בית המלוכה הסעודי ברגע של אמת

בדיוק לפני שנה, באוקטובר 2017, כינס יורש העצר מוחמד בן סלמאן (מב"ס) מפגש בינלאומי במלון ריץ-קרלטון בריאד. בפני מאות אנשי ממשל, אנשי עסקים ואנשי טכנולוגיה מכל העולם שטח מב"ס את חזון המודרניזציה שלו ל"ערב הסעודית 2030" – השתחררות מהתלות בנפט, ריסון הממסד הדתי, שילוב נשים בחיי החברה והכלכלה, רפורמה מקיפה במערכת החינוך, בניית עיר העתיד "נאום" והיפתחות למערב שעתידה למשוך הון כספי והון אנושי בממדים חסרי תקדים.

במרכז החזון עמד כמובן הוא עצמו – הרפורמטור הרדיקלי הדוחף את ממלכת המדבר הישר אל לב המאה ה-21. הכנס היה אמור להפוך לאירוע שנתי שיעניק לערב הסעודית יוקרה וישים אותה במוקד עולם העסקים הבין-לאומי. לא לחינם הודבק לו הכינוי Davos in the Desert – על שם העיר בשוויץ שבה מתכנס מדי שנה הפורום הכלכלי העולמי.

ימים אחדים לאחר מכן, בראשית נובמבר 2017, זימן יורש העצר מאות נסיכים ואנשי עסקים מהבכירים ביותר בממלכה לאותו מלון ריץ-קרלטון, ובבואם למלון נודע להם כי הם במעצר באשמת "שחיתות". בתוך שעות הפך המלון למחנה מעצר (מפואר). הבכירים נחקרו, חלקם עברו עינויים וחלקם מוחזקים שם במעצר עד היום. רוב הבכירים שוחררו אך רק לאחר ש"הסכימו" להיענות לדרישות מב"ס – להעביר עשרות מיליארדי דולרים מהונם לקופת הממלכה. הסכום שהצליח מב"ס לסחוט מאותם בכירים נאמד ב-100 מיליארד דולר.

שני האירועים משקפים יותר מכל את שני הפנים באישיותו של יורש העצר הסעודי. מחד גיסא – מהפכן שאפתן בעל חזון, שמבין היטב את בעיות היסוד של הממלכה; ומאידך גיסא – צעיר חסר עכבות וחסר ניסיון מדיני, מבית ומחוץ, שלחלוטין איננו מודע למגבלות הכוח. פובליציסטים בעיתונות המערבית עמדו על דיכוטומיה זאת בהדגישם שבמדיניות החוץ הוכיח מב"ס פזיזות, חוסר ניסיון והעדר שיקול דעת, ואילו במדיניות הפנים הוא הביא לידי ביטוי חזון המביא רוח חדשה למשפחת המלוכה וחותר לרפורמות רדיקליות בממלכה.

אין ספק שהחלק הראשון במשוואה נכון. כמעט כל יוזמותיו של מב"ס בזירת החוץ נחלו כישלון מוחלט. המלחמה הנוראית בתימן עלתה לממלכה כ-200 מיליארד דולר עד כה, ולא השיגה דבר. המצור על קטאר ובידודה לא הביאו לשינוי במדיניותה ורק חשפו את חולשת הסעודים, אפילו בחצרם האחורית. ראש ממשלת לבנון הוחזק במעצר בריאד במשך עשרה ימים, אך מהלך זה לא הביא להחלשת החזבאללה אלא להתחזקותו. המעורבות הסעודית במלחמה בסוריה לא שינתה את יחסי הכוחות שם ולא הביאה לסילוק אסד. ולבסוף, הניסיון להתעמת עם איראן רק חשף את מגבלות הכוח הסעודי בעימות זה.

אך בניגוד לאותם בעלי טור, אני מבקש לטעון כי גם במדיניות הפנים הפגין מב"ס פזיזות קיצונית. הוא נטש את שיטת הירושה המסורתית במשפחת סעוד והפך עצמו ליורש עצר יחידי, ולראשונה המלך הבא של סעודיה יהיה בנו של המלך המכהן; הוא לא נרתע מלעצור עשרות נסיכים למשך חודשים רבים ולהשפילם, ורבים מהם פיטר באבחה אחת ממשרותיהם הבכירות, ובכך קנה את איבתם של גורמים מרכזיים במשפחת המלוכה; הוא ריכז בידיו את השליטה בכל מוקדי הממשל במקום לפזר את הסמכויות בין הענפים השונים בבית המלוכה כמקובל בעבר; הוא מנהל לבדו את תהליך קבלת ההחלטות בכל תחומי השלטון במקום לדבוק בעקרון הקונצנזוס שאפיין את כל קודמיו; הוא הקיף עצמו במעגל של יועצים צעירים, נמהרים כמותו ונעדרי פרספקטיבה וניסיון, המאמינים שאין מה שיעצור אותם; הוא איננו סובל ביקורת, ולו מינימלית, ומנהל בקביעות גלי מעצרים של כל מי שמעז לצייץ, תרתי משמע, נגדו.

כל אלה הם ההפך הגמור מהעקרונות ודרכי הפעולה שאפיינו את בית המלוכה כמעט מאה שנה ושבזכותם שרד עד היום את גלי המהפכות של המזרח התיכון ואת המים הסוערים של האביב הערבי. בצעדים בוטים של כפייה במקום התייעצות ושל שלטון יחיד במקום קונצנזוס, מב"ס הורס בשיטתיות את לכידותה של המשפחה המלכותית ואת מערכת האיזונים העדינה בין ענפיה השונים. במקום ליצור קואליציות עם שותפים, הוא יוצר קואליציה בין ענפים ממורמרים שמאוחדים בעוינותם כלפיו וכלפי דרכי שלטונו.

ועל רקע כל אלה באה פרשת "היעלמותו" וחיסולו של העיתונאי הסעודי חאשוקג'י בתוך הקונסוליה הסעודית באיסטנבול. ואוסיף שבשולי הפרשה נודע גם על שישה מקרים שבהם מותחי ביקורת על מב"ס, כולל נסיכים, נעצרו באופן לא חוקי בחו"ל, הוטסו לערב הסעודית וגורלם לא נודע. ברור שאירועים מסוג זה לא היו יכולים להתרחש ללא אישור, אם לא הכוונה מפורשת, של מב"ס.

פרשת חאשוקג'י מוכיחה בראש ובראשונה העדר שיקול דעת ברמה הגבוהה ביותר. כי מה חשב מב"ס – שהרצח לא יתגלה? שארוסתו של חאשוקג'י לא תספר על היעלמו? שהוושינגטון פוסט פשוט יתעלם מכך שאחד מבעלי הטור שלו נכנס לקונסוליה סעודית ולא יצא משם? שממשל טראמפ והקונגרס יוכלו להתעלם מחיסולו של בעל טור בכיר בעיתון החשוב ביותר בעיר הבירה האמריקנית? שטורקיה לא תשאף לנצל את המקרה כדי לעשות הון פוליטי ולהפנות אותו נגד יריבתה הסעודית?

ואולי מב"ס צפה כל זאת, אך ביהירותו האמין שאין מי שיעצור אותו, שהוא חסין ואינו חייב דין וחשבון לאיש, וכל מעשה שיעשה יצליח לעבור תחת הרדאר הבין-לאומי. רק זה מסביר כיצד במשך שבועיים הכחישו דוברי מב"ס כל קשר להיעלמות העיתונאי וטענו שהוא עזב את הקונסוליה באותו יום שנכנס בשעריה כשהוא "חופשי ובטוח". ביומיים האחרונים דווח על התרקמות תגובה סעודית הפוכה לקודמתה, המהווה הודאה באשמה: חוקרים סעודים אכן נשלחו לקונסוליה באיסטנבול לחקור את חאשוקג'י ולהטיסו לריאד. אך במהלך החקירה הם "איכשהו" הרגו אותו, כמובן ללא הרשאה וסמכות… היש מישהו רציני שיקנה את הסיפור? ואם הוא אכן נהרג, היכן גופתו? אך ממש ברגע סיום כתיבת המאמר דיווח הניו יורק טיימס כי טורקיה זיהתה ארבעה מהחוקרים הסעודים כבעלי קשרים ישירים עם מב"ס, גילוי המפריך מכול וכול את גרסאותיו השונות של יורש העצר.

דרך הפעולה הסעודית הבוטה, מתחילת הפרשה ועד עתה, מדגישה הן את חטא היוהרה של מב"ס הן את העדר שיקול הדעת: במקום לכבות את השריפה ולמנוע משבר – ועוד עם בעל הברית הקרוב ביותר! – מב"ס מסתבך בגרסאות לא אמינות, מלבה את האש ופותח חזיתות חדשות של מאבק.

האם במעשהו הפזיז האחרון עשה מב"ס צעד אחד גדול מדי וחצה קו אדום? בשבועות הקרובים ייבחן כישרונו לנהל בקרת משברים כראוי. אך הנזקים שכבר חולל לממלכה צפים מעל פני השטח. זה כשנה קיימת בריחת הון סעודי לחו"ל, דבר המעיד יותר מכול על אי-אמון מבית וחששות מפני אי-יציבות. בה בעת חברות זרות מהססות ודוחות השקעות גדולות שעמדו להשקיע בממלכה, וזהו אחד ההסברים להחלטה הסעודית לדחות את הנפקת הענק של חברת הנפט ארמק"ו. מעצר אנשי העסקים הבכירים וסחיטתם – כולל של הסעודי העשיר ביותר בעולם, הנסיך וליד בן-טלאל – יצר בקהילה העסקית הבין-לאומית אווירה של אי-ודאות, חוסר ביטחון וחשש לגורל השקעות בממלכה.

עתה, עם רצח חאשוקג'י, יצר מב"ס משבר חריף ביחסי ארצות הברית-סעודיה, אחד החמורים מאז ומעולם. המנהיגים הרפובליקנים הבכירים ביותר בסנאט התבטאו בפומבי בחריפות חסרת תקדים נגד סעודיה ונגד מב"ס אישית ודיברו על "סנקציות והשלכות קשות". כולם קראו לנשיא טראמפ לנקוט קו קשוח ותקיף נגד סעודיה. חמור לא פחות הוא עיתוי המשבר – ערב הטלת הסנקציות האמריקניות המשמעותיות ביותר נגד איראן. קרע בין ארצות הברית לבין סעודיה עלול לטרפד את האסטרטגיה האמריקנית שנועדה לבודד את איראן ולמנוע ממנה ייצוא נפט כלשהו. אין ספק שמי שמחככים ידיים בהנאה לנוכח המשבר הם האייתוללות בטהראן.

המוניטין של מב"ס נפגע קשות: הוא כבר אינו נחשב לרפורמטור אלא לעריץ חסר עכבות שאיננו בוחל בשום אמצעי על מנת להשתיק ביקורת. נראה יותר ויותר שמב"ס איננו נכס אלא נטל המאיים על יציבותה של הממלכה ועל לכידות שלטונה. אם הייתי נשאל, הייתי מייעץ למב"ס לוותר על מעמדו כיורש עצר ולייעץ לאביו המלך סלמאן למנות במקומו אחד מהשלושה: את הנסיך מוחמד בן-נאיף, שהיה יורש העצר במשך שנתיים והודח על ידי מב"ס ביוני 2017; או את הנסיך אחמד, אחיו המלא של המלך ואחרון הסודיירים; או את הנסיך מוקרין, שהיה יורש העצר המקורי והודח על ידי מב"ס כבר ב-2015. יתרונו של הראשון הוא בניסיונו העשיר כשר הפנים, בקשריו הבין-לאומיים הענפים ובגילו האופטימלי – 59. יתרונם של שני האחרונים הוא בהיותם בני הדור הראשון, בניו של מייסד הממלכה אבן-סעוד, וככאלה יש סיכוי טוב שיצליחו לייצב את הממשל ולאחד מחדש את המשפחה המלכותית השסועה.

מה הסיכויים להתממשות התסריט? קלושים. ככל הנראה מב"ס לא יהיה המנהיג הראשון שחטא ההיבריס יפילו מכיסאו.