במאמר זה אסקור חוקי חלוקת רכוש וירושה החלים על בני זוג – נשואים, ידועים בציבור וכאלה שערכו הסכם ממון.
חוק יחסי ממון בין בני זוג חל על זוגות שנישאו כדין החל מיום 1 בינואר 1974. החוק מגדיר את הכללים שלפיהם יחולק הרכוש במקרה של ניתוק הקשר עקב גירושין או עקב מוות של אחד מבני הזוג. הכלל המרכזי הוא הפרדה בין הרכוש שנצבר לפני הנישואין ובין הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים או הנישואין.
הרכוש שמתחלק הוא זה שנצבר במשותף במהלך החיים המשותפים. לעומת זאת, לא מאוזנים נכסים שהיו למי מבני הזוג בטרם הנישואין, ירושה שקיבל מי מבני הזוג, גמלת ביטוח לאומי ופיצויי נכות או נזקי גוף. זכויות פנסייה, קרנות השתלמות וקרנות גמל נחשבות לנכס משותף ולכן יאוזנו.
אשר לידועים בציבור, לפי החוק אלה הם בני זוג המנהלים משק בית משותף, גרים תחת אותה קורת גג ומנהלים חיי זוגיות כזוג נשוי ולא היו נשואים לאדם אחר במקביל או במועד פטירת אחד מהם. זכויותיהם דומות מאוד לזכויות הזוגות שנישאו כדין – כך בחוק הירושה, הביטוח הלאומי וחוקים אחרים.
לפי חוק הירושה, אם אין צוואה אזי חלוקת הרכוש בין ידועים בציבור אפשרית רק לאחר הוכחת הסטטוס של ידועים בציבור. יש להוכיח בראיות ובעדויות כי בני הזוג חיו להלכה כמו בני זוג נשואים. הדגש הוא על אופיה של מערכת היחסים ועל טיבה – האם זו חברות או נוחיות ארעית, או אכן חיים שיש בהם מרכיבים ברורים של זוג נשוי לכל דבר ועניין.
הוכחת הסטטוס התגמשה והיו מקרים שבהם הוכרו ידועים בציבור אף שגרו בבתים נפרדים ולא ניהלו משק בית משותף, וזאת מאחר שהוכח כי חיו חיי זוגיות ושיתוף כמו זוג נשוי, אך מטעמי נוחיות בחרו להתגורר בבתים נפרדים. דוגמה לכך היא אלמנות חללי צה"ל החוששות להינשא ולאבד את קצבת האלמנות.
ההכרה בסטטוס ידועים בציבור אינה מקנה באופן אוטומטי זכות לחלוקת רכוש. יש להוכיח כי בני הזוג הידועים בציבור התכוונו לשיתוף ברכוש. דוגמה: לבן הזוג יש דירה שאותה הוא משכיר ושכר הדירה מועבר לחשבון המשותף. בעת גירושין טוענת האישה כי השיתוף בשכר הדירה מעיד על כוונות שיתוף בדירה כולה. אין זה נכון בהכרח. בן זוג המתנגד לשיתוף בנכסיו חייב להוכיח כי סירב לשתף את הנכס עם זוגתו ולרשום אותו על שמה או שביצע פעולות שכוונתן הפרדה רכושית ו/או התכוון כי רק שכר הדירה ייכנס לרכוש המשותף.
ומהו הסכם ממון או הסכם חיים משותפים? חוק יחסי ממון מאפשר עריכת הסכם ממון בין זוגות נשואים כדין או כאלה העומדים להינשא בקרוב. מטרתו של הסכם הממון להסדיר תנאים ספציפיים לחלוקת רכוש השונים מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון.
הידועים בציבור יכולים להסדיר את יחסיהם הרכושיים והאחרים בהסכם שייקרא "הסכם לחיים משותפים". אין חובה לאשר הסכם זה בפני ערכאה כל שהיא אך מומלץ לאשרו בבית משפט לענייני משפחה ובכך לתת לו תוקף של פסק דין אשר חשיבותו הרבה היא בהענקת סטטוס והכרה המשפטית בבני הזוג כידועים בציבור.
גם אם נערך הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת, עדיין יכול בן הזוג לדרוש חלקו על פי חוק הירושה, בשל סעיף 8 לחוק הירושה האוסר על הסכמים שנעשו במהלך חיי המעניק בדבר ירושה עתידית. זאת בהנחה כי המוריש לא השאיר צוואה.
ובמקרה של פטירה מי גובר? הסכם ממון או צוואה? חוק יחסי ממון וחוק הסכם ממון קובעים את הכללים לחלוקת הרכוש במהלך החיים המשותפים ועד לפקיעתם, בתקופת החיים של בני הזוג. חוק הירושה מופעל ונכנס לתוקף החל מיום מות אחד מבני הזוג.
עקרון העל במשפט הישראלי קובע כי יש לתת כבוד ועדיפות לצוואה אשר נעשתה ברצון חופשי ועצמאי. מכאן ברור כי צוואה גוברת על הסכם אשר יש בו שיקולים ואינטרסים משולבים של שני הצדדים ואינו מבטא רצון חופשי ועצמאי של מי מהחתומים על ההסכם.
סעיף 8 לחוק הירושה אוסר ביצוע עסקאות (הסכם או מתנה) בדבר הורשה עתידה לאחר מות המעניק. הסכמים או מתנות בדבר ירושה עתידית אשר נעשו במהלך חייו של המעניק בטלים ואסורים. אם נכס מסוים הוחרג בהסכם ונקבע כלפיו כי לא יהיה שייך לעיזבון, אזי באין צוואה גוברות הוראות חוק הירושה, דהיינו העיזבון כן יכלול את אותו נכס שהוחרג.
על מנת למנוע את הסיכון כי חוק הירושה יגבר על הסכם הממון, חייבים לערוך צוואה המבטאת את רצונו האחרון והעצמאי של המצווה. בצוואה כזאת יכול המצווה להעניק את רכושו לכאלה שאינם יורשים כדין.
הכללים פשוטים: בהעדר צוואה זכויות היורשים כדין גוברות על ההוראות שבהסכם ממון. הסכם ממון בלבד אינו יכול להפקיע את תחולת הוראות סעיף 11 לחוק הירושה. רק צוואה יכולה לקבוע מה ייעשה ברכושו של המצווה לאחר מותו.
דוגמה: בני זוג נישאו בנישואים שניים (פרק ב') ורשמו הסכם ממון שלפיו יש הפרדה רכושית, כלומר דירות המגורים, חשבונות הבנק והחסכונות יישארו בבעלות בן הזוג שעליו רשום הנכס, לא יאוזנו ויהיו קניינו הבלעדי של אותו בן זוג. מנגד הוסיפו סעיף שלפיו אם יחיו בהרמוניה עד שמי מבני הזוג ילך לבית עולמו – הרי שבן הזוג שנותר יירש את כלל הרכוש שהיה שייך לבן הזוג שנפטר.
האישה נפטרה לאחר 25 שנה של זוגיות מאושרת והרמונית ובן הזוג ביקש לרשת את רכושה של אשתו. הצדדים לא ערכו צוואה. החלטת בית המשפט הייתה שעיזבון המנוחה יחולק לפי חוק הירושה, דהיינו חצי לבעלה וחצי לילדיה.
סעיף 8 לחוק הירושה אוסר על עריכת הסכם בדבר שיש בו תנאים, הגבלות או הבטחות לירושה עתידית. לכן הסכם ממון שהגביל הורשה עתידית – בטל. האפשרות היחידה לעקוף את סעיף 8 לחוק הירושה היא עריכת צוואה. עדיפות הצוואה על הסכם ממון נובעת גם בשל עקרון העל בדבר חופש הציווי. צוואה ניתנת לשינוי בכל רגע, ואילו הסכם ממון אינו ניתן לשינוי אלא בהסכמת הצדדים.
לסיכום, אדם החפץ לשלוט על רכושו לפני מותו חייב לעשות הסכם ממון. אדם החפץ להבטיח מה ייעשה ברכושו לאחר מותו – חייב צוואה.
5 תגובות
רצוי שיעשה הסכם רכוש או שרק בגיל מבוגר יעשה צוואה?
אף אחד לא יודע מה יכול לקרות מחר
עורך דין אחד לשני הצדדים או שני עורכי דין?
זוג צעיר רגיל שאין לו רכוש מלפני הנישאין – אינו חייב לעשות הסכם ממון .יכול להסתפק בהסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג .
צוואה כדאי לעשות רק במקרים בהם רוצים לחלק את הירושה בצורה אחרת מזו הקבועה בסעיף 11 לחוק הירושה או במקרה של בני זוג ידועים בציבור
( כתוספת להסכם חיים משותפים )
אבל חיה שנים רבות עם גבר אחר בפרהסיה? מה יקבל אותו גבר אם הגברת שאיתו (שהיא מבוגרת יותר) תלך לעולמה?