לאחרונה, בעקבות התלונות של המתמחים שנבחנו בבחינות של לשכת עורכי הדין, התעצם הדיון בתקשורת על השאלה אם יש בארץ עודף של עורכי דין יחסית לאוכלוסייה.
בישראל יש היום כ-60,000 עורכי דין פעילים (אומדן שלי מניתוח נתוני לשכת עורכי הדין). לפני 25 שנה, בשנת 1990, היו בישראל קצת יותר מ 10,000 עורכי דין, ודומה שהעניינים המשפטיים הסתדרו אז בעזרתם. כלומר תוך 25 שנה גדל מספרם של עורכי הדין בערך פי שישה!
האם באמת יש צורך בכל כך הרבה עורכי דין? כדי לנסות לענות על השאלה, כדאי להשוות את מספר עורכי הדין בישראל למספרם בארצות אחרות. ההשוואה היא כמובן יחסית לגודל האוכלוסייה, והנתונים הם מ-2011.
בארצות הברית היה עורך דין אחד לכל 270 נפשות;
בבריטניה היה עורך דין אחד לכל 400 נפשות;
בגרמניה היה עורך דין אחד לכל 600 נפשות;
בצרפת היה עורך דין אחד לכל 1200 נפשות;
ביפן היה עורך דין אחד לכל 4800 נפשות;
בישראל היה עורך דין אחד לכל 157 נפשות!
מאז גדל מספרם היחסי של עורכי הדין בישראל, ובשנת 2015, לפי החישוב שלי, יש בקירוב 135 נפשות על כל עורך דין. עם כל הגידול בפעילות העסקית, הצמיחה העצומה של תעשיית ההייטק, הנפקת מניות בשוק ההון, מכירת חברות למשקיעים מחו"ל והפריחה בשוק הנדל"ן, נראה שהגידול במספר עורכי הדין מוגזם.
בשבועון הבריטי The Economist נכתב לפני כמה שנים על עודף עורכי הדין ועל המשפטיזציה המופרזת בארה"ב (שבה יש, כפי הנראה, פחות עורכי דין מאשר בישראל יחסית לאוכלוסייה). השבועון דיווח שריבוי עורכי הדין בארה"ב מזיק, והסביר ונתן דוגמאות לדבר.
מבחינה כלכלית עורכי דין הם תופעה חריגה, שכן נראה שכללי הביקוש וההיצע אינם חלים עליהם. כשאין מספיק ביקוש לשירותיהם, הם מייצרים לעצמם עבודה. עורכי הדין שמחפשים תעסוקה ודרכים להרוויח מגישים תביעות ייצוגיות הזויות ותביעות נזיקין מופרזות. מכיוון שלחלק מעורכי הדין אין הרבה עבודה, הם מוכנים לנהל מאבקים ממושכים בבתי המשפט תוך כוונה להתיש את הנתבעים. במקרים רבים הנתבעים מוכנים להתפשר כדי להימנע מן המאבקים הממושכים בבתי המשפט, ועורכי הדין התובעים מקבלים את שכר טרחתם.
נזק רב נגרם כתוצאה מריבוי התביעות בתחום "הרשלנות הרפואית". ריבוי התביעות בתחום זה גרם לכך שהרופאים, הרוצים להציל את עורם, מבצעים למטופלים בדיקות רפואיות יקרות ומיותרות, שעלולות אף לגרום נזק למטופלים, וזאת כדי להגן על עצמם מתביעות משפטיות. הביטוח מפני "רשלנות רפואית" התייקר מאוד, והעלות הזאת מועברת אל המטופלים. התוצאה היא שהטיפול הרפואי התייקר מאוד.
התופעות הללו מתרחשות אמנם בארה"ב. אבל אנחנו, כך נראה, הולכים בצעדי ענק בדיוק באותו הכיוון שהרי אנחנו "אמריקה לעניים".
6 תגובות
אחד מ-150 נפשות?
השתגענו?
מה זה צריך להיות?
איך זה יחזיק מים?
רק חלק מהמסיימים עוסקים במקצוע כך שהיתר רוכשים השכלה וידע לתחומי עיסוק אחרים.
גם בתחום רכישת ההשכלה הציבור משלם על כך בצורות שונות.
לפי ראיון שראית בטלוויזיה עם סטף ורטהיימר יש צורך אמתי בעובדים מקצועיים בתעשייה.
לדעתי יש עוד המון מקצועות בהם יש ביקוש לעובדים מקצועיים שצעירים שמחפשים מה ללמוד מפספסים היות והטרנד הוא מקצועות עיוניים כגון: הנדסה, עריכת דין, חשבונאות וכלכלה.
כאשר אתה רואה באיזה קלות היום מחלקות מכללות את התואר עודך דין למי שנרשם אליה, כלל לא מפתיע שכאלה הם פני הדברים. זילות התואר.
שגיאות
תת-רמה
רבים הרי לא ממש עובדים בתחום