תוהו ובוהו בארץ הארזים

במחצית השנייה של חודש אוקטובר פרצו בארץ הארזים הפגנות ענק שבהן השתתפו כל גווני הקשת החברתית בלבנון. במהלך ההפגנות, אשר סרטונים ותמונות על אודותיהן הופצו באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות בכל העולם, בלטה הדרישה להחליף את השלטון הנוכחי. ההפגנות פרצו על רקע המשבר הכלכלי הפוקד את המדינה והחלטת ממשלה שערורייתית של גביית מס על שימוש באפליקציית הווטסאפ. הדרישה לגביית המס היא ניסיון כושל של ממשלת לבנון לייצר הכנסות לאור המשבר הכלכלי.

מניתוח המצב עולה כי מיום ליום ההפגנות הולכות וגדלות וגם מספר המשתתפים הולך וגדל, וכולל את כלל הזרמים החיים בלבנון. הטלת המס על האוכלוסייה הלבנונית נובעת מדרישת הקהילה הבין-לאומית, שהתכנסה בפריז באפריל 2018, מממשלת לבנון להציג רפורמה ותוכנית הבראה של המדינה, וזאת כדי לזכות בהלוואות בסכום כולל של 11 מיליארד דולר, אשר ינותבו לשיקום ולהשקעות בפרויקטים ברחבי המדינה.

ההתפרצות של האזרחים הלבנונים משקפת את המשבר העמוק שעוברת החברה הלבנונית בשנים האחרונות, את חוסר אמונם של האזרחים בממשלה המכהנת ואת חוסר שביעות רצונם ממנה. לבנון, שכנתנו מצפון, נמצאת בחובות ובגירעון של למעלה מ-80 מיליארד דולר, ועל פי גורמים כלכליים היא נמצאת "על סף חדלון פירעון", מדד האבטלה גבוה, וקצת יותר מ-33% מהאוכלוסייה הצעירה מובטלים. התשתיות הלאומיות במצב מחפיר ביותר וגם זרם הפליטים הסורים הפוקד את המדינה, מקשה על יצירת תוכנית שיקום.

הממשלה, אשר הוקמה בשן ועין בתחילת השנה, נבהלה לאור עוצמת התפרצויות הזעם וההפגנות בכל רחבי המדינה, הפגנות המאיימות על המשך תפקוד השלטון הרעוע והשברירי. בנאומו ב-18 באוקטובר רמז ראש הממשלה אל-חרירי כי אולי יתפטר תוך ימים אחדים. ואילו חסן נסראללה בנאומו ב-19 באוקטובר קרא לממלכתיות, וטען כי פירוק הממשלה לא יתרום לשיפור המצב. לאור כל החששות הוחלט לשנות את התוכנית: משכורות בכירים בממשל יקוצצו ב-50% ומיסוי על החברות יעלה ל-25%, כמו כן יוטל על הבנקים ועל חברות הביטוח מיסוי נוסף של 25%. עוד הוחלט בתוכנית על ביטול משרדים ממשלתיים לא רלוונטיים וביטול או דחיית כוונות מיסוי על האוכלוסיות המוחלשות.

גל המחאות בלבנון מזכיר את פרוץ "האביב הערבי" לפני כמעט עשור, והוא מצטרף למחאות שהתקיימו בחודש האחרון כנגד הממשלה במצרים. מי שעומד בראש המחאות ומוביל אותן הוא מוחמד עלי, המחאה לובתה על ידי רשת הטלוויזיה הקטארית. גם המהומות שפרצו בעיראק הן חלק מגל המחאות שאינו מבשר טובות. עדיין מוקדם לדעת לאן יובילו המחאות הללו בכלל ובלבנון בפרט. האם אלו הן מחאות ספונטניות ותמימות של אזרחים כאובים או של בעלי אינטרס כזה או אחר? ימים יגידו.

הערה לסיכום: דברים אלו על החברה הלבנונית, מצטרפים למאמר שפרסמתי באתר זה, "החיזבאללה במצוקה כלכלית?", אשר דן במצבו הכלכלי של הארגון, אך גם נתן ביטוי למצב החברתי השורר בלבנון.