אש ותמרות עשן בארץ הארזים

ברקע הכאוס בארץ הארזים, חזבאללה מנסה לדחוף מהלכים
דגל לבנון

ב-14 לאוקטובר פרץ בארץ הארזים – לבנון – עימות אלים אשר היה עדות כאובה לכאוס המתחולל במדינה זו. במהלך עימות זה נהרגו שבעה בני אדם, ביניהם עוברת אורח, שלושה פעילי חזבאללה ושלושה פעילי הארגון השיעי "אמל". לבנון, שכיום היא מדינה שסועה ומפולגת, הוגדרה עד לפני כשלושה עשורים "הריביירה הצרפתית" של המזרח התיכון. באוגוסט 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, הופר השקט הפסטורלי של ביירות על ידי פיצוץ עז. בעקבות לחצים פנימיים ובין-לאומיים מונה השופט החוקר אל-ביטאר, והוא מגלה אומץ ועצמאות ואינו נרתע מלחקור את המחדלים אשר הובילו לפיצוץ הענק, הגדול בתולדות לבנון.

העימות ברחובות לבנון פרץ במהלך הפגנה פרובוקטיבית שיזם חזבאללה כנגד מה שהגדיר "הרשות השופטת המוטה", לאור החששות שכיוון החקירה יוביל לאצבע מאשימה כלפיהם כאחראים העיקריים למקור הפיצוץ. לכן חזבאללה הציב לעצמו יעד פוליטי ראשון במעלה: להביא לסילוקו של אל-ביטאר. עוד אציין שבעבר כבר מונה שופט חוקר – פאדי סוואן – לחקר מקור הפיצוץ, אך לאחר שהאחרון הצביע על שרים מטעם אמל כאחראיים לרשלנות, בחר בית המשפט, המקורב לחזבאללה, להדיחו מהתפקיד.

אירועי ה-14 לאוקטובר הזכירו לרבים מתושבי לבנון את מרחצאות הדמים שידעה המדינה בשנים 1975–1990, כאשר הפיגועים, החיסולים, וקרבות הרחוב אשר לוו בירי חי היו דבר שבשגרה. הדברים שכתבתי במאמרי "דם, יזע וכאוס גדול" התגשמו. לבנון נמצאת בשנים האחרונות במשבר כלכלי המחריף כל העת, תנאי המחיה הבסיסיים כבר נחשבים למותרות ובשבועות האחרונים המחסור בדלק הביא לכך שחברת החשמל הלבנונית נאלצה להפסיק את עבודת תחנות הכוח, וכתוצאה מכך יש הפסקות בהספקת החשמל, לעיתים למספר ימים.

חזבאללה, המבקש לשמר את מעמדו, בוחש כל העת בנעשה והתחיל להביא ספינות דלק מאיראן, אותו קו איראן-לבנון הידוע לשמצה. הובלת המכליות באמצעות קו הספקה סדיר היא עוד ניסיון השתלטות של חזבאללה על הנעשה בלבנון. בחודשים האחרונים אנו עדים ליותר ויותר הפגנות של אזרחי לבנון היוצאים לרחובות ומפגינים במודע כנגד התעצמות החזבאללה, כפי שכתבתי כבר במאמרי התפוררות שלטונית, כלכלית וחברתית. גם התיוג #FreeLebanon תופס כותרות רבות ברשתות החברתיות.

פעילות הארגון בשנים האחרונות אינה חפה מביקורת ציבורית, ורבים רואים את היד החופשית אשר ניתנה להם, באופן לא מידתי, לא נכון ומסוכן מאוד. הבאת מכליות הדלק היא עוד צעד אשר נועד להמשיך ולבסס את מעמדו של הארגון אך נוחל כישלון ברחוב הלבנוני. רק השיעים תומכים בארגון ובפעילותו ומרוצים מאוד. אך מנגד הסונים והנוצרים החיים שם דווקא מסתייגים מההתערבות של חזבאללה ומאותן "מתנות" שאיראן מעניקה ללבנון. עם המוחים על מהלך זה נמנה ראש הממשלה נג'יב מיקאתי, אשר טוען לפגיעה בריבונותה של לבנון. הרי אין מתנות חינם, והמהלך של איראן במסווה של סיוע ברור לא רק לנו היושבים בציון אלא גם לאזרח הלבנוני. אזרחי לבנון אינם מעוניינים להיות סוריה השנייה, מדינה אשר מכרה את עצמאותה לאיראן, ואינם מוכנים לקבל את התוצאות הנראות כיום בסוריה.

לסיכום, חזבאללה אינו בוחל באמצעים כדי לפגוע בעצמאות הרשות השופטת בלבנון, ומשתמש בכל מה שעומד לרשותו. תזכורות מרות לדוגמה הן חיסולו של ראש הממשלה סעד חרירי והמתנגדים לארגון (2005) וחיסולו של העיתונאי לוקמאן סלים (פברואר 2021). חזבאללה מעולם לא נתן את הדין על חיסולים אלה. עם זאת, לבנון אינה מוכנה להיות עוד יחידת סמך של איראן בכל הקשור לעוינותה במזרח התיכון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. נכון שלמשטר בלבנון יותר מתנגדים לעומת מתנגדי המשטר בסוריה, אבל גורלם לא יהיה טוב יותר.

  2. אבל מה אתה טוען שיקרה
    אתה הרי פרשן
    מצפה לשמוע ממך מה צפוי לקרות
    במיוחד בקשר לישראל.

  3. שהכוחות השרופים בלבנון ינצחו ויסתפקו את חיזבאללה. ויהיה לנו שלום איתם. יש שם פוטנציאל חיובי גדול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך