"מסך הכזבים"

המתח הפוליטי והביטחוני המתפתח במפרץ הפרסי בין קטאר לבין המדינות הסוניות שבאזור: סעודיה, בחריין, האמירויות, מצרים, לוב, מאוריטניה ומדינות אחרות – יש בו פוטנציאל להביא להתפוצצות כלל-עולמית. יש במאפייניו של משבר זה אלמנטים רבים הנסתרים מן העין, ורק עם התפרצות המתח אל התודעה הציבורית הכללית, מתגלים יותר ויותר רבדים של עומק התככים והמעורבות הבין-לאומית במשבר ההולך ומתפתח.

הגורם הישיר שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה היה גורם שולי יחסית, אשר מעטים מאוד צפו שאכן יוביל בסופו של דבר למלחמה הגדולה: ב-28 ביוני 1914 נרצח בסרייבו, בירת בוסניה, יורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד בידי סטודנט בוסני בשם גברילו פרינציפ. כתוצאה מהרצח הממשלה האוסטרית הציבה לסרביה אולטימטום ובו דרישות בלתי אפשריות, וכך התאפשר לה להכריז מלחמה. משם החלה ההחלקה במדרון. רוסיה, בת בריתה של סרביה, הכריזה מלחמה על אוסטריה, ומערכת הבריתות הסבוכה בין המדינות השונות באירופה הופעלה, והביאה להתפרצותם האלימה של כל הסכסוכים הפנימיים באירופה אשר מקורם עוד בשלהי המאה ה-19.

אלמנט נוסף למתחים שהיו מרכיבים חשובים בנסיבות לפרוץ המלחמה הגדולה, הוא התנהלותו של וילהלם השני שהתמנה לקיסר ב-1888. הקיסר הגרמני הצעיר חש כי הוא חופשי לנהל מדיניות נועזת, אפשר לומר פזיזה, בכל הקשור לתגובות במישור היחסים הבין-לאומי. וילהלם הביא להתפטרותו של הקנצלר הגרמני, שהצעיד את גרמניה למנהיגות אירופית כמעט מוחלטת. עם עזיבתו של הקנצלר את המנהיגות ירדו לטמיון הישגיו הפוליטיים הרבים כמו הסכם גרמניה-רוסיה, אשר מנע את הידוק הקשרים בין צרפת לרוסיה עד לאותה תקופה. כמו כן בחר וילהלם, בניגוד לתפיסת הקנצלר ביסמרק, להקים צי ימי אשר יאיים על האימפריה הבריטית שנחשבה באותה תקופה למלכת-הימים. גם המאבק על הקולוניות באפריקה יצר מתחים רבים בפוליטיקה העולמית, וכל אלה, שאליהם נוספו גם התערערותה של האימפריה העותומנית, הביאו לבריתות משונות וסבוכות.

ובימינו אלה, הסכסוך עם קטאר נראה לכאורה סכסוך קטן על התנהגות לא הולמת של נסיכות קטנה. אך הוא מתרחש במרחב רגיש ומתוח, ובכך הוא מזכיר את האווירה שהייתה בסרייבו ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כמו סרייבו, גם קטאר איננה נקודה אחת מנותקת במפת הפוליטיקה העולמית, אלא מדינה עם קשרים מסועפים ושיוכים בין-לאומיים. בגלל מנהיגיה, המאופיינים בשיגעון גדלות וביכולת לתמרן במשך שנים את רוב מעצמות העולם, וכן בזכות העושר העצום המצוי בידיהם, התגרתה קטאר יותר ויותר במדינות רבות, ואפילו העזה לזלזל במעצמות אזוריות מתוך אמונה כי קשריה עם המעצמות המובילות בעולם מגוננים עליה, ומאפשרים לה לעשות כרצונה.

חאמד בן חליפה אל-תאני, הוחלף על ידי תמים בן חאמד אל-תאני בנו, אשר הפך לאמיר קטאר. המנהיג הצעיר הומלך בחסות אמו, אשתו הרביעית של שליט קטאר אשר שכנעה את בעלה לוותר על כיסאו ולהמליכו לשליט כול יכול. תמים נכנס בכל מרצו למארג הסבוך של עולם הפלגנות והתככים של ממלכתו הקטנה. קטאר העשירה הפגינה עוצמה אדירה בתחכום, במתן שוחד, במיתוג עצמה כמעצמה בעלת יכולות, כוחות וקשרים, המשיכה את הפוליטיקה של האב חאמד אשר אמר: "אנו מדברים עם כולם, וזוהי מדיניות טובה למדינה קטנה".

אולם תמים לא ראה עצמו כמנהיג של מדינה קטנה. הוא התגרה במצרים, אימץ אל חיקו את השיח' קרדאווי, האידיאולוג של האחים המוסלמים ויריבו של הנשיא א-סיסי, ובנה קשרים עם טאיפ ארדואן נשיא טורקיה, השואף לכתר המנהיגות של החליפות האסלאמית, בתקווה כי הוא ישתתף עם מנהיגי קטאר במנהיגות זו. תמים עמד בקשרים כלכליים ואחרים, כולל חלוקת משאבי גז עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, תוך שהוא ממשיך לממן את שליטתו בעולם התקשורת בכל מדינות ערב, על ידי רשת "אל ג'זירה" אשר הפכה לאיום על כל שליט במדינה ערבית, ותוך שהוא שולח את אצבעותיו הארוכות גם אל התקשורת העולמית ברכישת ערוצי תקשורת, אמצעי תקשורת, עיתונים ועיתונאים. תמים ממתג עצמו כמנהיג בעל תפיסת עולם מערבית על ידי רכישת קבוצות כדורגל מפורסמות בעולם, תעשיית אופנה ומופעי תרבות ובידור מרשימים מחד גיסא, ומאידך גיסא – מעורב בקשרים קרובים עם ארגוני הטרור השולטים בעולם.

פעילותו מול המערב, כמו המשך מדיניות אביו בתמיכה במרוץ של הילארי קלינטון ותרומותיו לקרן קלינטון, רכישת נשק בסכומים גדולים כדי לסייע לתעשייה האמריקנית, וגם עוצמתו הכלכלית שאותה הוא מפגין מול מדינות אירופה העומדות בפני קשיים כלכליים, הציבה אותו בעמדה בטוחה בחזית זו.

לא כל הקשרים של האמיר נחשפו לעולם. יש המשייכים לקטאר את הדיסאינפורמציה הקשורה לסדאם חוסיין והנשק להשמדה המונית המצוי ברשותו, אשר בעקבותיה תקפה ארה"ב בעיראק ובכך הסירה את אחד האיומים הגדולים ביותר מעל איראן; יש אף הרואים אותו כמקור לפתרון השאלה הגדולה מניין מממנת צפון קוריאה, מדינה החיה בצל רעב כבד, את הוצאותיה הגדולות לפיתוח תכניות הגרעין והטילים, ולמכירת אמצעי מלחמה כולל כור גרעיני לסוריה אשר מימונו עד היום נחשב לתעלומה עלומה.

התנהגותו השחצנית וחסרת האחריות של תמים בן חאמד הקימה עליו את מדינות המפרץ, את מצרים, ושורה של מדינות נוספות אשר סבלו מתמיכתו במדינות טרור ובארגוני טרור המאיימים על שלטונן ועל עצם הווייתן.

ההתעוררות של סעודיה ושאר המדינות הסוניות מהווה סערה אשר גליה עשויים לשטוף את העולם מכיוונים שונים. יריבים רבים בסיפור הם גם בני ברית וגם מתחרים על הכסף והעוצמה הטמונים באוצרותיה של קטאר וביכולותיה התקשורתיות ובשליטתה בעולם התקשורת הבין-לאומי. סבך הקשרים עם מדינות מפעילות טרור מאפשר לה לתווך בשחרורם של אנשים ובחילופי שבויים, ולספק מצג של משרת ביטחון יחסי למדינות העולם המשתפות עמה פעולה, ולכן בקרב חלק ממדינות אירופה מביעים כעת דאגה מהאיום הנשקף על קטאר מצד שכנותיה. יתירה מזו, גם טורקיה הרואה בקטאר שותפה במנהיגות על העולם המוסלמי, וגם איראן הרואה בה שותפה באימפריית הטרור המופעלת על ידה – מעניקות לה כתף וגיבוי אל מול האיום הנובע משכנותיה המיידיות של קטאר.

העולם מגלה לפתע כי אין זה סכסוך תמים בין מדינות במסגרת סכסוכי גבול, אלא מאבק מעמיק יותר ועקרוני יותר בין כל הגופים הפועלים. למעשה קטאר עומדת היום מאחורי ניהול "מסך הכזבים", אותו מסך שהחליף את "מסך הברזל" שהפריד בין מזרח למערב בזמן המלחמה הקרה, והחליף את "מסך הבמבוק" שבין סין והמדינות בהשפעתה לבין מדינות המערב. מסך הכזבים קם בין מדינות האסלאם לארגוני האסלאם השונים, והוא כולו ארוג ומשובץ בפטה-מורגנה, בכזבים ובמצגי שווא המוליכים שולל את העולם, אשר חלק ממנו נוהה בשקיקה לאשליות הנובעות ממנו.

המתיחות בין קטאר לבין העולם הערבי הקרוב אליה היא בעלת פוטנציאל להתפרצות אלימה ומסוכנת עוד יותר. אבל יתירה מכך, כל ניסיון לפתרון חלקי של בעיית קטאר רק יעצים בעתיד את הבעיות איתה, וייתן לה ביטחון נוסף שתוכל לתמרן כרצונה את הפוליטיקה העולמית לביסוס מעמדה. מאבקה של קטאר להיות שחקן מרכזי, עם או בלי שותפים במנהיגות העולם העתידית, בין המדינות המשפיעות על המאה ה-21 כיום בעיצומו, והיריות שטרם נורו באזורנו הן היריות הראשונות, המזכירות ולו במעט את רצח יורש העצר בסרייבו שהביאו למלחמת העולם הראשונה.

המאבק הזה דורש נחישות ואומץ, ובסופו של דבר אינו מותיר מקום לפשרות. העולם כבר למד כי מאבקים שאינם מוכרעים במערכה הראשונה – מגיעים להכרעה בעוצמתיות רבה בהרבה בשלב מאוחר יותר, ובסופו של דבר מסכנים את כל השחקנים במידה רבה ואינם מביאים את הפתרון הרצוי.

משהחל המאבק מול קטאר, הוא יסתיים רק בהכרעה ברורה. אי-סיום הסכסוך הוא המבוא לסכסוך הבא שיהיה גדול ועוצמתי בהרבה מזה הנוכחי.

*

האתר של ד"ר דוד אלטמן: www.altman-david.com