בימים אלו אנו מצויים, שוב, בעיצומו של מסע בחירות, לדעתי ראוי שבמרכז סדר היום המדיני יעמוד הצורך במציאת פתרון לבעיה הפלסטינית. אין ספק שלהתקרבותה של ישראל למדינות העולם הערבי יש חשיבות עליונה, ואני אף מאמין כי התקרבות זו תסייע בידנו להפעיל לחץ על הפלסטינים ולהביא לשילובם ביישום פתרון, אולם עלינו לזכור כי ישראל לא תוכל להגיע להשתלבות מלאה במזרח התיכון, מבלי שתיפתר הבעיה הפלסטינית.
לדעתי, לשם גיבוש פתרון לבעיה הפלסטינית יש לדון בשש סוגיות יסוד חשובות ועקרוניות:
הסוגיה הראשונה – שתי מדינות פלסטיניות או מדינה אחת? כלומר, רצועת עזה נפרדת מיהודה ושומרון או מחוברת אליה? להחלטה מדינית בעניין זה תהיה השלכה ישירה על תשתית התנועה, על מתקני ההתפלה, על תחנות הכוח ועל שוק העבודה.
הסוגיה השנייה – הפליטים הפלסטינים ברצועה. איזו מערכת מדינית תתאים לספק פתרון הולם ללמעלה ממיליון הפליטים הללו?
הסוגיה השלישית – האם המדינה הפלסטינית תתאחד עם ממלכת ירדן? רוב תושבי ירדן הם פלסטינים, בני משפחות מעורבות. אינני רואה פתרון שיביא לנתק מוחלט בין הפלסטינים לממלכה הירדנית.
הסוגיה הרביעית – ירושלים. כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת החלנו את המשפט והחוק הישראלי על כל חלקי העיר, לרבות העיר המזרחית, והתעלמנו ממקומה ומחשיבותה הדתית-רוחנית של ירושלים (במיוחד זו שבין החומות) למוסלמים ולנוצרים. אינני מאמין שניתן היום לבטל את הסיפוח שמלפני 50 שנה, אך אפשר ואף חובה עלינו להציע פתרונות שיאפשרו דו-קיום בין-דתי.
הסוגיה החמישית – תשתיות משולבות הכוללות את נמלי הים, נמלי התעופה, הרכבות והכבישים, וכן את תחנות כוח, מתקני התפלת מים, ומערכת ביוב מרכזית. כל אלו יעודדו שיתוף פעולה בינינו.
הסוגיה השישית והאחרונה – מנגנון אכיפת חוק משולב, אשר יתחייב שלא לפגוע בתשתיות וברקמת היחסים בינינו לבין הפלסטינים.
לקראת הבחירות הקרבות אני קורא לחברי המפלגות השונות להתייחס לסוגיות שהעליתי, ולהציע דרכים למציאת פתרון מדיני לבעיה הפלסטינית.
8 תגובות
בהרכב התפלגות ההצבעות כיום. אין רוב גדול לשום כיוון מה שמקשה על קבלת החלטות קשות בכל כיוון.
בזמנו הנשיא רייגן ביקש לפתור את בעיית משבר האנרגיה. הוא פרסם הודעה לציבור האמריקאי שהוא מבקש הצעות מהציבור כיצד לפתור את המשבר. ההצעה שתבחר תזכה בפרס של מיליון דולר.
מוישה אברמסון מברוקלין כתב לנשיא והציע שיהפכו את מי נהר ההדסון לנפט גולמי. כיוון שההדסון שופע כל השנה – הבעייה תפטר.
מזכירתו של הנשיא שלחה למר אברמסון מכתב המודה לו על פנייתו ומאחל לו הצלחה.
כעבור זמן מה פנה מר אברמסון לבית הלבן בדרישה לקבל את מיליון הדולר. הגשתי הצעה ואפילו קיבלתי אישור שהצעתי התקבלה הוא טען.
ענו לו ממזכירות הבית הלבן שהצעתו אינה ישימה ולכן לו מגיעה לו הפרס.
טען אברמסון בתשובתו – הנשיא ביקש הצעה כיצד לפתור את משבר האנרגיה. זה בדיוק מה שעשיתי. הנשיא לא ביקש הצעה איך לעשות את זה.
מה זאת אומרת השתלבות מלאה במזרח התיכון?
שנהיה כמו המוסלמים, או הערבים?
שנאמץ לעצמנו את השאריעה?
שנתחתן עם ארבע נשים?
פתרון לבעיה הפלסטינית כבר התחיל להיווצר.
לא שתי מדינות ולא מדינה אחת.
האופציה השלישית – קונפדרציה.
אני קונה על הסף את הרעיון מבלי להיכנס לפרטים
הבעיה שאנחנו לא לבד כאן וכול רעיון נתקל ברצונות של האחר. לכן זה משא ומתן ולא הכתבה של רצון האחד.
זו הסיבה שעד היום, כול יוזמה ישראלית לסיום הסכסוך נתקלה בקיר אטום של סרוב. לצערינו כי רב.
מנימת הדברים ניתן לחוש, אף אם לא צויין בפרוש, שה"אשמה" מוטלת על ישראל כ"סרבנית שלום". ועל כל מחאתי.
ירצו לקנות מאתנו יותר סחורות וידע – טוב.
ירצו למכור לנו נפט בזול – טוב
ירצו לבוא לכאן להתרפא בתשלום – טוב.
בני הדודים ירצו לנסוע לחאג' במכה – טוב
זה כבר קורה ומתפתח – לטובתם.
מעבר לזה איזו השתלבות במזרח התיכון נחוצה לנו?
אנו צריכים לחתור להעצים את ההשתלבות עם אירופה.
עם מדינות המזה"ת – בסדר. שימתינו בתור כמו קליינטים טובים ויבואו עם כסף.
זו לטעמי השתלבות במזרח התיכון.
קניתי
הרשימה שציינת היא ההשתלבות.
היא נקודתית, אינטרסנטית, אופורטיוניסטית אך לעולם לא תהיה שלמה מתוך קבלת האחר ועל כן שומה עלינו תמיד להיות החזקים ביותר במזרח התיכון מתוך הכרה ברורה לזמניות תקפותו של כול "חוזה שלום" שיעלה על הפרק
הם לא רציניים ואנחנו לא רציניים ולכן נמשיך לריב ולהרוג ולכלות משאבינו לריק
צדקת. נכון לא נשתלב. אין עם מי ואין עבור מה להשתלב. אתה מפספס בגדול את הערתך אותנו. אנו יותר מדי רציניים. ראה את ההתקדמות וההשתלבות של רוב ערביי ישראל אל תוך החברה הישראלית. זה היה יכול לקרות גם לחברה הפלסטינית בשטחים. הצרה היא שהם מסרבים לכל הצעה להסדיר את הסכסוך כי הם רצים לחסל את "הכיבוש", דהיינו את מדינת ישראל.
אנו נמשיך להתפתח ולהתקדם. אנו גם מגיעים למצב שאין אנו מכלים את משאבינו – להפך. וכן אנו קרובים מאד למצב שאין לנו כמעט נפגעים.
מה קורה אצלם – אתה יודע.