסמך המשולב שאת הקישור אליו אצרף בסעיף 6 להלן, עמודים 34–69):

    https://t.me/avrib/3014

    אכן, בעמוד 1 בחוות הדעת רשום ששטח האזור הימי הכולל שבמחלוקת הוא כ 860 קמ״ר, ובעמוד 5 שם רשום ששטח המים הכלכליים שבמחלוקת הוא כ 850 קמ״ר. שאר האזור, כמו שמוסבר בעמודים 4–5 בחוות הדעת, הוא של מים טריטוריאליים. בשל כך, וכיוון שבהסכם האמור המדינה ויתרה על כל 860 הקילומטרים המרובעים של האזור שבמחלוקת, ישראל ויתרה על כ 860-850=10 קמ״ר של מים טריטוריאליים.

    5. בהמשך לסעיפים 2–4 לעיל, ניתן לראות שיש כאן סתירה ברורה בעמדת המדינה כפי שעמדה זו הוצגה באמצעות נציגי המדינה בערכאות ובאמצעות ראש המל״ל: מצד אחד המדינה מודה שישראל מוותרת על שטח של מים טריטוריאליים שלה – שטח בו חל החוק הישראלי (אפילו הנשיאה חיות הודתה בדיון בבג״ץ שהמים הטריטוריאלים הם שטח ריבוני ישראלי לכל דבר ועניין); אבל מצד שני, טיעון מרכזי של המדינה היה שעל אותו שטח בדיוק לא חל החוק הישראלי (ובפרט לא חל חוק יסוד: משאל עם), בגלל העובדה שמדובר על קו גבול לא מוסכם.

    

6. והנה עוד סתירה בעמדת המדינה, הפעם בנוגע לקו המצופים ולשטח שמדרום לו:

    

מצד אחד המדינה טוענת שריבונות ישראל חלה על האזור שמדרום לקו המצופים: ניתן לקרוא זאת בעמוד 19 של חוות הדעת של המשנים ליועמ״שית, בקישור בסעיף 4ב לעיל, או בעמוד 52 במסמך המשולב שבקישור בהמשך (הכוונה היא למספור עמודים רצוף, כי המסמך להלן הוא שילוב של מספר מסמכים של אחד מהם ממוספר באופן עצמאי), שם כתוב ש״מאז נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, עיקר פעילות הביטחון השוטף של חיל הים באזור הגבול הימי עם לבנון עניינה במניעת מעבר לא מורשה של כלי שיט או שחיינים מתחומי המים של לבנון אל תחומי המים של מדינת ישראל ולהיפך. זאת, בין היתר, באמצעות אכיפת איסור הכניסה לשטחים שנסגרו בהתאם לצו סגירת שטחים בים (מס׳ 100). שטחים אלו נסגרו כאמור לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, ותיחומם הצפוני בקו אזימוט 290~ מעלות **משקף תפיסה לפיה עד קו זה בוודאי מדובר במים הטריטוריאליים של ישראל (שהרי תקנות ההגנה, שמכוחן ניתן להוציא צווי סגירה, חלות רק בשטח הטריטוריאלי של המדינה)**״;

    https://main.knesset.gov.il/Activity/Documents/LebanonMBLAgreement.pdf

    למעשה, גם לפי ההסכם (חלק 1, סעיף ב, עמוד 3 בנוסח האנגלי של המסמך, עמוד 13 בנוסח העברי שלו, במסמך בקישור שלעיל), ניתן לראות שאין שינוי בסטטוס קוו בנוגע לאזור הזה, שמדרום לקו המצופים, למרות הטענות המשפטיות השונות של שני הצדדים.

    אבל מצד שני, בחלק 1, סעיף ב בהסכם, כתוב במפורש שאין הסכמה על קו הגבול הימי באזור קו המצופים; הניסוח המדוייק הוא (ההדגשות הן שלי): ״הגבול הימי בכיוון היבשה מהנקודה המזרחית ביותר של הקג"י [קו הגבול הימי] צפוי להיות מתוחם בהקשר של, או בהקדם לאחר, תיחום הגבול היבשתי על ידי הצדדים. עד למועד תיחום האזור, הצדדים מסכימים כי הסטטוס קוו בקרבת החוף, לרבות לאורך, וכפי שמוגדר על ידי, **קו המצופים הנוכחי**, יישמר כפי שהוא, **בלתי מתוחם**, על אף **העמדות המשפטיות השונות** של הצדדים באזור זה״.

    אם כך, מהי הסתירה? שהמדינה בעצם אומרת שלמרות אי-ההסכמה על קו גבול, עדיין הריבונות של ישראל חלה על השטח, בניגוד גמור לאחד הטיעונים המרכזיים של המדינה נגד הפעלת חוק יסוד: משאל עם, טיעון שאומר שכיוון שאין קו גבול ימי מוסכם בין ישראל ללבנון, לישראל אין ריבונות בשטח הימי שבמחלוקת. במילים אחרות, המדינה מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: גם לטעון שכיוון שאין קו גבול ימי מוסכם בין ישראל ללבנון, ישראל לא החילה על האזור שבמחלוקת את ריבונותה, וגם לטעון שקו המצופים הוא לא קו גבול ימי מוסכם אבל ריבונות המדינה כן חלה בקו הזה ובאזור שמדרום לו, כי הרי אילולא כן, המדינה – באמצעות חיל הים – לא היתה יכולה להפעיל את תקנות ההגנה ולהוציא צווי סגירה באזור.

    לסיכום, ניתן לראות בבירור שישראל ויתרה במסגרת ההסכם על שטחים ששייכים למים הטריטוריאלים שלה, ולפיכך היא ויתרה על אזור ריבוני למהדרין. בשל כך, ובהתאם לחוק יסוד: משאל עם, הויתור הזה (למרות שמדובר על שטח קטן יחסית) היה צריך להיות מאושר ע״י הריבון, כלומר בהצבעה בכנסת ברוב של 61 ח״כים לפחות וגם במשאל עם, אלא אם הרוב בכנסת שהיה מאשר את ההסכם היה של 80 ח״כים לפחות. בפועל ההסכם אושר בדרך אחרת, כלומר בהצבעה אך ורק בממשלת המעבר, והמסקנה העגומה אבל המאוד מפוכחת היא שהליך אישור ההסכם כפי שהוא התרחש בפועל היה אנטי-דמוקרטי ובלתי חוקי בעליל.

    בברכה

  19. לדניאל ראם השלום והברכה
    אכן, אתה מראה בפירוט רב ומדויק, שמעמד שטח המים הטריטוריאליים בין ישראל ללבנון הוא "מסובך" המדינה טוענת מצד אחד קו המצופים מתווה את תחום המים הטריטוריאליים, וכך גם בהמשכו עד למרחק של 12 מייל ימי, אך מאידך טוענת שמכיוון שקו זה הוא קו שישראל קבעה לעצמה, בלי כול הסכם עם לבנון, הרי שאין הקו הזה קו מוסכם ולכן אין להתייחס לשטח שמעבר לקו המצופים כשטח מים טריטוריאליים. מכאן ניתן אולי להשליך גם לגבי שטח רמת הגולן, אך שם קיים "קו הפרדת הכוחות" בהסכם צבאי ! עם סוריה. גם נושא ירושלים איננו ברור מכיוון שאכן ישראל צירפה לכאורה לשטחה חלקים משטחים שהיו בריבונות מעשית (אך לא מאושרת כיוון שמדינות העולם להוציא בריטניה ופקיסטן לא הכירו בסיפוח זה) של ירדן.
    כאן יש עיסוק בקו בין מדינות עוינות שגם קו הגבול היבשתי ביניהן איננו מוסכם, ונקודת השקתו של קו הגבול היבשתי עם הים גם היא איננה מוסכמת. מכאן שישראל, באופן חד צדדי קבעה קו, שאיננו מוכר ולא מוכרז !!! על ידי ישראל , אף שלמעשה השטח נמצא בריבונות ישראל, שאף חודרת לעיתים מעבר לו בפעולות צבאיות שונות. אכן אמר ראש המל"ל שישראל "ויתרה" על שטח של מים טריטוריאליים, אך שטח זה מעולם לא הוכרז !!! כשטח ישראל (שלא כמו רמת הגולן וירושלים. לפי ההסכם נקבע קו המקשר ארבע נקודות בים. אין בהסכם כל דיון באשר לתחום המים הטריטוריאליים. בחינת הנקודות תראה איזה קו בדיוק נקבע. אין בידי וכול שאני יודע, טרם הוצגה מפה של ההסכם, אך אני משער שקו זה כולו מותווה מעבר לתחום של 12 מייל מחופי ישראל ואם כך, עדיין קביעתי שישראל לא העבירה סמ"ר משטחה או משטח המים הטריטוריאליים ללבנון, אל אף דברי ראש המל"ל. אין אני עוסק בצד המשפטי אם צריך או לא צריך היה להעביר זאת באישור הכנסת, כי קטונתי מלדון בכך בשל חוסר הכשרתי כמשפטן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך