מאזן חדש

העולם ניצב בפני דילמות ואתגרים חדשים
תמונה של סטיב

התקופה הנוכחית מציבה בפני ישראל ובפני העולם כולו אתגרים רבים. אנו עדים לאי-שוויון הולך וגדל, לזינוק באבטלה, לעלייה בפופוליזם זול לצד פייק ניוז, ולאי-אמון במנהיגים ובסמכויות המדינה. אפשר לזהות גורמים פוטנציאליים שיכולים לעורר סכסוכים חדשים, ואלה עלולים להביא את העולם למצב קטסטרופלי.

אין חולק כי כניסת וריאנטים חדשים רק החמירה את הבעיות ואת חוסר האיזון הקיימים. כפי שכתבתי במאמר קודם – "התפוררותה של אירופה" – מוסדות האיחוד האירופי נחלשים, הסכסוכים האזוריים הולכים ומתרבים, ולצד זה הביטחון העולמי כולו נמצא בשפל. נוסף על כך, עם כניסתו לתפקיד נשיא ארה"ב חתם ג'ו ביידן על שורה של צווים נשיאותיים, חלקם ביטלו את הצווים הנשיאותיים של קודמו, והביאו לבחינה מחודשת של "הסכמי אברהם" ומכירת מטוסי ה-F35. למעשה, מדיניותו של הנשיא החדש היא בחלקה המשך ישיר של ממשל אובמה. גם מינויו של טוני בלינקן, מאדריכלי הסכם הגרעין עם איראן, למזכיר המדינה, אינה תורמת להרגעת הרוחות, גם לא ההודעות המלנכוליות מהבית הלבן בנושא, והטענה כי זהו תהליך שיגרתי בזמן העברת שלטון.

דבריו של רא"ל אביב כוכבי בימים האחרונים, בעניין דרישתו מהצבא להכין תוכניות אופרטיביות כנגד איראן, לא נאמרו מחוץ להקשר הגיאופוליטי של אזורנו, שכן הודעתה של איראן כי בעוד חודש תתחיל להעשיר צנטריפוגות ואף להגביר את ההעשרה, באה כרמז לכך שאיראן החליטה לנצל את ההזדמנות של שינויי הממשל בארה"ב.

איראן זיהתה כי כללי המשחק השתנו, וכי כעת זו תקופה נוחה להגשים את "חלומותיה הגרעיניים", ולממש את כוונותיה לכונן הגמוניה איראנית במרחב. לטענת מוחמד וואזי, דוברו של נשיא איראן, דבריו של הרמטכ"ל כוכבי הם "איומים חסרי ערך".

לדעתי, ראשית, יש להיות זהירים, שכן לאיראן יש סבלנות רבה. בתקופת נשיאותו של טראמפ היא בחרה מתוך פחד להפחית את המתח וספגה רבות בשל כך. אומנם היו מספר תקיפות כנגד בעלות בריתה של ארה"ב, "פיראטים גרסת 2019", אך אלה הן תגובות מינוריות למה שהארסנל האיראני יכול לעשות.

שנית, בחינת "הסכמי אברהם" תפגע בארה"ב לטווח הארוך באופן כזה או אחר. אל לנו לשכוח, כי מדינות המפרץ שולטות בזרם הנפט. אולי דווקא לנו, הישראלים, יתאפשרו יותר קשרים בערוצים גלויים או סמויים מהעין, מתוך הבנה כי לישראל ולמדינות המפרץ סכנות זהות ואויב משותף אחד. על טיב היחסים עם מדינות האזור, טרום חתימת "הסכמי אברהם", כתבתי בהרחבה במאמר "אני ואתה ננצח את איראן".

בנוסף, מדיניות רופפת מצד הממשל החדש בארה"ב, עלולה להכניס שחקנים חדשים לזירה המזרח-תיכונית, לצד התגברות של שחקנים זוטרים בניסיון להשתלב ולשנות את פני האזור, וייתכן אף את המרוץ הגרעיני. ארחיק לכת ואומר, כי אם ארה"ב לא תנקוט קו נוקשה באזור, היא תהפוך אט אט לשחקן לא רלוונטי, ואנו נראה את גלי הטרור חוזרים בהשראת דאעש ואלקעידה, אם באזורנו ואם באירופה ובאזורים אחרים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. תודה על מאמר מעולה. נכתב בזמן הנכון. למעשה ההתפתחויות שהנך רומז עליהן כבר החלו להתרחש. גל הטרור של האסלאם הרדיקלי כבר מתגבר. חסר לנו עוד שהצוות של ביידן ייתן לאיראנים כסף כמו שעשה הצוות של אובמה, כדי שנתחיל לראות חגיגת טרור איראני על גבולותינו.

    1. מכובדי, חן חן.
      ויש צדק בדבריך, לצערי הרב הנושא טרם הופנם.

  2. כשוטר העולמי. הסתלקותו הדרגתית של פוטין. תחילת התארגנות לאחדות במזרח הרחוק חיזוק האחדות במערב אירופה.

    1. לצערי הרב, אני תקווה כי אכן יקרה. אך מה שקורה בשטח זה קצת נראה אחרת. ארה"ב מאבדת מכוחה בזירה הבינ"ל. פוטין, לא ייעלם כל כך מהר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורי

הים הפך שחור

על הסכנות הטמונות בשימוש בדלק מחצבי