מי שעוקב בימים האחרונים ברשתות החברתיות (טוויטר, טלגרם) אחר הנעשה בלבנון, נוכח לראות ולשמוע את עוצמת התפוררותה של ארץ הארזים. כפי שכתבתי בעבר במאמר "תוהו ובהו בארץ הארזים", וכן בחלקו הראשון של המאמר "האם ארץ הארזים קורסת?", לבנון נמצאת על סף התמוטטות שלטונית וכלכלית.
לבנון מורכבת מערב רב של עדות וזרמים, ועל בסיס זה מתנהלים רבים מחילוקי הדעות הפוליטיים בה. סעד אל-חרירי, שנחשב למנהיג המחנה המתנגד לחיזבאללה השיעי, הודיע ב-2017 על התפטרות מתפקידו כראש הממשלה; לדבריו, בשל המעורבות האיראנית הגוברת בלבנון וחששו כי יתנקשו בחייו; אולם מספר ימים לאחר מכן הודיע על השהיית התפטרותו, שטרם נכנסה לתוקפהּ. באוקטובר 2019, לאור מחאות נרחבות אשר התקיימו בארץ הארזים, הוא התפטר מתפקידו כראש הממשלה.
התורמים הבין-לאומיים (בראשם צרפת), המביעים נכונות עקרונית לסייע כלכלית ללבנון, מסרבים להזרים אליה כספים לפני שיושג בה הסדר פוליטי. לבנון נדרשה להקים מנגנון פיקוח שיבטיח שהכסף ינוצל למטרות שלשמן נועד, אולם משלא הוקם מנגנון זה, הכסף לא הועבר. המדינות התורמות חוששות שכספן יתגלגל לידי גורמי טרור כמו חיזבאללה. וגם התורמים האחרים אינם רוצים לבוא במגע עם ממשלה לבנונית שבה חיזבאללה מנהל את הפרלמנט, בשם פטרוניו האיראנים.
הלבנונים עצמם מעריכים שהמשבר הכלכלי רק יחריף, והם מנסים למצוא דרכים חדשות להסתגל למצב ולהתמודד איתו. כחלק מהימנעותם להיקלע לאירועים אלימים בזמן ההמתנה בתור לדלק למשל, יש מי שמשלמים לאנשים אחרים שיעמדו בתור וימלאו דלק עבורם. אחרים מגיעים לתחנות הדלק עם המחשבים הניידים שלהם, כדי להמשיך לעבוד מתוך המכונית בעודם ממתינים בתור. התורים הארוכים בכניסה לתחנות הדלק, שלעיתים משתרכים לאורך מספר גושי בניינים, זכו לכינוי "תורי ההשפלה".
לבנונים רבים מסתמכים על קרובי משפחה וחברים שהיגרו לחו"ל, השולחים להם תרופות ומזון לתינוקות. אלו שיכולים להרשות לעצמם טסים למדינות קרובות ליום או יומיים כדי לאגור מוצרים לכמה חודשים. האזרחים במדינה איבדו אמון בהנהגה הממשלתית, הנגועה בשחיתות ציבורית קשה. מכרזים נתפרים למקורבים ולשחקנים חיצוניים כדוגמת טורקיה ואיראן (על כך כתבי במאמר "הסולטן הקטן").
חיזבאללה, אשר זיהה את המשבר הנוכחי, ניצל הזדמנות והגביר את הלחץ על הרחוב הלבנוני. מטרתו של חסן נסראללה היא לאלץ את מקבלי ההחלטות בלבנון להסתמך על המשטר באיראן. דברים ברוח זאת נצפו לאורך השנים בסוריה, שם השקיעה איראן הון עתק במשאבים כלכליים, וביצירת ידע וכוח אדם, וניסתה להשתלט על סוריה. זרועות התמנון האיראניות אינן בוחלות בנעשה בלבנון, ומבקשות להשתלט על ארץ הארזים. בחירת הנשיא האיראני, הידוע כנשיא שמרן ובעל אידאולוגיה אכזרית, תואמת את השאיפה האיראנית ליצירת הגמוניה אזורית.
לפני עשור שרדה לבנון את התפרצות "האביב הערבי", כאשר המדינות הערביות סביבה קרסו. האם האירועים המתחוללים היום בלבנון הם "האביב הערבי הלבנוני"?
לסיכום, התקופה הקרובה היא נקודת מפנה לארץ הארזים. האם ממשל הבובות שם יצליח לייצב את המשבר הנוכחי ללא הסיוע האיראני? האם המדינות התורמות יהיו מוכנות לשנות את עמדתן בהעברת הכסף, לאור הסכנות הניצבות בלבנון ונפילתה לידי זרועות התמנון האיראני? או שמא לבנון תשכיל להקים מנגנוני פיקוח ובקרה? האם הלחץ ברחוב הלבנוני ומצוקת הדלק יתגברו ויובילו את המנהיגים לשנות מסלול ולחשב מחדש את דרכה של לבנון? ימים יגידו. אך דבר אחד ברור – בפני צה"ל ניצבים אתגרים רבים בחזית הצפונית, והם הולכים ומתעצמים בשל דריסת רגל של איראן בגבול מדינתנו.
9 תגובות
מאמר ממצה וחשוב. למעשה לבנון כבר קרסה בהמשכו של תהליך רב שנתי ששיאו הגיע בפיצוץ אלפי טונות של חנקה שהרסה חלק גדול מהבירה בירות. הכוח הדומיננטי כיום במה שפעם הייתה מדינת לבנון היא העדה השיעית שהחליפה את הדומיננטיות של העדה המארונית (נוצרית). הנוצרים שנותרו בלבנון מהגרים ממנה למדינות המערב. דבר שמעצים את כוחם של השיעים הנתמכים בידי איראן. בתהליך זה נוצרת בגבולנו הצפוני מדינת אויב שבמוקדם או מאוחר ישראל תהיה חייבת לרסקה במהלומה צבאית רבתי. יש לקוות שבפעם הבאה הוצאת לבנון מהמשחק תיעשה על ידי "אש מנגד" (יבשה ים ואוויר) ובמינימום מעורבות של חדירת כוחות קרקע לשם.
יתכן והתנאים למהלכים כאלה בשלו, אך את זה נדע רק בעוד זמן מה. התמוטטות הכלכלה, הוא המחולל שרבים יוביל למלחמת אזרחים מחודשת. לצד הפגנות באיראן, הקוראים למנהיגים, "לחדול מתלעסק בלבנון, עיראק או פלסטין", ולהתרכז רק באיראן, הוא מסר ברור. הצרות של העם הלבנוני, לא מעניין אותנו, ומחליש גם את הרוח הגבית של חזבאללה בלבנון.
רק שההתפוצצות לא תגיע אלינו
לכן, נדרש על שמירה על דריכות, מחשש לזליגה לאזורנו.
הכותרת מתאימה בדיוק למצב אצלנו
גם אני חושבת שהם בדרך ההתפרקות וזה י יה רע לכולם. אבל כך אולי בסוף תפתר הבעיה.
ההתפררותתלויה באירנים
וגם באירן אותה תופעה
אז כנראה שזה הולך לקרות
מי שנכנע למנהיגים דתיים קיצוניים, זה סופו.
בקיצור
מארץ הארזים
לארץ הקוצים