כאן או באיראן?

שני הפוליטיקאים שנאלצו לפגוע באינטרסים הכלכליים של בוחריהם
צילום: Talmoryair wikimedia commons

הבחירות האחרונות הראו עד כמה המעמד הבינוני יכול לתרגם חוסר שביעות רצון כלכלית להישגים בקלפי. לשם כך צריך היה לקום פוליטיקאי נבון הקשוב למצוקות המעמד הבינוני, לזהות את צרכיו ולהציע פתרונות ודרכי פעולה שיגרמו לבוחרים לנהות אחר מפלגתו.

ואכן תוצאות הבחירות הוכיחו שאותו פוליטיקאי היטיב לקרוא את המפה החברתית והאלקטורלית במדינה: הוא זכה בבחירות בהישג שהפריך את כל התחזיות, ולמעשה עיצב מפה פוליטית חדשה במדינה. אך ההישג בקלפי היה רק ראשית הדרך. המבחן האמתי הגיע כשאותו פוליטיקאי זכה לעמדת כוח, שהעניקה לו יכולת לעצב מדיניות כלכלית שעונה על ציפיות אותו מעמד בינוני שהביא אותו לרום מעמדו.

אך כאן באה ההתפכחות המרה: כגודל הציפיות כן גודל האכזבה. עם היכנסו לתפקיד נאלץ אותו פוליטיקאי להסביר לתומכיו כי הירושה שקיבל הייתה גרועה בהרבה ממה שהיה ידוע קודם לכן. לפיכך, נאלץ הפוליטיקאי לנקוט מהלכים פיסקליים ומוניטריים לא פופולריים, שלפחות בטווח הקצר מרעים את מצבו של המעמד הבינוני. התוצאה הבלתי-נמנעת: ציבור בוחריו של אותו פוליטיקאי נמלא זעם וטרוניות על הבטחות בחירות שהופרו ברגל גסה בזמן כה קצר.

הקורא הישראלי יזהה בוודאי בארבע פסקאות אלה את יאיר לפיד ואת מפלגת "יש עתיד", שתפסו טרמפ על מחאות המעמד הבינוני והיוו את הפתעת הבחירות. הם השיגו את משרד האוצר, אך אימצו מדיניות כלכלית שפוגעת דווקא באינטרסים הכלכליים של בוחריהם.

אך לא את ישראל אנו מתארים כאן. על הקורא להחליף את ישראל באיראן, את הבחירות לכנסת לפני שנה בבחירות לנשיאות איראן ביוני האחרון, ואת שר האוצר יאיר לפיד בנשיא חסן רוחאני.

המעמד הבינוני באיראן הצביע בהמוניו עבור רוחאני, בתקווה שהוא יחלץ את המדינה מהבידוד המדיני שגרם למיתון כלכלי עמוק. ואמנם רוחאני הצליח לייצב את המטבע, להאט את קצב האינפלציה ולהגיע להסכם ביניים עם המערב בנושא הגרעין, הסכם הפותח שער להסרת הסנקציות ולחידוש ההשקעות הזרות.

אך את התקווה להתאוששות כלכלית שתביא לצמיחה מהירה אין רוחאני מסוגל למלא, לאכזבת בוחריו. להפך: עם קופת מזומנים מדולדלת כתוצאה מירידה ברווחי הנפט ובהכנסות ממסים, רוחאני נאלץ לפגוע דווקא במי שהעלו אותו לשלטון.

מאמר בניו יורק טיימס מסביר כי עם פתיחת השנה החדשה (על פי הלוח האיראני) ביום שישי האחרון, תתחיל ממשלת איראן בביטול הדרגתי של סובסידיות על אנרגייה, דבר שיגרום לעלייה תלולה של עד 90% במחירי הדלק, החשמל ושירותים אחרים. נוסף על כך יבוטל מענק חודשי של $12 שניתן בקביעות ל-60 מיליון אזרחים איראנים, ביטול שיחסוך לאוצר המדינה מעל 8 מיליארד דולר בשנה.

כל אלה הן חדשות מבשרות רע עבור אוכלוסיית איראן. ניסיון העבר מראה שביטול סובסידיות מביא לעליית מחירים כללית. מעבר לכך, לאחר תקופה של יציבות שוב מאבד הריאל מערכו, 4% בחודש האחרון בלבד. הדבר חייב את הממשלה למכור דולרים בשוק החופשי כדי לחזק את מעמד הריאל. אפילו בשוק המניות, שהתרומם בעקבות בחירת רוחאני והסכם הגרעין, מתרחשת מגמה הפוכה: מאז דצמבר איבד השוק 14% מערכו.

לדברי כלכלנים איראנים, התפתחויות שליליות אלו הן הוכחה לכך שהשווקים איבדו אמון ביכולתה של הממשלה להנהיג מדיניות שתחלץ את המדינה מהמשבר הכלכלי. יתר על כן, בהתבסס על תקדימים מ-2007 ומ-2010, שבהן ביטול סובסידיות הביא לעלייה של פי 4 במחירי הדלק, קיים חשש כבד בחוגי הממשל מתוצאה דומה: הצתת תחנות דלק וערעור הסדר הציבורי.

אפילו כלכלנים המייעצים לנשיא רוחאני, מביעים חשש שלא יהיה מנוס מלנקוט את הפתרון שאימץ ממשלו של אחמדינג'אד: להדפיס כסף על מנת לפתור את בעיית הגירעון בתקציב. מטבע הדברים מהלך כזה יאיץ את האינפלציה, וכתוצאה יחריף עוד יותר המשבר הכלכלי-חברתי. במצב דברים זה צופה סעיד ליילאז, יועץ כלכלי לנשיא רוחאני, "אביב שחור" באיראן, והוא מתפלל לנס שימנע נזק פוליטי משמעותי למשטר.

לנוכח תחזית קשה כל כך, על יאיר לפיד לשמוח שהאנלוגיה שבה פתחנו אינה נמשכת לאורך כל הדרך. ברור ששני הפוליטיקאים שואלים את עצמם מה יהיה גורלם ביום פקודה, היינו ביום הבחירות. אך אנו בישראל ודאי נעקוב אחרי סוגיה חשובה יותר, והיא מידת ההשפעה של המשבר הכלכלי על העמדה האיראנית במו"מ הגרעין עם מדינות המערב.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. יש יותר ויותר דימיון וזה לא נובע מכך שהאירנים נעשים יותר נאורים ופתוחים ותרבותיים .

  2. ככל שימשיך בסדרת הטעויות שלו בקצב גובר והולך כך יואץ גם תהליך הדחתו/פרישתו מהשלטון וייעצר גל הנזקים הכלכליים שהוא מביא למשק….

  3. המשק פה חזק לכאורה, בגלל שהאמריקנים והאירופאים תומכים בנו מכל הבחינות, אם נמשיך לריב איתם הם יפסיקו לתמוך ומצבנו יהיה כמו של אירן אם לא יותר גרוע, להם יש הרבה נפט יותר מאשר לנו גז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אהרון

בין בוגי לטיבי

לאור האירועים האחרונים – הייתכן דו-קיום בישראל?

צילום של אייזנברג

נורת אזהרה

הפסד העלבון בליסבון

תמונה של אבי

מגדלור של תקווה

הנאום המכונן של הגנרל הצרפתי שארל דה גול