אחת לתקופה עולה ונשמעת הקריאה למען ברית צבאית עם ארצות הברית. הדבר מעלה שתי שאלות עיקריות. האחת, האם ברית צבאית עם ארצות הברית בכלל אפשרית? השנייה, האם ברית צבאית עם ארצות הברית רצויה?
ברית צבאית בין ארצות הברית למדינה אחרת אמורה לקבל תוקף חוקי מטעם הקונגרס. ספק רב אם הקונגרס יאשר ברית צבאית עם ישראל מהסוג שיש לארצות הברית עם מדינות החברות בנאט"ו. הסדרים ביטחוניים אחרים ברמות שונות מתקיימים בין ישראל לארצות הברית במסגרת "היחסים המיוחדים" בין שתי המדינות. ב-11 בפברואר 1957 מסר מזכיר המדינה ג'ון פוסטר דאלס לשגריר ישראל באו"ם אבא אבן מכתב ובו ההצהרה שארצות הברית מוכנה לערוב לחופש השיט לאילת לאחר שישראל תיסוג מסיני וממיצרי שארם א-שייח'. לאחר סגירת המיצרים בימים שקדמו למלחמת ששת הימים, ישראל דרשה מארצות הברית לפרוע את הצ'ק, אך זו לא נענתה בנימוקים שונים ומשונים.
ב-1969 בעיצומה של מלחמת ההתשה בין ישראל למצרים, ראשת הממשלה גולדה מאיר ביקרה בבית הלבן אצל הנשיא ניקסון. גולדה הגיעה עם סל גדול ריק לרכישת אמל"ח – מטוסים וארטילריה. בשעה שהשניים טיילו על מדשאות הבית הלבן שאל ניקסון את גולדה אם ישראל מחזיקה ב"צעצוע המסוכן" (נשק גרעיני, במונחי ניקסון). הוא העיר לגולדה: "היו זהירים איתו," וכדי שלא נעשה שימוש בצעצוע המסוכן הוא הכניס לסל הקניות של גולדה את כל מבוקשנו באמל"ח.
במלחמת יום הכיפורים העבירה ארצות הברית לישראל אמל"ח ברכבת אווירית. לאחר המלחמה החליטה ברית המועצות לנטוש את האזור, וכך הגיעה לסיומה המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות במזרח התיכון. כל עוד הייתה יריבות בין שתי המעצמות במזרח התיכון באמצעות שלוחים (Proxy) היה לארצות הברית אינטרס שישראל תהיה חזקה צבאית. כל מה שחיזק את ישראל נתפס בעיני ארצות הברית כמחליש את הערבים ואת ברית המועצות.
גם ללא ברית הגנה סטטוטורית ארצות הברית סיפקה לישראל כמעט את כל מבוקשה. ברית צבאית עשויה לחייב את שני הצדדים, בניגוד לדוקטרינת הביטחון של ישראל, הקובעת כי ישראל תגן על עצמה בעצמה, לא תבקש מאחרים לשפוך דם עבורנו וגם לא תצא להילחם עבור אחרים. ברית צבאית עלולה להפוך מנכס לנטל. למשל ארצות הברית דרשה ממדינות הקשורות איתה בברית נאט"ו ובבריתות צבאיות אזוריות משלימות לא לפתח נשק גרעיני ולחדול מכוונות לפיתוח נשק כזה. אנגליה העמידה את היכולות הגרעיניות הצבאיות שלה לרשות נאט"ו. טיוואן ודרום קוריאה נדרשו להפסיק את תכניות הנשק הגרעיני שלהן. הברית עלולה להיות כובלת ולא מסייעת. ארצות הברית עלולה לדרוש מישראל לחתום על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, וכבר ראינו כי במלחמת ההתשה, הודות לדימונה, גולדה קיבלה את כל מבוקשה בתחום האמל"ח.
ללא ברית צבאית ישראל היא מדינה ריבונית הרשאית להחליט על שימוש בעוצמה הצבאית לפי האינטרס הלאומי שלה. ברית צבאית עם ארצות הברית עלולה לכבול את ידינו ולהכתיב לנו מתי מותר ומתי אסור לנו להשתמש בעוצמה הצבאית, כדי לא לסבך את בעלת בריתנו. יתר על כן, בכל ברית צבאית יש סעיפים ותתי-סעיפים הקובעים כי לבעלת הברית מותר להפר את התחייבותה, במיוחד אם איננה מפורשת.
לפיכך, דימונה חשובה לישראל יותר מברית צבאית רשמית וסטטוטורית עם ארצות הברית. יחד עם זאת, חשוב לשמור על מערכת יחסים מיוחדת תקינה עם ארצות הברית. כדי לשמש את מערכת היחסים חשוב להדגיש בפני האמריקנים את שותפות הערכים הדמוקרטיים בין ישראל לארצות הברית. שותפות הערכים חשובה יותר מהדגשת שותפות האינטרסים. אינטרסים חולפים ומשתנים. ערכים משותפים נשארים לנצח. מלבד ישראל לארצות הברית אין ידידים במזרח התיכון שאיתם הם יכולים לחלוק ערכים ליברליים ודמוקרטיים. מערכת יחסים מיוחדים המושתתת על שותפות ערכים חשובה לישראל אפילו יותר מברית צבאית רשמית.
22 תגובות
הדברים הכי הגיוניים, בניגוד לכמה ממנהיגינו שרוצים כעת מסיבות פוליטיות פנימיות להתהדר בהסכם במסגרת ברית צבאית עם ארה"ב.
עמית היקר,
אשמח לדעת אם מה שאתה כותב על רצון מנהיגינו להתהדר ,הוא מידע עובדתי? ואם כן מה המחקר על המוח שלהם, שבו גילו זאת.
או שמא, פייק ניוז ,שמפרסמים אלו שרוצים להכפיש את מנהיגינו?
הכל נכון, כל השאר- רעש …
ברור ובהיר. תואם את דעתי
המאמר מנתח באופן יסודי את הכדאיות של ברית הגנה פורמלית עם ארה"ב מנקודת מבט ישראלית.עם זאת כפי שנאמר בראשית הניתוח אין סיכוי שהקונגרס יאשר ברית מעין זאת, בעיקר בעידן של חזרה לבדלנות.
אני תומך במסקנה של המחבר, כי חשוב לטפח יחסים טובים עם העם והקהילה הפוליטית האמריקנית. לצערי ממשלת ישראל העכשווית טיפחה יחסי קרבה רק עם אחת המפלגות הגדולות בארה"ב. זה יעמיד את יחסי ישראל עם ארה"ב במבחן קשה כאשר המפלגה השנייה תעלה לשלטון.
1.הדמוגרפיה בארה"ב תחליש את התמיכה בישראל.
2. תחרות אמריקאית-סינית תחייב ממילא את ישראל לחזק קשרים עם ארה"ב.
3. אולי בכל זאת ברית היא כדאית, בעיקר אם היא מוגבלת למשברים קיומיים.
הסיפורים על זה שתודות לדימונה ארהב סיפקה לנו נשק, חסרי בסיס עובדתי.
אם ארהב עשתה משהו ביום כיפור זה לעזור למיצרים לתקוף ולצלוח את תעלת סואץ ,ללא שנגן באופן ראוי, ולעצור את ישראל בשלב השני ,מלכבוש את קהיר ודמשק.
הם פחדו רק מהרוסים ולא ממה שנעשה בדימונה. ואגב לרוסים יש קצת יותר פצצות וטילים וזה מוכח.
המושג בריתות לעניות דעתי קצת מתעתע כי לא ניתן להגדיר מראש מה בדיוק הציפיות של החתומים עליהן במגוון סיטואציות אפשריות.
מסכים לחלוטין עם הניתוח של פרופסור כהנא ולא פחות עם השורה התחתונה שתגביל אותנו לפעול ללא אישור מוקדם מבת בריתנו, שלא לדבר על הדדיות שעלולה להוביל למשלוח גולני לעיראק ואת גבעתי לאפגניסטן. עשרות שנים הצלחנו לשמר את העמימות בכל נושא הגרעין, והסכם שכזה עלול לחושפו ולצמצמו. יחסי שתי המדינות בכל האמור לביטחון כיום (כולל מחסני חרום אמריקאים בנגב ומשלוח סוללות טילים נגד טק"קים בעיתות מתח אלינו), מצב זה עדיף על כיבלי הסכם הגנה הדדי
ישראל לא יכולה להתקיים ללא עזרה מגורמי חוץ
מצד שני לא יכולה ךסמוך לגמרי על אף גורם, כל מדינה יכולה פתאום להתחמק מהתחייבויות או אפילו להפנות עורף
לכן צריך מנהיגים שידעו לתמרן
עד כה נתניהו תמרן גם עם פוטין וגם עם טראמפ. ברית עם ארהב תעמיד מולנו ישירות את פוטין.
אין מה להוסיף
כל הכבוד על הנימוקים והניסוח
צודק אפרים כהנא, ש״דימונה״ חשובה בעשרות מונים מבריתות צבאיות, שרק יכולות לכבול את ידיה של מדינת ישראל!
הזמנים שהידוק הקשר עם ארה"ב היה אמור להשפיע על דימונה עברו מזמן. על כן להעמיד את הסוגיה כמו בכותרת לאמור "ברית עם ארה"ב או דימונה" אינה במקומה. חייבים לצאת ממסגרת חשיבה ארכאית זו.
אם תיכרת ברית עם ארה"ב יש לבנות את תקנות הברית באופן שבכל מקרה חיילים אמריקאים לא ידרשו ללחום כאן ואחו חיילי צהל לא ידרשו להילחם אלא רק להגנת ארץ ישראל.
ברית עם ארה"ב היא דבר רצוי וחיובי ביותר. יש לה ערך פסיכולוגי עצום לכל הכיוונים. הערך שלה הוא בעתות שלום על מנת למנוע חידוש פעולות איבה. וחוץ מזה מארג היחסים בין ארה"ב לישראל יש לו למעשה מאפיינים של ברית בין המדינות. מדוע לא לעגן זאת בכתב ובאופן רשמי?
חברים יקרים – תצאו ממעגל החשיבה הצר שהיה נכון לפני עשרות שנים בנוגע לברית עם האמריקאים. כיום ברית כזו תחזק את המעמד של ישראל בעיקר מול הערבים שמסביב. ברית כזו תתווסף על ההכרה בירושלים ובגולן. יש בה רק חיוב מבחינת ישראל.
לא תועיל להגיע להכרעת האויב. יפעילו אותה כשאפסו הסיכויים.
יכולת גרעינית היא מרכיב חשוב ביותר בהכרעת כל אויב, בייחוד אויב כזה שאין לו יכולת גרעינית. ראשית יכולת גרעינית מהווה מרכיב עיקרי בהרתעת האויב. השאיפה היא לא להגיע בכלל למצב שבו אופסים הסיכויים. אפילו במלחמת יום הכיפורים לא אפסו הסיכויים ולכן היכולת הגרעינית לא באה לידי ביטוי.
במקביל
אלא מה
לסמוך רק על עצמנו
האיראנים הפכו אותנו למטרה של תגובה כנגד ארצות הברית
שלום
יש סיכונים שאסור לקחת
לכן מסכים איתך