25 שנים להסכם השלום בין ישראל לירדן (2)

המאמר נכתב בשיתוף עם תא"ל מיל' שמעון חפץ

בחלקו הראשון של המאמר דנו בהסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם ב-26 באוקטובר 1994. הצגנו את הסוגיות העיקריות בהסכם שעוסקות בהיבטים הצבאיים-ביטחוניים, בהיבטים המדיניים וכן בהיבטים הכלכליים והשפעתם של שתי המדינות. הדגשנו את משאלת ליבם של שני המנהיגים החתומים על ההסכם: ששני העמים ייהנו מ"פירות השלום". ראש הממשלה יצחק רבין והמלך חוסיין ראו בכך תמריץ משמעותי לקידום היחסים בין העמים ולא רק בין המנהיגים.

בחלקו זה של המאמר נבקש להציע המלצות לנושאים שעדיין דורשים טיפול. לטענתנו, לצורך שיפור היחסים בין המדינות, מומלץ לממשלת ישראל להקים ועדת היגוי משותפת בדרג מיניסטריאלי בכיר, בעלת סמכויות לקבלת החלטות ומימושן בפועל. על הוועדה לאתר את הצרכים המשותפים על בסיס סדר קדימויות כפי שייקבע בין הצדדים.

כמו כן, יש לציין כי הקונפליקט הישראלי-פלסטיני הוא חלק משמעותי ממכלול הבעיות בין ישראל לירדן ומהווה מרכיב חשוב בקיום ובקידום יחסי השלום עימה ויש להביאו בחשבון בכל שיח שהוא. להערכתנו, הפיתוח הכלכלי בין ישראל לירדן יוביל גם לשיפור משמעותי בכלכלה הפלסטינית ויש לעודד את הרשות הפלסטינית להשתתף בתהליך.

להלן רשימת הנושאים לטיפול והמלצות לכל נושא ונושא:

1. מים – שיתוף פעולה בנושא המים והשפכים ומציאת פתרונות משותפים "מן הקל לכבד", לצורך מתן מענה הכרחי וקיומי לסוגיית המים בירדן. קיים דו-שיח פורמלי ומתמשך בנדון ויש להגיע בהקדם להחלטות משותפות הנמצאות על סדר היום. לצד סוגיית "תעלת הימים" והאלטרנטיבות למיזם, ישנם נושאים הקשורים לשימוש ולטיפול מושכל במים ובשפכים, באגירה, באחזקה, בחיסכון ועוד, שיכולים לפתור חלק לא מבוטל מהמצוקות.
2. אנרגיה – בדומה למים, קיימות יכולות טכנולוגיות זמינות ומגוונות כגון החיבור לגז שנמצא בהליכים לייצור חשמל ושיווקו (לא רק לירדן) בהיקפים רחבים ופיתוח מקורות אנרגיה סולרית ורוח המצויות בשפע בירדן, שיובילו לשינוי פני משק האנרגיה באזור כולו.
3. תחבורה – ראש וראשון לחיבור "מזרח-מערב" ולקידום כלכלי. תוספת מסילתית, פיתוח כבישים למעברים ולעורקי הסחר וחיבורה של ירדן למדינות אגן הים התיכון. חיבור קווי התחבורה לרשת הבין-לאומית היבשתית, הימית והאווירית לארצות המפרץ ולמזרח יובילו לשינוי פני האזור כולו. פיתוח מעברי הגבול היבשתיים והוספה של מעבר אחד או שניים למערך הקיים יאפשרו שדרוג התיירות והיקפי השינוע והסחר.
4. חקלאות – יש להעמיק את שיתוף הפעולה הקיים, להרחיב את הייצור החקלאי והפיתוח הטכנולוגי ולהגדיל את מערך התוצרת החקלאית לכלל השווקים באזור.
5. סביבה ואקולוגיה – החיים לאורך הגבול מהווים "יחידה אקולוגית" וסביבתית אחת הכוללת את נהר הירדן, ים המלח והערבה. רק שיתוף פעולה יוביל להצלתם ולהצלת האזור כולו! יש לפתח את הצרכים המשותפים והחיוניים לעתידינו משני צידי הגבול בטרם יהיה מאוחר מדי.
6. תיירות – אזורינו רווי באתרי טבע, כולל נדידת ציפורים, אתרי תיירות ומורשת עולמיים: ירושלים, נהר הירדן, ים המלח, הנגב, פטרה, ואדי רם ועוד, והם מהווים נכס תיירותי שניתן לפתחו על בסיס תוכניות משותפות.
7. מיזם "שער הירדן" – אזור סחר חופשי שיש לזרז הקמתו. ניתן להוסיף עוד שניים-שלושה אזורי סחר דומים חדשים לאורך הגבול שמדרום לים המלח, בדגש על חקלאות וטכנולוגיה.
8. מעבר אלנבי – מעבר זה מתפתח באופן מרשים וניתן להפכו למעבר "דגל" אזורי ובין-לאומי לרווחת כולם. ניתן לבחון הקמת מעבר פלסטיני-ירדני נוסף לאורך הגבול ומעבר ישראלי-ירדני מדרום לים המלח בהתבסס על הצעות קיימות.
9. עובדים בישראל – מודל העובדים הירדנים היומיים באילת הינו מודל מוצלח מאוד. יש להרחיבו גם לאזורים אחרים (בצפון) ובכך ניתן לשפר את רמת החיים של מובטלים ירדנים רבים.
10. הייטק, תקשורת וסייבר – ישראל היא מעצמה עולמית בתחומים אלה. יש לפתח תשתית משותפת עם ירדן ומדינות המפרץ שתוביל לפריצת דרך טכנולוגית באזור. בירדן האבטלה גדולה, והאוכלוסייה הצעירה והמשכילה משוועת לעבודה בתחומים אלה.
11. פיתוח אזור עקבה ואילת – ניתן לקדם ולפתח את תחום התשתיות, התיירות, הבריאות, החינוך וכו' על בסיס תוכניות קיימות וחדשות.
12. לשכת סחר ישראל-ירדן – יש לפתוח מחדש את הלשכה שהייתה קיימת בעבר ולפתח באמצעותה קשרי כלכלה ומסחר עם הסקטור הפרטי הירדני והאזורי.
13. אשרות – הקושי והעיכוב הגדול בניפוק אשרות כניסה לישראל לסקטור הפרטי הירדני מהווה "חסם אסטרטגי" ביחסים בין שתי המדינות. סוגיית האשרות נמצאת שנים על סדר היום וחייב שיימצא לה פתרון ובטווח הזמן הקצר. קיימת תרעומת גדולה מצד ידידי ישראל בירדן התומכים בשלום ובייצובו, על כך שמונעים מהם את הכניסה לארץ לצורך קידום היחסים.
14. הסכם הסחר – מומלץ לקיים בחינה מחודשת של ההסכם בין ישראל לירדן והתאמתו לנדרש כיום ולעתיד לבוא.
15. "הר הבית" – הטיפול בעניין "הר הבית" מחייב הקמת מנגנון קטן ויעיל במשרד ראש הממשלה שיכול לטפל בטווח הזמן המיידי בנושאים העומדים על סדר היום ובמניעת הידרדרות המצב.

ולסיכום, השלום בין ישראל לירדן הינו מרכיב חיוני וראשון במעלה בשמירה על ביטחונן של שתי המדינות וכן על היציבות באזור. שלום זה חייב להיות מטופח ומושקע. השמירה על ביטחונה ויציבותה של ירדן הוא גם השמירה על ישראל, על אזרחיה, על גבולותיה ועל כלכלתה. ישראל הינה מעצמה ביטחונית, כלכלית וטכנולוגית מהמובילות בעולם, שיכולה וצריכה להשתמש בנכסיה לשיפור וטיפוח היחסים עם ממלכת ירדן. לקראת 25 השנים הבאות והתהפוכות הצפויות באזורינו הסוער, שיפור משמעותי ביחסי ישראל ירדן הינו צורך חיוני והכרחי. מכאן, הרשות נתונה בידי ממשלת ישראל ובהנהגתה הבאה עלינו לטובה, לגדל ולהשביח את "פירות השלום" וככל המוקדם כן ייטב.

נסיים במילותיו של רבין, מתוך הדברים שנשא בקונגרס האמריקאי ביולי 1994: "אדוני המלך, שנינו ראינו הרבה בחיינו, ראינו בחיינו יותר סבל. מה תוריש לילדך? מה אשאיר אני אחרי לנכדיי? אין לנו נכסים, יש לנו רק חלומות להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפויס יותר, עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי".