אי שקט במזרח התיכון

זעם, כאוס, הפיכות ומתקפות סייבר
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

בימים אלו, תוך שאנו מציינים שנה "להסכמי אברהם" עם סודן, אותה מדינה מוסלמית- אפריקנית אשר קיבלה את עצמאותה ב-1956, החלה בסודן הפיכה צבאית. הצבא עצר את רוב שרי הממשלה וכיתר את משכנו של ראש הממשלה עבדאללה חמדוק, ולאחר מכן נעצר ראש הממשלה והועבר למקום לא נודע. מהלך זה החל בשל סירובו של האחרון להכיר במהפכה המתחוללת ולתמוך בה, וקריאתו לאזרחי סודן לפתוח בהפיכה אזרחית. בכך עורר ראש הממשלה את זעמו של הצבא. הצבא כבר ניסה לבצע מהלך כזה לפני כחודש ביוזמת עומר אל-בשיר, ראש הממשלה המודח מ-2019, אך נכשל, וראש הממשלה חמדוק הורה על מעצרם של אנשי צבא אשר היו בסוד התכנון. ביולי 2020 החלו רוחות חדשות לנשוב במדינה, רוחות של חירות והתקרבות למערב, כולל ביטול חוקי אסלאם אשר נחקקו בשנות ה-80 של המאה הקודמת על ידי ראש הממשלה דאז ג'עפר נומיירי ולאחר מכן על ידי עומר אל-בשיר. במשך שנים הייתה ממשלתו של האחרון מקורבת לאיראן, נמצאה על ציר הרשע ואף נתנה חסות לאוסמה בן-לאדן. הרוחות החדשות הביאו את ארצות הברית להסיר את סודן מרשימת המדינות תומכות הטרור, לרווחתם הגדולה של אזרחי סודן.

מפקד הצבא הסודני הגנרל עבד אל-פתח בוקאן הודיע על מצב חירום במדינה והורה על פיזור הממשלה. בכך פוזרה המועצה הריבונית הזמנית אשר הוקמה ב-2019. במקום זאת הם מינו ממשלה טכנוקרטית חדשה. לטענת הגנרל, העם מאס בשלטון יחיד ויצא לבחירות ביולי 2023. לטענתם, הצבא שמע את הצעירים אשר הפצירו בהם לסיים את הקרקס המתמשך מאז 2019, שבו הודח הרודן עומר אל-בשיר, והתבקשו לפעול "בשם הדמוקרטיה".

שאלת רבים היא, האם סודן תמשיך בתהליך הנורמליזציה עם ישראל? לעניות דעתי, תהליך הנורמליזציה ימשיך, וזאת לאור האינטרס הברור של סודן. במשך שנים הייתה סודן ברשימת המדינות תומכות הטרור, ונוכחותה ברשימה בהחלט הרעה עימה והפכה אותה למדינה בפשיטת רגל. נרמול היחסים לצד שינוי במדיניות העלו את סודן על דרך המלך. ארצות הברית ואירופה החלו להתעניין מחדש בנעשה בחרטום.

בד בבד וללא קשר, איראן הודיעה על מתקפת סייבר כנגד תחנות הדלק, תקיפה מכוונת ונקודתית אשר הביאה לפגיעה לא רק בשירות לצרכנים אלא גם לפגיעה תדמיתית. לטענת דובר החברה להפצת מוצרי נפט ברפובליקה האסלאמית עבול-חסן פירוזובאדי, 4,300 תחנות דלק הושפעו מהתקיפה. במסופי הדלק הופיע הכיתוב "מתקפת סייבר 644411" – זהו בעצם מספר הטלפון של לשכת המנהיג העליון חמינאי. כמו כן בשלטי חוצות הופיע הכיתוב "חמינאי, היכן הדלק שלנו?". האירוע מגיע בחודש אבאן (آبان – Ābān), המקביל לחודש נובמבר. באותה תקופה לפני שנתיים פרצה מחאה גדולה באיראן בעקבות עליית מחירי הדלק. במאמרי הקודם "מחאה חברתית" הבאתי סיבות אפשריות לכך שאזרחי איראן יוצאים לרחובות: לטענת האיראנים, האצבע המאשימה מופנית באופן כמעט טבעי אל "השטן הקטן" (ישראל), אך גם אל "השטן הגדול" (ארצות הברית), בעקבות תקיפות שבוצעו לאחרונה כנגד ארצות הברית ומיוחסות לאיראן.

אירועים אלו ושלל נוספים הם המשך ישיר לאנרכיה בלבנון, לקריסת המערכות השלטוניות, להתפשטות הדלק האיראני במזרח התיכון ולבחירות בעיראק אשר התקיימו לאחרונה. כל אלה מגלים כי המזרח התיכון גועש וסוער. כפי שאני טוען זה שנים, עלינו להסתכל על התמונה האזורית הגדולה, ולא רק על אירוע נקודתי כזה או אחר. יתר על כן, לתאריכים ולאירועים במזרח התיכון יש משמעויות פוליטיות שאסור לנו לבטלן, אך גם הקשר דתי רב-חשיבות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. הבעיה היא שעם כל הצרות הללו אנחנו צריכים לחיות
    אם זה היה קורה בקצה אחר של העולם, בכלל הרי לא היינו מתעניינים בכך

  2. למר סטיב בלחסן הנכבד,
    תודה על מאמר חשוב המטיל אלומת אור רחבה על הנעשה במזרח התיכון.
    ברשותך, אני מקווה, הערות אחדות הבאות לחזק את התובנה שהנך מפרט במאמרך –
    1. את התעוזה בהתקפות האיראניות נגד מטרות אמריקניות יש לקשור באופן ישיר למדיניות ממשל ביידן המהווה מעין המשך למדיניות אובמה.
    2. נכון טענת שבמזרח התיכון יש משמעות פוליטית לתאריכים. למשל נאום קהיר של הנשיא אובמה שאחריו פרץ "האביב הערבי".
    3. בפסקה האחרונה במאמרך כתבת "להתפשטות הדלק האיראני במזה"ת", אני מניח שהתכוונת להתפשטות הטרור האיראני במזה"ת.
    4. נא לשים לב – שתי המדינות שמקיימות מזמן הסכם שלום עם ישראל, כולל שת"פ ביטחוני, ששורר בהן שקט יחסי, הן ירדן ומצרים.
    5. מפקד חיל האוויר מאחת ממדינות המפרץ נכח בתרגיל בינלאומי של חילות אוויר בישראל ומפקד חיל האוויר הישראלי נכח בכנס דומה במפרץ.
    6. במזה"ת מוסלמים הורגים מוסלמים ב"קבלנות". ישראל מהווה עוגן של יציבות ואולי גם "מבוגר אחראי" בכאוס הזה.
    7. גרעין איראני יעצים את הכאוס ויסכן את ישראל. אין לצפות שזרים יסכלו את הגרעין האיראני, לכן בחוסר ברירה המשימה מוטלת על ישראל.

  3. אי שקט זאת הגדרה עדינה מידי
    יש פה פיצוצים הולכים וגוברים

  4. ישראל תוקפת כל כמה ימים. אין מענה. או שבעצם הניצחון מובטח לנו. או שתהיה אלינו התפרצות קשה מצד אירן ובני הברית שלה

  5. ניתוח אובייקטיבי של המצב יצביע בבירו כי אין סיכוי לכבות את אי השקט הזה המלווה מידי פעם בפיצוצים, עוד הרבה מאוד זמן

  6. בהתחלה הכותרת הטעתה אותי
    חשבתי שמדובר באי שקט
    כלומר מקום שקט
    ולא הבנתי שמתכוונים למשהו הפוך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של נתניהו

שגיאת המאה

עסקת הטיעון עם נתניהו לא תשיג שום מטרה ראויה