אתגרים מבית ומחוץ

לאן פניה של איראן?
הדגל האיראני
commons.wikimedia.org

במאמרי האחרון בחנתי את העימות ההולך ומתעצם בין איראן לישראל בשטחה של סוריה. במאמר זה אנסה לשרטט את קווי המתאר הרחבים של "מפת הקרב" המזרח תיכונית, כפי ששליטי איראן רואים אותה.

במבט מטהראן, עם התקרב יום השנה ה-40 למהפכה הרפובליקה האסלאמית של איראן מצויה בצומת דרכים מכריע. האתגרים העומדים בפני המשטר, מבית ומחוץ כאחד, מציגים דילמות כבדות משקל בפני צמרת השלטון. אתגרים אלה קורמים עור וגידים בעת ובעונה אחת, לכן הדילמות מחריפות ומעצימות.

ראשית, אתגר ארצות הברית. פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין היא רק היבט אחד של בעיה כוללת יותר: הקושי לצפות ולהבין את מהלכיו של הנשיא טראמפ. אזהרותיו הבוטות ("איראן תסבול כפי שמעטים בהיסטוריה סבלו…") בתגובה לאיום האיראני לחסום את מיצרי הורמוז רק הוסיפו ממד לדילמה. איראן קיוותה שעמדה נחושה של האיחוד האירופי ורוסיה תאזן את פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, אך במבט מטהראן, הללו מגלים חולשה והססנות לנוכח צעדו של טראמפ. עד כה נמנעו האיראנים מתגובה למהלך האמריקני, וזה משקף את התלבטויותיהם של קובעי המדיניות בטהראן: האם להמשיך את הסטטוס קוו? האם להודיע על נטישת ההסכם? האם לפתוח במו"מ עם ארה"ב על הסכם חדש? בראייה האיראנית, הצעד האמריקני הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שמטרתה הפלת המשטר האסלאמי באיראן. לכן לשאלת ההתמודדות עם מהלכי ארה"ב משקל כבד ביותר – היא תשפיע על עצם קיומו של המשטר.

אתגר נוסף מציבה סוריה. בחזון האסטרטגי האיראני סוריה תופסת מקום חשוב ביותר. ניצחון משטר אסד במלחמת האזרחים – בזכות המעורבות הפעילה של איראן ושלוחתה חזבאללה, ולא רק בשל ההתערבות הרוסית – יוצר לראשונה את הבסיס לסהר איראני-שיעי רציף מהמפרץ הפרסי ועד לים התיכון. ואכן, שיבתו המחודשת של משטר אסד לכל רחבי סוריה מלווה כל העת במהלכים איראניים מקבילים שנועדו לבסס את אחיזתה הצבאית-אסטרטגית, ובעתיד גם הכלכלית, של איראן בסוריה.

אך נראה שטהראן לא צפתה את עוצמת הנחישות הישראלית למנוע את התבססותה בסוריה, והמשך ההתקפות הישראליות על יעדים איראניים במדינה קורא תגר על נדבך מרכזי במדיניות החוץ והביטחון של המשטר האיראני. לטהראן קשה לשתוק לנוכח "הפרובוקציות של ישראל", אך קיים חשש שתגובה צבאית איראנית רק תשחק לידי ישראל ותעניק לה עילה לתקיפות כבדות יותר. מעבר לכך, האיראנים חוששים שכחלק ממהלך גלובלי רחב יותר (עסקה עם ארה"ב?) רוסיה תשנה את עמדתה ותדרוש את פינוי הכוחות האיראניים מסוריה. האיראנים ישאפו אפוא להוכיח למוסקבה שיציאת כוחותיהם מסוריה תפגע באינטרסים רוסיים. וברקע קיים החשש האיראני שאסד עצמו ייכנע ללחץ רוסי או לפיתויים כלכליים מערביים ויתבע מאיראן לפנות את כוחותיה מסוריה. במצב כזה טהראן עלולה לאבד לא רק את הבסיס האסטרטגי של סוריה אלא גם את חלקה בעוגת השיקום הכלכלי במדינה ההרוסה. מה על איראן לעשות על מנת למנוע תרחישים שליליים אלה?

נוסף לכך יש אתגרים מבית.

איראן מצויה בעיצומו של משבר כלכלי חריף. אין ספק שהירידה התלולה במחיר הנפט והבצורת ארוכת-השנים תרמו להעמקת המשבר הכלכלי. אולם גורם מרכזי מצוי בדברים הנאמרים מדי פעם על ידי הנשיא רוחאני ואחרים הנמנים עם מה שקרוי "האלמנטים הפרגמטיים" במשטר. הללו טוענים שמחצית מהכלכלה האיראנית מצויה מחוץ לשליטת הממשלה, וכך נוצר חור ענק בתקציב המדינה. כוונתם הברורה היא להצביע על משמרות המהפכה כאשמים במשבר הכלכלי, בשל הזרמת תקציבי ענק ליעדיהם בעיראק, בסוריה, בלבנון ובתימן. הבעיה היא שהנשיא רוחאני ותומכיו חלשים פוליטית מכדי להתייצב לעימות חזיתי מול משמרות המהפכה כשפטרונם של האחרונים הוא "המנהיג העליון", האייתוללה חמינאי.

לאחרונה הוחרף המשבר הכלכלי עקב פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, חידוש הסנקציות הכלכליות, ובעקבותיהן החלטותיהן של חברות גדולות לסגת מכוונתן לבצע השקעות ענק באיראן. צעדים אלה גורמים לנפילה מתמשכת בערך המטבע האיראני, הריאל, ולבריחת הון מואצת מהמדינה. הבעת אי-אמון בולטת של המגזר העסקי במשק ובהנהגה הכלכלית בטהראן פירושה חדשות רעות עבור המשטר ואיום על יציבותו.

ואכן, הפגנות ומחאות ציבוריות רחבות היקף הפכו לתופעה רווחת בכל רחבי המדינה בחודשים האחרונים. בניגוד לעבר, המפגינים אינם מבקרים את המדיניות הכלכלית בלבד אלא תוקפים את לב ליבו של המשטר – את המנהיג העליון, את סדרי העדיפות של המשטר, את כפיית הקודים הדתיים שלו, את השקעות העתק בלבנון ובסוריה על חשבון צרכים מבית ואת עצם עקרון היסוד של המשטר – "סמכותו העליונה של איש הדת". המשטר ניצב בפני דילמה ברורה: דיכוי תקיף מדי של המחאות עלול לשפוך שמן על המדורה ולהחריפן, אך העדר "תגובה הולמת" עלול ליצור מצג של חולשה מצד המשטר. היכן מצוי שביל הזהב?

האיראנים ידועים כשחקני שח ותיקים הצופים כמה מהלכים קדימה ומבססים את מעשיהם על שיקולים רציונליים. אך משחק המלכים המזרח תיכוני מציב בפניהם, בעת ובעונה אחת, קשת של אתגרים ודילמות ההופכים את תהליך קבלת ההחלטות למורכב ומסובך יותר מתמיד.

בינואר הקרוב ימלאו 40 שנה למהפכה ולהקמת הרפובליקה האסלאמית שהציבה שתי מטרות-על לנגד עיניה: יצוא עקרונות המהפכה מזה ושיפור מצבם של אזרחיה "המדוכאים עלי אדמות" מזה. אף שאיראן זכתה בהישגים לא מבוטלים ביעד הראשון, ברור שהיא כשלה לחלוטין בהשגת היעד השני. להפך, מצבם של "המדוכאים", שמספרם הוכפל בארבעת העשורים האלה, הלך והידרדר.

קשה להאמין שהמשטר מסוגל לבצע שידוד מערכות בחזון יצוא המהפכה; נטישתו תהיה הודאה בפשיטת הרגל של המהפכה כולה. סביר יותר להניח שהמשטר ימשיך לתמרן ולהזיז כלים על לוח השחמט המזרח תיכוני בתקווה שיריביו יבצעו מהלך שגוי שייטיב עם איראן. עם זאת, ייתכן שמהלך איראני שגוי דווקא יקרב את קיצו של המשטר האסלאמי. החודשים הקרובים עתידים לשפוך אור על עתיד המשטר והמדינה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. אין לה כוח ואין לה כסף להתחיל להשתולל. אבל היא תגיב בלית ברירה. לכן על מנהיגות העולם המתקדם להיזהר ולהכניע אותה כלכלית. זו תהיה הדרך היעילה ביותר והחסכונית בדם. לא בדרך ההכרזות הלא אחראיות של טראמפ ודומיו.

  2. כדי להסגיר חולשתה
    במקום הכרזות לא אחראיות של טראמפ ולהקתו צריך דיבורים רכים
    אבל לחץ כלכלי כבד מבלי להכביר במילים
    ואז להציע לאיראנים הדברות ולתת להם גם כמה הישגים
    רק כך אפשר יהיה להכניע אותם מבלי שזה יוצג כך

  3. החולשה שלהם המצב הכלכלי. החוזקות שלהם: תמיכה קוראנית-רוסית-סינית ועוד וכמו כן יש להם אמצעי מלחמה וניסיון מעשי גדול.

  4. ואני בניגוד ליתר חושב שזה טוב. היא עלולה לספוג מהלומה שתשתיק אותה והיא יכולה הלוואי להגיע להפיכה פנימית.

  5. גם מדינות מערב אירופה בעד קיום ההסכם המקורי עם איראן
    כל זה ביחד יביא אותם לידי פשרה בסופו של דבר

  6. יש רק תופעה מעניינת מאוד ההנהגה האיראנית מתחילה להבין ולהודות בטעויות שלה

  7. והנה היא נועצת יתד עמוק יותר בסוריה ועוד מתחברת לטורקיה

  8. הרי זה לא יכול להימשך ככה
    מישהו מהצדדים יאלץ לוותר בסוף
    או אולי שני הצדדים כל אחד קצת

  9. המתקפה הישראלית על המפעל החדש שלהם בסוריה שאולי תגיע בקרוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך