לא מכבר, לאחר שהצנזורה התירה את פרסום הפרשה, התבשרנו כי ישראלית תושבת מודיעין עילית חצתה את הגבול, ונשבתה בידי הסורים. הגורמים הישראלים פעלו במהירות ובנחישות אל מול הגורמים הרוסים, הנמצאים ביחסים הדוקים עם הסורים. המשימה שנדרשו אותם גורמים לקדם, הוגדרה "משימה הומניטרית".
לאחר משא ומתן אינטנסיבי, הוסכם שתמורת כופר, אשר התבטא ברכישת חיסונים מדגם ספוטניקV הרוסי בהיקף של מיליון דולר, ושחרור שני עצורים המרצים את עונשם בישראל בגין ריגול לטובת סוריה, תוחזר הצעירה הישראלית והפרשה הגיעה לקיצה.
שני האסירים, ניהאל אל-מקת ממג'דל שמס ודיאב קהמוז מהכפר רג'ר, הופתעו, ולא בהכרח לטובה, לשמע ההחלטה לשחררם ולגרשם מישראל. אותם שניים אשר בזמן משפטם עמדו וקראו בקול רם כי הם גאים על מעשיהם לטובת סוריה, עכשיו כבר לא הרגישו כך. האם בשל העובדה שכל משפחתם גרה כאן? האם בשל ההבנה כי בישראל תנאי המחיה והחיים נוחים וטובים יותר מאשר בסוריה?
בשנים האחרונות ניתן לראות שרוסיה, בראשותו של ולדימר פוטין, חוזרת לזירה המזרח תיכונית לאחר שנטשה אותה למשך כמה עשורים. רוסיה אשר פרסה את חסותה על סוריה, ובכך נתנה גלגל הצלה לבשאר אל אסד, המשיכה במקביל לבצע עסקאות נשק אדירות עם טורקיה, איראן ומצרים בהיקפים של מיליארדי דולרים. בכך פוטין מבקש כל העת למצב את עצמו כמנהיג אזורי משפיע וממשיך לשפר את יחסיו עם מנהיגי האזור.
אומנם בשלב זה השיגה רוסיה את כל היעדים שאליהם שאפה להגיע. התערבותה בזירה הסורית החלה בסתיו 2015, כאשר תמכה בגלוי בבשאר אל אסד וסייעה לו להשיב את השטחים אשר אבדו. גם בתקופה זו רוסיה מממשיכה לסייע בשיקום סוריה, ומנסה למשוך משקיעים במטרה לייצב את משטרו של אסד, השרוי מאז 2011 במלחמת אזרחים. ארה"ב, ומדינות אירופיות לא נטלו חלק בשיקום המדינה ההרוסה משתי סיבות: הראשונה, אירופה וארה"ב נאבקות במגפת הקורונה ונמצאות בגירעונות כלכליים ענקים, כפי שכתבתי במאמר קודם שכותרתו "התפוררותה של אירופה". והסיבה השנייה, אירופה וארה"ב לא ייטלו חלק בשיקום המדינה ההרוסה כל עוד לא יחול שינוי פוליטי בדמשק, שיכלול יותר שקיפות, שמירה על ערכים דמוקרטיים ושמירה על זכויות אדם – ההפך הגמור מהמתחולל בסוריה היום. המשטר הסיני לא מגלה עניין בנעשה בסוריה, ומעדיף להמשיך ולהעצים את קשריו עם משטר האייתוללות באיראן. לכן, על פניו נראה כי רוסיה היא זו שתאלץ להשקיע לא מעט אמצעים בשיקום צבאו של אסד, וזאת כדי לסייע לו לשלוט באזורים שנכבשו על ידי דאעש או על ידי האופוזיציה הסורית.
גם עסקת השבת עצמותיו של זכריה באומל ז"ל, הנעדר מקרב סולטאן יעקוב, נעשתה בסיועה של רוסיה. רבות נכתב בזמנו על המניעים של הרוסים בעסקה זו, והשאלה העיקרית הייתה האם רוסיה תמשיך לאפשר למטוסי חיל האוויר לתקוף באופן חופשי בסוריה? רוסיה אכן נתנה יד חופשית לתקיפות, שעל פי מקורות זרים ישראל היא האחראית להן.
לסיכום, לדעתי ההשפעה והמעורבות של רוסיה באזורנו ילכו ויתעצמו, ולכן למדינת ישראל יש אינטרס מובהק להשאיר ערוץ הידברות פתוח עם רוסיה.
3 תגובות
רוסיה בינתיים ממש לא מצליחה בינתיים במזרח התיכון.
אפילו ביידן לא מפחד מפוטין. לדעתי מצפה לרוסים תקופה קשה.
הכלכלה הרוסית במצב לא טוב. האמון בפונטים הולך ויורד. בארה"ב עלה ממשל שלא יהיה תלוי בו כמו שהיה ממשל טראמפ. והמסקנה, רוסיה יתחלק בכל העולם