דם, יזע וכאוס גדול

זה שנים רבות שורר כאוס בארץ הארזים; בשנה האחרונה הוא אף הלך החריף. עיני מדינת ישראל נשואות כבר כמה עשורים למתרחש אצל שכנתנו מצפון. צה"ל עוקב בדאגה אחר התמוטטות השלטון, ואחר הכרסום של חיזבאללה בשלטון, בהוראת ובהובלת משטר האייתוללות האיראני. המראות שעולים מדי יום ברשתות החברתיות של מדינה שחדלה מלתפקד, של אנשים המתקוטטים על ליטר בנזין, ושל ניתוקי החשמל אשר הופכים לדבר שבשגרה – אינם מבשרים טובות.

אזכיר שהמשבר הכלכלי בלבנון פרץ באמצע שנת 2019, ושורשיו נעוצים בעשרות שנים של שחיתות וניהול כושל של המדינה. במאמרי "תוהו ובהו בארץ הארזים", הצבעתי על כך שבראש רשימת האשמים עומדים הפוליטיקאים שכיהנו בשנים שאחרי מלחמת האזרחים העקובה מדם, שהתחוללה בין 1975 ל-1990.

מצבה הכלכלי של לבנון הלך והתדרדר, והביא את המדינה לצבירת עוד ועוד חובות. חוסר עידוד תעסוקה או יצירת מקומות עבודה ותעשיות מקומיות, לצד חוסר במנגנון פיקוח כנגד שחיתות, הובילו לתלוּת של כלל הענפים הכלכליים בייבוא. בשנה וחצי האחרונות איבד המטבע הלבנוני (הלירה הלבנונית) מערכו, בנקים החלו למנוע מתושבים למשוך ולהעביר כספים, ואת לבנון פקדה אינפלציה אדירה. ההיעדר של נזילות כספית פגע ביכולתה של הממשלה לספק דלק, חשמל ושירותים בסיסיים לאזרח; המחסור בתזרים מזומנים (דולרים) מונע ייבוא של מוצרים חלופיים. עשרות אלפי בני אדם איבדו את משרותיהם מאז אוקטובר 2019. על פי הבנק העולמי, המשבר הכלכלי בלבנון הוא אחד המשברים החמורים ביותר שידע העולם ב-150 השנים האחרונות.

משבר הדלק הנוכחי מעורר חשש מיוחד, בשל הסכנה שלבנון פשוט תשותק. גם הגנרטורים הפרטיים, המשמשים את אזרחי לבנון כבר מספר עשורים, נכבים כעת לשעות ארוכות כדי לשמור דלק. "אנחנו ממש בגיהינום", צייץ השבוע פיראס אביאד, מנכ"ל בית החולים האוניברסיטאי רפיק אל-חרירי, המוביל את המאבק של לבנון כנגד נגיף הקורונה. למרות גל החום הפוקד את אזורנו, החליט ביום שני בית החולים לכבות את המזגנים, למעט במחלקות הרפואיות. הפסקות זרם החשמל פוגעות גם בחיבור לאינטרנט בערים רבות, בעסקים ובבתים.

בעקבות משבר הדלק פרצו קטטות ברחובות ונשמעו חילופי יריות בתחנות דלק, בפרט בעיר טריפולי שבצפון המדינה, העיר השנייה בגודלה בלבנון. האירועים האלימים הסלימו עד כדי הריגת בנו של מנהל אחת מתחנות הדלק. בימים האחרונים נצפו ברחובות טריפולי חמושים יורים באוויר ומיידים אבנים על חיילי צבא לבנון, וכל זאת בשל הזעם על הפסקות החשמל, המחסור בדלק ועליית המחירים. את הזעם בטריפולי ליבּוּ שמועות על מותה של ילדה קטנה, שמכונת ההנשמה שסיפקה לה חמצן נותקה בשל הפסקת חשמל. אומנם הרשויות הכחישו טענות אלו, אך ללא הצלחה רבה.

לסיכום, מה טומנים לנו בחובם הימים הקרובים בארץ הארזים, זו שלפני מספר עשורים כונתה בפי רבים "פריז של המזרח התיכון"? במאמר הבא אצביע על השינויים המתחוללים ובאים.