"פליט פלסטיני" – פיקציה

על ישראל לגבש מדיניות אמיצה לגבי הפליטים הפלסטינים
תמונה שלניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

מלחמות, מאז ומעולם, מייצרות פליטים. אנשים באזורי מלחמה חייבים לברוח על נפשם כי סכנת מוות אורבת להם בביתם, והם הופכים לפליטים במדינות זרות. בעיית הפליטים התעוררה ביתר שאת לאחר מלחמת העולם השנייה – עשרות מיליוני אנשים נאלצו לנוס על נפשם והפכו לפליטים. הפליטים סבלו מרעב, ממחלות, ממחסור בקורת גג וממחסור כללי. הקהילה הבינלאומית הזדעזעה למראה מיליוני חסרי הבית, וחוקקה את "אמנת הפליטים" אשר מטרתה הייתה, ונשארה גם כיום, לתת מעמד חוקי, משפטי, כלכלי וחברתי לאנשים שנעקרו ממולדתם וחייבים לשהות מחוצה לה, כי שובם לארצם מעמיד אותם ואת בני משפחותיהם בסכנת חיים.

פליט מוגדר באמנת הפליטים "כאדם אשר עזב את ביתו ומולדתו שבה התגוררו הוא ומשפחתו מימים ימימה, כי המשך שהייה בה מהווה סכנת מוות מיידית לו ולמשפחתו". בשנת הוקם 1951 ארגון בינלאומי לטיפול בפליטים, ארגון המהווה זרוע של האו"ם. כיום מטפל הארגון בכ-41 מיליון פליטים ועקורים ברחבי העולם. ההבדל בין "פליט" לבין אדם "עקור" הוא מקום הימצאו של הפליט. אדם אשר נמלט מביתו אך נשאר על אדמת מולדתו הוא "עקור". אדם אשר נמלט מביתו וחצה גבולות, ונמצא בתחום שיפוט של מדינה אחרת הוא "פליט".

הפלסטינים שנמלטו לירדן ולמדינות אחרות נחשבו לפליטים, ואלו שנשארו בפלשתינה נחשבים לעקורים. בשנת 1950 הוקם UNRWA – ארגון הפליטים הפלסטינים, שהוא ייעודי וייחודי רק להם, ובשנת 1951 הוקם הארגון הבינלאומי של הפליטים – UNHCR, שאינו מטפל בפליטים הפלסטינים. בקהילה הבינלאומית הניחו ש-UNRWA (אונר"א) יהיה ארגון זמני וייסגר אחרי שנתיים-שלוש, ולכן לא רצו לעשות שינויים מערכתיים והשאירו את שני הארגונים לפעול זה ליד זה.

אונר"א, כאמור, הוקם כארגון זמני והוא נזקק לאישורי הארכת פעילות כל שלוש שנים. אולם כיום אין כל הצדקה לקיומו של ארגון הפליטים הפלסטינים אשר הלך ותפח במהלך 70 שנה וכיום מעסיק כ-40,000 עובדים פלסטינים ותקציבו מתקרב ל-2 מיליארד דולר לשנה! הבעיה המרכזית והמטרידה ביותר בקיומו ובפעילותו של אונר"א היא שלמעשה אין היום פליטים פלסטינים, ו-5 מיליון פלסטינים הטוענים שהם פליטים הם אזרחים לכל דבר של הממשל במקום שבו הם חיים, דהיינו, ירדן, סוריה, לבנון, הגדה ועזה.

פליט הוא כאמור אדם שנמלט מביתו וממולדתו מאחר שקיימת סכנה מוחשית וממשית לחייו. התנאים הללו לא נכונים ולא קיימים לגבי הדור השלישי והרביעי של המשפחות שברחו מבתיהן בשנת 1948. אמנת הפליטים מדגישה בפירוש את הדרישה של מילוט ממקום מגורים עקב סכנת חיים. אונר"א, שהוא ארגון פלסטיני לכל דבר, משמש שופר תעמולה למתנגדי קיומה של מדינת ישראל. הארגון, המפעיל מאות בתי ספר וקליניקות בריאות, ומשמש כמעסיק עיקרי של פלסטינים בגדה ובעזה, הוא בית גידול וחממה לשונאי ישראל ולפעילי טרור.

עד לממשל הנשיא טראמפ הייתה ארה"ב התורמת העיקרית לאונר"א, אולם טראמפ קיצץ את כל הסיוע האמריקאי לארגון מסוכן זה. לדאבוננו, הנשיא ביידן חידש את התמיכה האמריקאית בארגון, אומנם לא לרמה שהייתה בתקופת הנשיא אובמה, ברם עדיין מאות מיליוני דולרים זורמים לקופת אונר"א בשנים האחרונות.

הפלסטינים רואים במעמד "פליט" סטטוס חברתי, מעמד להתגאות בו. הם חשים מכובדים כאשר הם מציגים את עצמם ברחבי העולם כ"פליטים". על מדינת ישראל לפעול לדה-לגיטימציה של אונר"א, ולטעון מעל כל במה ציבורית שהארגון הוא בית גידול לטרוריסטים ולשונאי ישראל. העובדה שאין פליטים פלסטינים חייבת להיות מנטרה שמדינת ישראל צריכה לשנן לעולם.

הנרטיב של "פליטים פלסטינים" הוא פיקציה שאין לה מקום בדיונים על עתיד היחסים בין ישראל לפלסטינים. מדינת ישראל חייבת להפסיק להשתמש במושג "מחנות פליטים". אין מחנות פליטים, יש אזורי מגורים עירוניים תחת שליטת אונר"א, אבל אילו אינם מחנות מגורי אוהלים, או צריפונים – האזורים שבשליטת אונר"א הם אזורים עירוניים לכל דבר אשר הגוף העירוני האחראי להם הוא אונר"א ולא הרשות הפלסטינית בגדה או חמאס בעזה. מדינת ישראל חייבת לגבש נרטיב ומדיניות אמיצה וחד-משמעית: אין "פליטים פלסטינים", ואין "מחנות פליטים". הגיע זמן להחליף תקליט.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

    1. ל- א
      מענינת תגובתך לפיה כדי לאחוז בעמדה כזו צריך להיות אולי "ימני ימני" בעוד שהמאמר של ניצה הוא ניתוח בשכל ישר כדי תאור מציאות עובדתית, ועוד חסד עשתה עם המעורבים בהנצחת המצב. וזאת עוד מבלי לציין שבאותה עת היו כ 800 אלף פליטים יהודים ממדינות ערביות/מוסלמיות ממלחמה שהם יזמו והפסידו, בעוד שבאופן מתמיה למדי ישראל מצניעה עובדה זו בחוסר שכל, אולי מהחשש שמישהו עוד יציע זכות שיבה מקבילה לפליטים היהודים..
      לזכותם של הערבים ניתן לאמר שהצליחו להטמיע את המושג של הפליטות הפלסטינית בכול העולם המערבי שבאיוולתו קונה זאת וכבר לא ניתן להשיב את הגלגל. לכן מה שנותר הוא לאפשר איכשהו למסד סמי- מדינה פלסטינית כבית הלאומי שלהם -למרות שהם יתעקשו על "זמניות" ההגדרה כי שאיפתם המוצהרת כוללת את כול מה שיוותר מחורבנה של מדינת ישראל.

  1. לפרופ' נחמיאס הנכבדה –
    תודה על מאמר נכון מאד וממש לעניין. יישר כוחך.
    ממש עולה בקנה אחד עם מחקרו של פרופ' אמריטוס עמנואל מרקס מאוניברסיטת תל אביב.

  2. לפרופ' ניצה נחמיאס הנכבדה –
    תודה על מאמרך הנכון מאד וממש לעניין.
    מאמר אוי ביותר בכלל ובפרט בעת הזו.
    יישר כוחך.

  3. טיעון נכון וחשוב. ממשלות ישראל משום מה לא משקיעות מספיק בהסברת העניין בעולם.

  4. מצטרפת למשבחי המאמר. נמדינה חייבת לפעול בנחרצות בכיוון זה.

  5. צודקת לחלוטין
    למחוק לגמרי את המושג
    להסביר לכל העולם וקודם כל לישראלים מדוע

  6. "5 מיליון פלסטינים הטוענים שהם פליטים הם אזרחים לכל דבר של הממשל במקום שבו הם חיים, דהיינו, ירדן, סוריה, לבנון, הגדה ועזה." – האם כל הפליטים באמת קיבלו אזרחות בכל הארצות בהן הם יושבים? בשבילי, זה חידוש.

  7. את בהחלט צודקת, באופן עקרוני. למעשה, אין צורך במדיניות "אמיצה" חדשה כיוון שישראל לא מתייחסת לאנשים האלה כפליטים שיש להם זכות חזרה כלשהי לישראל. גם בכל הסדר, אוטופי ככל שיהיה ורחוק מהמציאות הפוליטית הנוכחית, אין שום סיכוי שאיזושהי ממשלה כאן תיתן שמץ של זכות שיבה ל-5 מיליון אנשים כאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו