אפקט הדומינו בפתח?

איראן גרעינית היא סכנה קיומית לאזורנו
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

בריאיון שהעניק לאחרונה למגזין Foreign Policy, הציג שר הביטחון גנץ את הערכותיו בנושא איראן. לדבריו, איראן תהיה בעלת יכולת גרעינית תוך שלושה חודשים. לעומתו, יש מי שסבורים כי יידרשו לכך כתשעה חודשים, ואילו אחרים טוענים שיידרשו כשנתיים. הערכות אלו, כשמן כן הן, הערכות בלבד ואין בהן דבר גם אם ייתכן שהן מבוססות על ניתוח מידע מודיעיני.

אין ספק כי לנגד עיני מדינת ישראל והעולם, חייבת לעמוד הסכנה הקיומית שבהימצאות נשק גרעיני בידי איראן. להלן אפרט כמה מהסיבות העיקריות לכך שסוגיית הגרעין האיראני חייבת להיות בראש סדר היום העולמי:

ראשית, איראן היא מדינה המושתתת על תיאולוגיה שיעית קיצונית, אשר אינה בוחלת באמצעים העומדים לרשותה כדי לממש את חזונה להגמוניה אזורית, אסלאמית ויהיה מה שיהיה. היא אומנם מקיימת בחירות כמו במדינה דמוקרטית, אך למראית עין בלבד. מדובר במדינה המנוהלת על ידי זרם דתי פנאטי ובעלת חזון מסוכן.

שנית, איראן יושבת באזור גיאוגרפי בעל רגישות של לוחות טקטוניים, ואחת לכמה שנים מתחוללת שם רעידת אדמה. רעידות אדמה אלו, המוגדרות כתופעת טבע, מסוכנות ביותר היות שמשטר האייתוללות אינו ערוך לטפל באסונות טבע, לבטח לא בעוצמות גבוהות העלולות לסכן את הכוּרים הגרעיניים. אבקש להזכיר את אסון פוקושימה שאירע ביפן ב-2011, שבו רעידת אדמה הובילה לדליפת כוּרים גרעינים, שגררה בעקבותיה מספר אירועים נוספים. חשוב להבין שאיראן אינה יפן. התמונות והסרטונים המועלים ברשתות החברתיות לא מותירים ספק שאיראן היא מדינה מיושנת בעלת תשתיות לאומיות ברמה ירודה מאוד, ולא תוכל לטפל כראוי במקרה שיתרחש אסון מסוג זה.

שלישית, כולנו זוכרים היטב את השפעותיה של "המלחמה הקרה"; מרוץ החימוש הגרעיני השפיע לא רק על האזרחים של המעצמות הגדולות, אלא הוביל מדינות אחרות לחסות בצילן של אותן מעצמות, מה שכונה כ"אפקט הדומינו". המנהיגים של אותם ימים הבינו את הסכנה הכרוכה במהלכים חד-צדדיים, ובעיתות משבר הביאו לשיח עם עמיתיהם. הראיה לכך שבכל שנות המלחמה הקרה, לא פרצה מלחמה אמיתית. האם כיום יש מנהיג איראני אחראי, שיתקשר עם מנהיגי העולם ויימנע ממהלכים חד-צדדיים?

רביעית, מרוץ החימוש האיראני עלול להכניס את המזרח התיכון לסחרור ולאי-יציבות. איראן גרעינית היא סכנה לא רק לישראל, אלא גם לכל המדינות הסוניות המתונות באזור, המדינות שעימן חתמה ישראל על "הסכמי אברהם" לפני כתרי עשר חודשים. יתרה מזאת, כבר בשלהי 2018 החל הסולטאן הקטן, רגיפ' ארדואן, להתעניין בחימוש גרעיני של ארצו, וגם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן הבטיח כי עד 2030 יהיה כור גרעיני לצורכי חשמל.

חמישית, גרורותיה של איראן – החותים (בתימן), חיזבאללה (לבנון), חמאס (עזה), לצד מדינות כמו סוריה ואחרות – יחסו תחת המטרייה הגרעינית שלה. הלגיטימציה שאיראן תקבל תשפיע ותקרין על המדינות והארגונים החוסים בצילה. הרגשת החוסן שיחושו עלולה להוביל ולעודד אותם ליזום מהלכים הרי גורל לשלום וליציבות אזורנו.

לסיכום, בעוד שהמערב מתעכב, ומנהל משא ומתן עם איראן, שעון החול רץ. הבחירות האחרונות מגלות כי "הסכמי הגרעין" אינם נמצאים בראש מעייניו של המשטר באיראן. אך החזון לאיראן גרעינית עומד בסדר העדיפויות. המערב המתמהמה עלול להוביל את היושבים בציון, לצד מדינות האזור, והעולם המערבי, לאי-יציבות מסוכנת.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. כדאי לשמוע את אהוד יערי בעניי ןזה. תובנה מעט יותר ממוקדת.

    1. סטיב, אתה צודק. איראן עם יכולת גרעין צבאי עלולה להיות סכנה קיומית. יחד עם זאת שמעתי את אחד מעמיתי שאמר לי (ואני לחלוטין לא מסכים עם דבריו) שגם אם תיפול פצצה גרעינית על גוש דן ויהיו 200,000 הרוגים, זה עדיין לא יהיה סוף המפעל הציוני.

  2. כל העולם המערבי תומך בנו יותר מאשר באירן
    אבל מכאן ועד לתמוך במתקפה על אירן או בהבאת לידי קריסה כלכלית הדרך ארוכה ואין לה הסכמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך