אידליב כמשל

חבל אידליב שבסוריה משתרע בין המחוזות חלב ועפרין ובין המחוזות העלאווים שבמערב המדינה. מאז חודש מאי 2019 מתנהלת המערכה על מחוז אידליב, מערכה שנועדה לשחרר את חבל הארץ החשוב הזה. בחודש האחרון השיג צבא סוריה כמה הצלחות טריטוריאליות חשובות. בכיבושיו המוצלחים בשבועיים האחרונים בצפון אידליב ובדרום-מזרח אידליב הצליח צבא סוריה לשחרר כמה עיירות חשובות, לדוגמה ח'אן אל-שייח'ון בדרום החבל, הנחשבת לשער הדרומי לאידליב.

מה המשמעות הסורית של המערכה לשחרור אידליב?

חשיבותו של מחוז אידליב נעוצה בגורמים רבים. העיקרי שבהם הוא חשיבותו האסטרטגית לכינונה של מה שמכונה "סוריה המועילה" (سوريا المفيدة) ועל כך אפרט בהמשך. חשיבותו האסטרטגית של אידליב למשטר בסוריה קשורה למיקומו הגאוגרפי, לאוכלוסייה שלו ולהשתתפותן של מדינות זרות בלחימה בו.

מחוז אידליב איננו גדול בשטחו אולם מאוכלס היטב. ב-6000 קמ"ר חיים על פי הערכה כיום למעלה מ-1.3 מיליון נפש. מספר זה הולך ופוחת בגלל נטישת האזרחים בהגיע המלחמה לפתחם. בחלקו הצפון-מערבי גובל המחוז בטורקיה, ליתר דיוק מחוז הטאיי הטורקי (אלכסנדרטה לשעבר). בצידו המערבי גובל אידליב במרחב הסורי העלאווי בין העיירות בדאמה לבין קלעת אל-מדיק (מצפון לדרום). בחלקו הצפוני גובל המחוז במחוז עפרין, שמצידו הצפוני גובל בטורקיה ובו תושבים כורדים רבים. עפרין, להזכירכם, הוא מחוז משוחרר ברובו הגדול.

את מחוז אידליב חוצה כביש האורך M5, המרכזי ביותר בסוריה, שכן הוא מחבר את הערים הראשיות חלב-חמא-חומס-דמשק-דרעה. הכביש נכנס לאידליב בצפון-מזרח באזור ראסם צהריח' ויוצא ממנו בדרום באזור ח'אן שייח'ון. כלומר הקטע הזה של כביש M5, החיוני לתעבורה צבאית ואזרחית כאחד, נתון בשליטת כוחות המורדים על קבוצותיהם השונות: סורים, ג'יהאדיסטים וטורקים.

הגופים העיקריים הנלחמים בצבא המשטר בסוריה כוללים כמה מסגרות (או קואליציות לשעה).
בחלק הצפון-מערבי של אידליב פועלים הגופים הללו:
"המטה לשחרור אל-שאם" משמש קואליציה לארגונים "ג'בהת פתח אל-שאם" (ג'בהת אל-נוציירה לשעבר) – הארגון המוביל והעומד בראש קואליציה הכוללת את "תנועת נור אל-דין אל-זינקי" הפרו-טורקית; "צבא הסונה"; "ג'בהת אנצאר אל-דין"; ו"לואא אל-חק" (חטיבת הזכות). לצד אלה פועל בדרך כלל עצמאית, "ג'יש אל-אסלאם" (צבא האסלאם) הג'יהדיסטי הנהנה מתמיכת מדינות המפרץ וטורקיה.

באזורים שונים בצפון אידליב, במזרחה ובדרומה פועלים כוחות מורדים של "צבא סוריה החופשי" המורכב מעשרות אלפי קצינים וחיילים עריקים מצבא המשטר שבחרו לנטוש את הצבא לאור דיכויו הברוטלי את המרד בדרעה בראשית "האביב הסורי". לצבא המורדים מסופחים גם עשרות ארגונים לוחמים ממוצא סורי, טורקמני ואחרים.

צבא המורדים נהנה ממימון, מאימונים צבאיים, מאספקת נשק ומהכוונה מבצעית של טורקיה. במאי 2017 העניקה טורקיה לצבא המורדים את הכינוי "הצבא הלאומי הסורי". טורקיה פועלת לנגוס בשטחים בצפון סוריה על מנת לכונן מה שהיא מכנה "אזור בטוח" המכוון לבלום את ההתפשטות הכורדית בצפון-מערב סוריה ולהרחיקה מזרחה ככל האפשר. מתברר כי טורקיה מפעילה די הרבה מסגרות מיליציוניות. לאחרונה פלשו לאידליב גם ארגונים ג'יהאדיסטיים פרו-טורקיים בבחינת אל-קאעידה טורקית תחת הקואליציה של "אחראר אל-שאם" (משחררי סוריה) המונה כ-20,000 לוחמים. הם נשלחו כמליציות של שכירי חרב מטעם טורקיה על מנת להפריע למערכה לשחרורה של אידליב בידי צבא סוריה.

כל זמן שהמשטר לא מצליח לשחרר את אידליב מכיבוש קבוצות המורדים והטרור, שליטתו בחבל האם שלו, המרחב העלאווי, נתונה בסכנת התקפות בלתי פוסקות של קבוצות אלה. במערב, בין שטחי אידליב לבין רכס ג'בל אל-נוציירה, הגבול הטבעי המזרחי של השטח העלאווי, מפריד רק עמק האורונטס. חיץ חקלאי פורה. אפשרויות הלחימה העיקריות של הצדדים המתגוששים במחוז אידליב הם בעיקר על צומתי דרכים ובהם עיירות וכפרים במישורי המחוז. לכן צבא סוריה מפעיל שם לחימת שריון בסיוע ארטילרי בהתקדמותו מכפר לכפר.

הטקטיקה הקרבית פשוטה: הפצצות אוויר מקדימות של מטוסי חיל האוויר הרוסי הממריאים מבסיסם אשר בנמל התעופה חמימים (לטקיה). לאחר התקיפות מהאוויר מפעיל הצבא הסורי את הטנקים והארטילריה שלו אשר ממשיכים את ה"ריכוך". לאחר מכן מתקדמות היחידות המשוריינות פנימה לעימות עם המליציות הלוחמות המשתמשות גם בטילי נ"מ ובטילים אחרים מסוגים שונים. אם כל זה לא הספיק, במקומות שבהם צריך "לעודד" תושבים למהר ולנטוש את בתיהם, מטיל המשטר הסורי חביות נפץ ממסוקים. אין כרגע ראיות לשימוש בנשק כימי (במערכה על אזור אל-ע'וטה מדרום לדמשק הטילו חביות מלאות בכלור).

התקדמות הצבא הסורי איננה מהירה היות ומדובר בלחימת התשה וכתישה הדדית. אלפים נהרגו עד כה משני הצדדים. הצבא הסורי הצליח להשתלט על הדרום לאחר כיבוש ח'אן שייח'ון וסביבתה, השער הדרומי אל פנים מחוז אידליב. הצבא לא נחפז. תנועתו איטית יחסית אבל ההתקדמות עקשנית ורצופה. המשטר הסורי חייב להשלים את כיבוש אידליב למען בניית "סוריה המועילה". המורדים נאבקים בכל כוחם במה שנראה כמערכה האחרונה שלהם בסוריה. אם יפסידו כאן, המלחמה הקרקעית שלהם תסתיים בכישלון.

"סוריה המועילה" הוא רעיון פוליטי של בשאר אל-אסד ומקורביו לעניין שיקומה והקמתה של המדינה הסורית המחודשת. הרעיון נובע מההכרה בדבר "השמיכה הקצרה". למשטר הסורי אין משאבים וכוחות להיאבק על החזרת כל הטריטוריה של סוריה הקודמת. הצפון תפוס על ידי הכורדים בתמיכת ארה"ב ובכך ניתק עצמו בפועל מהמדינה הסורית. אזור צפון-מערב כבוש על ידי טורקיה מאז פלישתה לפני כשנה וחצי לאזור מנביג', הנתחם במערב במחוז עפרין ובמזרח בטריטוריה הרציפה הכורדית. זו הייתה מעין תקיעת יתד שננעצה בצפון סוריה כחלק מעיצוב "אזור הביטחון" וכחלק ממבצע "מגן הפרת" שלהם. הטורקים החלו לאחרונה לבסס שם ממשל מקומי והמומנטום הטורקי בצפון משתמש במליציות אל-קאעידה מתוצרת טורקית.

בסופו של דבר, הרעיון של "סוריה המועילה" בא לבסס רציפות טריטוריאלית סורית בעלת שליטה מהצפון ועד דרעה בדרום, מהים התיכון ועד לרצועה אשר ממזרח לכביש  M5עם מובלעות שליטה בדיר אל-זור ובפלמירה. בכך מאבד המשטר יותר מ-40% מסוריה המקורית אשר במזרח המדינה ובדרומה על מנת שיהיה מסוגל להשקיע בשיקום ובפיתוח האזורים אשר ישמשו עורף (מזרחי) לג'בל אל-נוציירה והמרחב העלאווי עד לחוף הים התיכון אשר במערב. על כן – "סוריה המועילה". היא "מועילה" למשטר העלאווי בדרך לכינון סוריה החדשה. אלא שיש לכך מחיר לא פשוט.

יש לזכור שעם החדירה של משמרות המהפכה האיראניים, הכוללים יחידות מ"משמרות המהפכה", "כוח אל-קודס" ו"כוחות אל-בסיג", נשלחו ללחימה גם שתי מליציות של שכירי חרב עיקריות: "המיליציה האפגאנית" ו"המיליציה הפקיסטנית". השתיים נלחמות בחזית הקרבות העקובים מדם בכל המערכות שמנהל המשטר מאז 2015. כך גם חזבאללה שהיה לו תפקיד מרכזי בשחרור חלב.

אבל חזבאללה הינו סיפור אחר. הארגון מצוי בתהליך איטי של צמצום כוחות מהמרחב הסורי ומתמקד באזורי הגבול לכיוון הבקאע הלבנוני וסביב הכפר ח'דר. לעומת זאת שכירי החרב השיעים בהחלט מתמקמים במערב סוריה. הדבר בא לביטוי בכך שהם מביאים את משפחותיהם, חומסים דירות, בתים וחוות בכפרים באמצעות איומים ולחצי מצור על בעליהם הסורים החוקיים. הזרימה השיעית אל תוך סוריה היא בעיקרה אזרחית לאור תהליך צמצום משמעותי של כוחות הממסד האיראני (ראו לעיל). כך שניתן לומר שאופייה העתידי של "סוריה המועילה" יהיה עלאווי-שיעי. בשאר אל-אסד, באין לו ברירה אחרת, מסכים לכך לעת עתה. אבל ייתכן שבעתיד, לכשיתחזק, ינסה להשפיע על צמצום ההתנחלות השיעית ברחבי מערב סוריה.

עתידה של סוריה איננו יכול להיבנות ללא התרחבות בסיוע הכלכלי הרוסי. רוסיה איננה מסייעת למשטר מטעמים של סולידריות גרידא. לאימפריה העולה יש אינטרסים חזקים בסוריה. כך לדוגמה כבר הספיקה רוסיה להשלים את בניית בסיס חיל האוויר שלה באזור חמימים (לטקיה) ואת הנמל הימי הרוסי החדש בטרטוס. נמל זה משמש כמעוז החשוב ביותר לרוסיה בים התיכון, נבנתה בו גם מספנה חדשה שנועדה לתחזק את הצי הרוסי בים התיכון כולו וגם ממקומות אחרים. כבר עתה ניתן לראות שם משחתות גדולות, נושאות מסוקים ומטוסים כמו גם ספנות אזרחית לשינוע סחורות אל סוריה וממנה.

רוסיה מעורבת כיום בכל הסכם, הסדר והבנות בין המשטר לבין מתנגדיו ובין המשטר לבין איראן ואף עם טורקיה. כבר כעת ניתן לחוש את התנגדות רוסיה להמשך הפלישה הצבאית הטורקית לצפון אידליב על ארגוני הג'יהאד שלה. הרוסים אינם מהססים לתקוף את המליציות הפרו-טורקיות בצפון אידליב, את כוחות המורדים של צבא סוריה החופשי ושל כוחות המטה לשחרור אל-שאם.

לרוסיה אינטרסים כלכליים מובהקים במשק האנרגיה בסוריה. כך למשל הפעילות של תאגיד האנרגיה הרוסי Storytransgas בבעלות גנדי טימצ'נקו ((Gennady Timchenko, ידידו הטוב של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. סטוריטראנסגז מפתח כעת שדות נפט באזור חיאן (חומס), שדה גז בפלמירה (תדמור), שדה גז שני באל-רקה. לאחרונה נחתם חוזה שבו קיבלה רוסיה זיכיון ל-50 שנה להפקת פוספטים בסוריה. וכן נחתם חוזה להרחבת הנמל הימי בטרטוס.

מעורבותה של רוסיה במלחמת האזרחים לצידו של המשטר מציבה אותה כשחקן הזר המשמעותי ביותר בסוריה. מבחינת מדיניות חוץ, רוסיה חותרת לסטאטוס של fixer role ("המתווך הגדול"), שבלעדיה לא ייכון הסדר לסיום המלחמה, דהיינו הסכמים בין המשטר לבין המורדים. בכך פוגעת, כמובן, רוסיה במעמדה של איראן אשר השקיעה אין סוף משאבים בסוריה, אך לא זכתה לזרזיף תועלת כלכלית מנוכחותה ומתמיכתה בסוריה. אני מעריך שעוד נראה את רוסיה הולכת ומשפיעה גם בכיוון עיראק וסכסוכים אחרים במזה"ת. אידליב הינה משל למערכה על סוריה כולה ועתידה. שיקומה של המדינה והקמתה של "סוריה המועילה" לא תיתכן ללא המשך סיוע רוסי והעמקה הולכת וגוברת של התלות הסורית ברוסיה.