מרכיב הכוח

תגובה למאמרו של פרופסור יעקב גולדברג

קראתי בהנאה רבה את תגובתו המלומדת של פרופסור גולדברג במאמר "גיאוגרפיה היא לא הכול" שעוסק פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, לטענתי, גולדברג לא הביא בחשבון מרכיב חשוב, שאותו אפרט אותו להלן, מרכיב שמסביר או עשוי להסביר את התרחשות התופעות שהוא מביא.

לטענתי, מרכיב הכוח, לרוב של צד שלישי, הוא זה שכפה הסדרים, שלולא כן הייתה מתקיימת שליטה של צד אחד בלבד (בדומה, למשל, למדינת ישראל).

באירלנד – דוגמה שהובאה על ידי פרופסור גולדברג – אין חולק שהייתה צריכה להתקיים מדינה אחת, אירלנד החופשית ובה רוב קתולי. אבל, כוחה של בריטניה הוא שהשאיר לפרוטסטנטים את חבל הארץ הצפוני – צפון אירלנד– בשליטת המיעוט הפרוטסטנטי האירי. לולא כוח הכפייה של בריטניה, הייתה אירלנד משתלטת זה מכבר על חבל אולסטר שהפך לחלק מבריטניה ומעולם לא היה עצמאי (למעט בכדורגל).

להערכתי הלא מלומדת, תוך 10 עד 15 שנים, יחדל חבל אולסטר להתקיים תחת שלטונה של בריטניה, ויצורף לאירלנד העצמאית. יציאת בריטניה מהשוק האירופי המשותף רק תאיץ את איחודה של אירלנד.

קפריסין הובאה גם כן כדוגמה על ידי גולדברג. עם קבלת עצמאותו של האי היווני מידי האימפריה הבריטית, נטו חלק גדול מתושביו היוונים להצטרף ליוון. מחמת הסכנה למלחמת אזרחים בינם לבין המיעוט הטורקי-מוסלמי, הוסכם על קפריסין עצמאית שבה רוב יווני ומיעוט טורקי.

במקרה זה שיחקה טורקיה את תפקיד המעצמה האזורית הקרובה, בדומה לתפקיד שמילאה בריטניה באירלנד. כלומר, רק כוחה של טורקיה איפשר את הקמתה של ישות אוטונומית של המיעוט הטורקי בקפריסין, ואת חלוקתו הגיאוגרפית של האי באופן לא פרופורציוני לטובת המיעוט הטורקי. ברור שרק כוח צבאי טורקי גדול מחזיק את המצב האנומלי הזה עד היום.

עם זאת, המיעוט הטורקי נמצא מחוץ לשוק המשותף ואינו זוכה בהכרה של אומות העולם, למעט של טורקיה וגל המהגרים והנדל"ניסטים הישראלים ששוטף את צפון קפריסין. ולכן, גם כאן, להערכתי הלא מלומדת, יתקיים איחוד של שני חלקי האי, בזכות שאיפתו של המיעוט הטורקי ליהנות מפירות השוק המשותף ולזכות בהכרה מאומות העולם.

אני מצוי פחות בנתונים באשר לחבל אלזס-לורן. במהלך ההיסטוריה השליטה באזור החליפה כמה פעמים ידיים. אחרי מלחמת העולם השנייה הוא שב לשליטה צרפתית עקב תבוסתה של גרמניה הנאצית וכיבוש החבל על ידי בנות הברית. אינני רואה כאן כל קשר לישות גיאוגרפית אחת. גם כאן, מחד גיסא, השוק המשותף סייע להקהות את תחושתם הלאומית של תושבי החבל הגרמנים, ומאידך גיסא הפיכתה של גרמניה לכוח הכלכלי החזק באירופה, וויתורה על כוחה הצבאי הפוטנציאלי, סייע להרגעת הרוחות של תושביו הצרפתים של החבל.

ניתן לדון בדוגמאות נוספות רבות, כמו שטחי חבל חצי האי קרים, ושטחי מזרח אוקראינה דוברי הרוסית, שגם הם יצטרפו לרוסיה בשל כוחה הצבאי והכלכלי של האחרונה, ולא תתהווה מדינה אוקראינית שנייה דוברת רוסית בשטחי אוקראינה.

לסיכום, הסכמים שנערכו בחבלי ארץ שונים בעולם, והביאו לשקט יחסי במקרי סכסוך, התרחשו בעיקר עקב מעורבותו של צד שלישי כוחני שתמך במיעוט שקשור אליו, ולא עקב "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ". ללא המעורבות הכוחנית של צד שלישי דומיננטי, היה המיעוט מקבל את דעת הרוב ומצטרף אליו לטוב או לרע.

המסקנה הנובעת מכל הדוגמאות של פרופסור גולדברג נוגעת, כמובן, לסכסוך בינינו לבין ערביי ישראל, כולל ערביי הגדה והתושבים הערבים של מדינת ישראל.

להערכתי, הפתרון האידיאלי של שלום בעקבות דיוני שלום, לא נראה בטווח הקרוב. ייתכן שבדומה לדוגמאות הקודמות, רק התערבותו של כוח דומיננטי (ארה"ב למשל), תוכל לכפות הסכם כלשהו. אחרת, בהינתן המצב הנוכחי, רק מלחמת גוג ומגוג תשנה את המצב הדמוגרפי לכאן או לכאן.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. תודה לך שרגא על מאמרך. אני שמח לבשר לך כי אין בינינו אי הסכמה. שים לב: מאמרי לא עסק ב"פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני", אלא בהפרכת התיזה הגאוגרפית שהוצגה במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי. במאמרי טענתי שהיחסים הבינלאומיים נקבעים ע"פ קשת רחבה של גורמים אסטרטגיים, מדיניים, כלכליים, צבאיים, דמוגרפיים ואחרים, ושטעות תהיה לבסס הסבר רק על המימד הגאוגרפי. מאמרך מדגים כיצד אחד האלמנטים שציינתי (כוח צבאי) שימש כגורם העיקרי שעיצב סכסוכים מסויימים. ניתן לומר, איפוא, שמאמרך סיפק הוכחה נוספת לנכונות הטיעון שלי.

    1. גם אני מסכים שברגע שגורם עוצמתי אחר מוסיף לקבוצת מיעוט כוח, הוא מקנה לה הישרדות לפרק זמן מסויים, אבל לא לעולם חוסן, כמו ששרגא מראה לנו.
      מכאן שבטווח הארוך, לאורך זמן, חזרנו אל הגורם היחידי שהוא יציב וקבוע וארוך טווח -הגאוגרפיה

  2. אנחנו תלויים מאד בכמה מדינות חזקות. מתחיל להם להמאס מאיתנו. יכפו עלינו פתרון.

  3. שלום רב
    רק לאחרונה נתקלתי באתר החשוב הזה, ואני לומד את מאמרים החשובים שבו
    כך גם בתגובתו של שרגא וייס
    מאחר ונכתב לפני שנה אין תגובתי תהיה ראויה לפרסום(עבר זמנו)
    אבל בקשתי אם אפשר לקבל את הדואל שלו לתקשורת
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך