אין לי משטרה אחרת

הדברים הבאים עלולים להישמע תמוהים. בתקופה שבה סדרת ניצבים מודחת מן המשטרה בגין עברות מין, בתקופה שבה שוטרים מכים בכוונת זדון אזרחים תמימים ובתקופה שבה דווקא חוקרים בכירים חוברים לעולם הפשע, בתקופה שכזאת היה מתבקש לצאת אל רחובה של עיר ולגנות בכל פה את הארגון האמון על אכיפת החוק והסדר בישראל. והנה, אני מוצא מקום ללמד זכות על הארגון הזה דווקא בעת הזאת. אני עושה זאת מכמה סיבות ראויות, שעיקר מטרתן לבקש את טובת כולנו – את טובת המשטרה וגם את טובת האזרחים.

בראש ובראשונה עלינו להיזהר משגיאת ההכללה. הרוב המוחלט של המשרתים במשטרת ישראל, שוטרות ושוטרים, עושים מלאכתם נאמנה, תוך סיכון עצמי, במסירות וביושר רב. עם השוטרים הללו נעשה אי צדק כפול. הם אינם זוכים להוקרה מצד הציבור על הטרחה הרבה ועל הסכנה שבה הם נתונים. כמו כן, הכתם שדבק בכמה מחבריהם הסרוחים דבק, שלא בדין, גם בהם (הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?!). כדי לבקר את משטרת ישראל ביעילות, עלינו לגנות את המגונים ובה בעת לחזק את הכוחות הטובים שבה. חיזוק הכוחות הטובים צריך להיעשות באמצעות הוקרה פומבית מצד הציבור, וזוהי האחריות של כל אזרח בחברה הזאת.

אם נְדָמֵה בעיני רוחנו מצב שבו הארגון הזה מתפורר לנגדנו, בשל הסתאבות מצדו או בשל אובדן האמון מצד הציבור, הרי שתסריט כזה יהיה הסיוט שלנו. "רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ" (אבות פ"ג, מ"ב). חכמנו זכרם לברכה הבינו זאת ולכן ציוו אותנו להתפלל לשלומם של השלטון ושל כוחות האכיפה שלו. זאת, מפני שמבלעדי היראה ממנו, אנו האזרחים נאכל איש את רעהו בעודו חי (וכמו שאומרים, בלי מלח). שלומה של משטרת ישראל הוא שלום החברה הישראלית והוא שלומו של כל אחד מאתנו. עם כל הקושי, עלינו להתפלל לטובת שלומה ושלמותה הארגונית והמוסרית של המשטרה.

חולשה של המשטרה עלולה להביא עלינו צרות אחרות וגרועות עשרת מונים. יש לחשוש לביטחון העצמי של המשרתים בקודש ולמידת נחישותם להסתכן ולמלא את תפקידם באופן המיטבי. השאלה שתנקר בלבם תהיה: למען מי אני, השוטר, מסכן את עצמי, אם הארגון שבו אני עובד סרח ואם הציבור רואה בו אויב?! שוטרים כאלה עלולים לפעול בתקינות גמורה מבחינה מנהלתית ומבחינה חוקית, אך הם יהיו בלתי יעילים בעליל. ארגון נקי לכאורה אך בלתי יעיל הוא צרה גדולה יותר לציבור מארגון יעיל עם תקלות חמורות. מצב כזה הוא גן עדן לפושעי ישראל ולטרוריסטים פלסטינים. באין משטרה ייפרע עם.

ראש המשטרה, המפכ"ל רב ניצב יוחנן דנינו, הוכיח במשך שנות כהונתו בתפקיד זה התנהגות אישית למופת וללא רבב. הוא השכיל לנווט את ספינת המשטרה בסערות גדולות ובכללן מלחמות כנגד העורף הישראלי, הטרור הפלסטיני המתגבר וריבוי קצינים ושוטרים שבגדו בחוק, בחבריהם השוטרים ובחברה הישראלית. דווקא בתקופה זאת הגיעה משטרת ישראל להישגים הגדולים ביותר במלחמה בפשיעה. דווקא בתקופה זאת נפגעו יותר ויותר שוטרים במלחמתם האמיצה בטרור.

במלחמה כנגד פשיעה של שוטרים ואף של קצינים בכירים לא היסס המפכ"ל להדיח אותם מהארגון עד למיצוי הדין איתם. אני מרשה לעצמי להניח שכמה מהם אף היו בעבר חבריו האישיים. לא הייתי רוצה להיות במקומו בשיחות ההדחה הללו. הוא עשה זאת והוא ראוי לשבח.

עליי להבהיר שדברי הזכות שאני מלמד על משטרת ישראל אינם מוּנעים מאינטרס אישי כלשהו. אין לי חברים במשטרת ישראל. אין לי ציפיות לתגמול אישי. אין לי כל עסק עם המשטרה, מטוב ועד רע. כאזרח פשוט, מידת החיכוך שלי עם המשטרה שואפת לאפס. במעט המקרים שבהם נזקקתי למשטרה נתקלתי ביחס הולם והוגן.

אמנם הייתי רוצה לראות במשטרת ישראל יותר שוטרים מקצוענים, משכילים ובעלי מידות מוסריות ונימוסיות. יש מקום לשיפור ניכר בהון האנושי ואני רוצה להאמין שיש מי שמטפל בכך. חרף כל הקשיים הללו וחרף התקלות החמורות המתגלות חדשות לבקרים, אין לנו אלא לתמוך בארגון הזה. אין לנו משטרה אחרת כשם שאין לנו ארץ אחרת.