ההודעה על העלאת מחירי הדלק לא מכבר עוררה באיראן גל של מחאה גדולה ועממית. כזכור, הממשלה האיראנית נמצאת במעין כאוס מאז אשתקד, לאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין שנחתם שנתיים לפני כן. בין שלל הגזרות הכלכליות לנוכח הירידה החדה של המטבע האיראני, הריאל, טהראן נאחזת בכל דבר על מנת להתייצב כלכלית.
רבים מהאיראנים החיים במדינה העשירה בנפט, רואים במחיר הדלק המסובסד לתושבים זכות בסיסית. המחאה התחילה לאחר שחברת הנפט המרכזית הודיעה שמחיר ליטר בנזין יזנק מ-10,000 ריאל (82 אגורות) ל-15,000 ריאל (1.24 שקל). בנוסף, הוגבלה צריכת הדלק ל-60 ליטר בחודש, ומי שיתדלק מעבר לכך יצטרך לשלם פי שלושה מהמחיר הרגיל. להגנתה הסבירה הממשלה שהיא רוצה להשתמש בכסף כדי לעזור לעניים.
רוב ההפגנות הן מחאות עממיות שהתעוררו באופן ספורדי. מדי יום עיירות ומחוזות שלמים מצטרפים לגל המחאה, ואפילו ניתוק רשת האינטרנט למשך ימים רבים, מחשש לאובדן שליטה, לא גרם למחאה לדעוך. נכון להיום אנו מדברים על קצת יותר ממאה עיירות ברחבי איראן אשר הצטרפו למחאה.
הצעירים, אשר רובם נולדו לתוך המהפכה האסלאמית, מוחים נמרצות על הפניית המשאבים מחוץ לאיראן לטובת פעילויות טרור, במקום שיהיו מופנים לתמיכה בתושבים. בהחלט אפשר לומר כי זו ההפגנה החריפה והאלימה ביותר מאז 2017. עד כה ברוב המקומות ההפגנות לא יצאו מכלל שליטה, אם כי בכמה מוקדים הוצתו רכבי משטרה, שוטרים הוכו וקצינים בכירים נפצעו. בקרב המפגינים יש הרוגים וקצת יותר מ-50 עצורים. בשל השבתת רשת האינטרנט, ההיקף האמיתי אינו ידוע והדיווחים הנ"ל מסתמכים על גולים איראנים.
הניסיונות האבודים לייצב את הכלכלה באיראן באמצעות ייקור מחירי הדלק הוא פלסטר לבעיות הקיימות. באמצע אוגוסט השנה הודיע הממשל האיראני על מחיקת שלושה אפסים מהמטבע בתקווה להילחם באינפלציה. איראן, כידוע, אינה המדינה הראשונה לעשות כן. כבר בשנת 1985 מחקה גם ישראל אפסים כחלק מהמאבק באינפלציה. גם בטורקיה בשנת 2004 החליטה אנקרה למחוק כמה אפסים. איראן מקווה שתיקון זה יאושש את הכלכלה, אך לפי כל ההערכות זה יהיה לשווא.
יתרה מזאת, האבטלה בחברה האיראנית גבוהה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-41.8%: 68.3% בקרב גברים ו-15.4% בקרב נשים. באזורים הכפריים הגיע שיעור ההשתתפות ל-45.5% לעומת 40.5% באזורים העירוניים.
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הגבוה ביותר (בכלל האוכלוסייה) נרשם בקרב בני 29-25: 55.9%. שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בקרב גברים נרשם בקבוצת הגילים 44-40: 93.2%, ואילו שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בקרב נשים נרשם בקבוצת הגילים 29-25: 25.4%.
איראן, כמו תרבויות אחרות באזור, צריכה לדעת כי נאמנות העם נפגעת כאשר השינויים מעלים את מחירי הלחם והדלק. בעתיד הנראה לעין, גלי ההפגנות יימשכו והציבור יצא לרחובות כדי למחות על יוקר המחיה שהורס את חייהם.
7 תגובות
תודה על המאמר ועל המידע העדכני מאיראן. למעשה בניסיון לדכא את "מחאת הדלק" "לגיון הזרים השיעי של סולימני" כבר הרד לפחות 1500 מפגינים בכ 100 ערים באיראן. כנראה שהערכה זו היא מינימליסטית.
כנראה שכמו בספר דניאל בזמנו – כתובתו של משטר האייטולות כבר רשומה על הקיר.
מעניין לדעת האם עכשיו לאחר חיסולו של סולמאנני יהיה שינוי?
ברחובות העיר אנשים כרגע מאחדים סביב האירוע האחרון, אבל הערכה כי גלי המחאה עוד ימשיכו. אבל המצוקה הכלכלית שם כבדה ובסופו של דבר זה יגבר.
השאלה האם אחרי מה שקרה עם החיסול הרחוב יתלכד או ימשיך במחאה, ויצור הזדמנות פז להחליף את השלטון.
קודם אשבח את מר בלחסן שבקולמוסו המקצועי שוב מפרש את המציאות כהווייתה.
לעניינו: רוב העם האירני רוצה ליברליזם ורוצה לחיות כמוסלמי חילוני במדינה המפרידה בין הדת למדינה. למרבה הצער משמרות המהפכה כופה את רצון המיעוט הקיצוני על הרוב הליברלי בכח החרב. וכן משקיעה את כספי הציבור האירני בנעשה מחוץ לירדן כגון עירק, סוריה, לבנון, תימן ואף רצועת עזה ועוד מדינות נחשלות. לעם האירני נמאס נשלטות האייתולות ולמרות שרובו נולד לתוך מהפכת חומייני הם מתגעגעים לימים של השאה. צריך לנצל פה הזדמנות עם החיסולים האחרונים ובראשם קאסם סולימאני ימ״ש.
והמסקנה?
גם האופוזיציה בעירק ובאירן מתייצבות נגד חיסולו
ומה הוא בעצם רוצה.