האם מכונה יכולה להיחשב כ"ממציאה"?

ביהמ"ש הישראלי שרטט את גבולות האנושיות בעידן ה-AI
פטיש עץ
צילום: Chris Potter Flickr. wikimedia commons

בעולם שבו בינה מלאכותית כותבת קוד, מציירת יצירות אומנות ואפילו מתכננת רכיבים הנדסיים, עולה שאלה משפטית ופילוסופית עמוקה: האם מכונה יכולה להיחשב כ"ממציאה" ולקבל הגנת פטנט על תוצריה? בפסק הדין בעניין עש"א (ת"א) 33353-05-23 ד"ר סטפן ל. ת'אלר נ' רשם הפטנטים (31.12.2025) בית המשפט אמר את דברו.

הפרשה החלה כאשר ד"ר סטפן ת'אלר, חוקר אמריקני, הגיש בקשות פטנט על שתי המצאות (מיכל מזון ומכשיר לשיפור תשומת לב). ת'אלר הצהיר בגילוי לב כי ההמצאות לא הומצאו על ידי אדם, אלא על ידי מערכת AI שפיתח (DABUS) , שפעלה אוטונומית לחלוטין, ללא תרומה אנושית. הוא דרש כי DABUS  תירשם כממציאה והוא עצמו כבעל הזכויות. לפי סעיף 2 לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967, רק בעל המצאה זכאי לבקש פטנט.

בית המשפט המחוזי בחן את לשון החוק וההיסטוריה החקיקתית, ופסק כי המונח "ממציא" מתייחס לבן אנוש בלבד. מאחר שלמכונה אין אישיות משפטית, היא אינה יכולה להיות בעלת זכויות בעצמה ובוודאי שלא יכולה "להעביר" אותן למפעיל שלה. בית המשפט אף הדגיש גם את ההקשר הבינלאומי – מדינות כמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה ואוסטרליה כבר דחו בקשות דומות של ת'אלר, וקבע כי אימוץ גישה חריגה בישראל עלול ליצור אי־סימטריה משפטית בעייתית. בית המשפט קבע רשמית: אם אלגוריתם "המציא" המצאה, הוא לא נחשב ממציא גם לפי הדין הישראלי.

עניינו של ת'אלר וקביעת בית המשפט אולי נשמעים טכניים, אבל בפועל זהו אחד הצמתים המעניינים ביותר בשנים האחרונות בין קודקס הפטנטים לעולם הבינה המלאכותית, רגע שבו המשפט הישראלי אומר לבינה מלאכותית: את כלי, לא שחקן עצמאי במגרש ומאותת לכל מי שעוסק בטכנולוגיהIT ומשפט איפה עובר הגבול, לפחות נכון לעכשיו.

אולם, מה שהופך את פסק הדין הזה לרלוונטי לכולנו הוא דווקא הסתייגות בית המשפט והבהרתו כי ההחלטה "איננה עוסקת בשאלה איזו מעורבות אנושית נדרשת על מנת שאדם ייחשב כממציא בהמצאה שנעשתה בסיוע של מכונה". במילים פשוטות, בית המשפט לא אוסר שימוש בבינה מלאכותית בתהליך המצאה, אלא שכאשר מתואר מצב של היעדר מעורבות אנושית כלל, אין בסיס לצפות שהדין הקיים יוכל לייחס זכויות או מעמד משפטי למערכת אוטונומית. הסתייגות זו פותחת פתח לשאלות מהותיות: מה קורה כשבינה מלאכותית ממלאת חלק משמעותי ביצירת פטנט? מה רף המעורבות האנושית הנדרש כדי ליהנות ממונופול דיני הפטנטים? זהו השטח האפור שבו כנראה יתנהלו הקרבות המשפטיים הבאים בעולם הטכנולוגיה.

שאלות דומות מתעוררות סביב ChatGPT במסגרת מקבילה של דיני זכויות היוצרים: האם מחוללי שפה יכולים להיות מחברים‑שותפים (ראו מאמרן של מיכל לביא והדר י' ז'בוטינסקי Can ChatGPT and the Like Be Your Co-Authors?) של יצירה ספרותית או מאמר, או שהם תמיד נשארים כלי כתיבה מתוחכם? ומתי יצירה משותפת כזו תזכה להגנת דיני זכויות יוצרים? כבר כיום חלק מהמשתמשים מייחסים למחוללי בינה מלאכותית מעמד של מחבר, בעוד שהוצאות כמו Springer Nature אוסרות במפורש על מתן קרדיט לבינה מלאכותית כמחברת.

עכשיו דמיינו את היומיום שלכם: צוות מחקר ופיתוח שמסתמך עלCopilot , מחלקת IT שמייצרת מסמכי מדיניות בעזרת מודלי שפה, ועורך דין שמנסח חוזים בעזרתם האינטנסיבית של מודלי שפה כמו ChatGPT , מי "הממציא" או "המחבר"? האדם שכתב את הפרומפט, הצוות, החברה, או מפתח האלגוריתם שייצר בפועל חלקים משמעותיים מהתוצר?

במובן הזה, בית המשפט מקבע את הממציא כאדם, ומבהיר שהשאלה המעשית עוברת לזירה אחרת: מהי תרומתו של האדם כשהמכונה מעורבת? את הפער הזה אי-אפשר לסגור רק בפרשנות, ובמובנים רבים הוא יצריך גם הכרעה רגולטורית או חקיקתית. חוזים ומדיניות פנים-ארגונית יכולים בינתיים לצמצם סיכונים, בעיקר דרך תיעוד, הקצאת זכויות וחובות גילוי. עבור מפתחים, אנשי IT ועורכי דין, המשמעות המעשית ברורה: צריך להתחיל לכתוב מדיניות פנימית להסכמי IT, לתעד בזמן אמת מי ניסח את הבעיה, מי בחר נתונים, לנסח טופסי פטנטים ותהליכי עבודה ולקבוע כללי גילוי פנימיים וחיצוניים (ללקוחות או לשותפים) על שימוש בכלי בינה מלאכותית בתהליך ההמצאה.

בסופו של דבר, פסק הדין בעניין ת'אלר משאיר שאלה חדה פתוחה: האם אנחנו יודעים להוכיח מתי יצירה נשארת אנושית, גם כשהיא נוצרת באמצעות מכונה?

המאמר מוקדש לזכרו של אבא שלי, שאול לביא, שהיה לי כל העולם כולו. מותו הפתאומי, הטרגי והבלתי נתפס הותיר חלל עצום שלא יתמלא לעולם ואין מילים שיבטאו את עומק הכאב והגעגוע. טוב ליבו, חוכמתו ורוחו ייזכרו לנצח בליבנו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

18 תגובות

  1. מאמר מרתק ועושה המון סדר. הנקודה על ה'שטח האפור' והצורך בתיעוד מעורבות אנושית בזמן אמת היא קריטית לכל מי שעובד עם הכלים האלה היום. תודה על הסקירה הבהירה והחשובה!

  2. פוסט מרתק ומדויק. פסק הדין בעניין ת'אלר הוא אכן קריאת השכמה לכל מי שעוסק בטכנולוגיה וחדשנות,ניתוח מעולה של פסק דין קריטי. נראה שבית המשפט אמנם סגר את הדלת בפני ה-AI כ'ממציאה', אבל הוא השאיר חלון ענק פתוח לשאלת ה-Human-in-the-loop. האתגר האמיתי של חברות R&D ו-IT עכשיו הוא לא רק להמציא, אלא לתעד את 'טביעת האצבע האנושית' בתוך תהליך היצירה האוטומטי. בעידן שבו ה-Prompt הופך לחלק מהגדרת ההמצאה, התיעוד המשפטי הופך להיות חשוב לא פחות מהקוד עצמו

  3. מאמר חד שמצליח לתרגם פסק דין טכני לשאלה מערכתית: איפה עובר קו הגבול בין כלי לבין סובייקט משפטי. ההבחנה שעשה בית המשפט של “ממציא” כבן-אדם בלבד כמעט מתבקשת בתוך המבנה הנוכחי של דיני פטנטים (אישיות משפטית, בעלות, העברה, חובות גילוי).

    אבל החלק הכי חשוב הוא בדיוק מה שד״ר לביא הדגישה: ההסתייגות משאירה את מרכז הכובד לשטח האפור של “סיוע משמעותי” מול “תרומה אנושית מספקת”.
    במובן הזה, המאמר לא רק מסכם הלכה אלא מציע תוכנית עבודה מעשית לארגונים: תיעוד, הקצאת זכויות, מדיניות שימוש ונהלי גילוי.

    זאת נקודת ערך מאוד מועילה במיוחד למי שעובד עם
    Copilot/LLM בתהליכי R&D, ניסוח מסמכים וחוזים כי הסיכון האמיתי הוא לא רק “מי הממציא”, אלא איך מוכיחים בדיעבד מה הייתה תרומת האדם, ומה הוסתר/לא הוצהר

  4. המאמר טוב כי הוא לא מתווכח רק על שאלה תיאורטית “האם הבינה המלאכותית היצרנית יכולה להיות ממציאה”, אלא נוגע במה שבאמת קורה בשטח :כאשר משתמשים בכלים של בינה מלאכותית יצרנית צריך לדעת להראות ולהוכיח מה בדיוק האדם תרם

    .
    בית המשפט אמר שמכונה לא יכולה להיות “ממציאה”, אבל הוא לא קבע כמה מעורבות אנושית כן צריך כשעובדים עם בינה מלאכותית יצרנית לכן נוצר ״שטח אפור״
    בגלל זה, האחריות עוברת לארגונים ולצוותים: לא לחכות לחוק חדש, אלא לעבוד מסודר ולתעד תוך כדי עבודה
    מי הגדיר את הבעיה ומה רצו להשיג
    מי קיבל את ההחלטות החשובות
    מה נבדק ומה אומת בניסויים/בדיקות
    איך השתמשו בבינה המלאכותית היצרנית ובאיזה שלב
    המטרה היא פשוטה: אם בעתיד יהיה ויכוח על פטנט או זכויות, יהיה אפשר להראות בצורה ברורה שהרעיון וההחלטות העיקריות היו של בני אדם, והבינה היצרנית המלאכותית היא רק כלי עזר

  5. מאמר מרתק ושווה קריאה ואף מעורר מחשבה והשראה
    יש לציין כי רבים לא יכולים להישאר מאחור ועושים פעולות רבות עם בינה מלאכותית אך הבינה המלאכותית היא כחומר ביד יוצר
    רק האדם שמשתמש בה יכול להיחשב הממציא הוגה הרעיון והיזם של המסמכים שיצר באמצעות כלי בינה מלאכותית ועליו חובת ההוכחה מה נעשה בידי אדם ומציג טאצ' אנושי לצד האיכויות שיש לבינה המלאכותית להוסיף ביום יום.
    כי בסוף היום מכונה לא יכולה לתת דין וחשבון אם יש תקלה צריך שמי שהשתמש בבוט מי שכתב את הפרומפט יוכל להעיד ולחוות דעה על השימושים ואם יש נזק שנגרם כתוצאה משימוש לא חוקי או לא תקין בכלים אלו.
    חשוב שנזכור שהמכונה לא באה להחליף את בני האדם או לנוון את יכולתנו לחשוב ולתפעל דברים אלא היא באה לייעל עבודה ובשל כך היא רק פותחת אותנו לחשוב ולדייק יותר אבל היא לא ממציאה בעצמה דברים בלי התוכן שמכניסים לה אין פלט ללא קלט זה דבר ידוע.
    זה גאוני שאדם בא לבית משפט בשאלה כזו אם מכונה יכולה להיחשב ממציאה ועושה סדר בראש מה שענו לו בהשוואה גם לחוקים בחו"ל
    כתבה חשובה ושווה לקרוא את המאמר שיש הפניה אליו מהכתבה.

  6. האם נתן יהיה לתבוע בשל תוכן את הבינה המלאכותית, או את בעליה, או את המשתמש בה בתביעת דיבה בשל תוכן לא נכון עם עובדות פייק?

  7. פוסט פוקח עיניים ושווה קריאה!
    מחדש לדעת שטיפים ורעיונות שמתקבלים באמצעות בינה מלאכותית לא מקבלים זכויות יוצרים של כלי הבינה המלאכותית בלבד אלא הכל מתבסס על האדם שיצר את הפרומפט ואימן את הבינה לתת מענה מפורט/ליצור ניירות עמדה בשפה מקצועית ורהוטה. ישנם שימושים רבים שנעשים גם בעולם התכנון העירוני באמצעות AI כמו הדמיות תלת ממד של המבנה או המסילה המוצע/ת וארגון מידע שמתקבל בכתבי התנגדויות לכדי רשימת טיעונים מרכזיים ובעצם כלי AI נועדו לסייע לייעל תהליכים ולקצר לוחות זמנים ולא להחליף את בני האדם כך שחשובה האמירה בפוסט שיש משמעות מה האדם עושה עם המידע שמתקבל ואיך משתף אותו הלאה אם מוסיף משהו מעצמו אזי זה לא ניסוח של כלי הבינה גרידא אלא ניסוח עם מחבר שותף ולשניהם הזכות להירשם כמחברי המידע. האדם לא אמור לא להיחשב בגלל שנעזר בכלים הטכנולוגיים.
    תודה רבה!

  8. באמת שאלה,יום אחד המכונות עשויות לשנות את החקיקה,כבר עכשיו אנחנו האובייקט של המסך

  9. הבעיה היא שמחוקקים שלנו ועוד יותר לשופטים שלנו אין מושג בטכנולוגיה בזאת שהולכת לנהל את העולם

  10. מיכל לביא,
    מאמר מעניין ומועיל. סוגייה זו עלתה היום בהרצאה שלי בזום שכותרתה הייהת: "קיצור תולדות ההעתקה". נשאלתי גם על זכויות יוצרים בעבודות שמייצרת בינה מלאכותית. היות שאיני משפטן השבתי שאני איני יכול לתת תשובה לשאלה.
    ראיתי שההרצאה שלך הוקדשה לאביך שאול לביא שהלך לעולמו.
    האם הוא שאול לביא שהיה הרבה שנים בממר"ם. אם כן, אני זוכר אותו לטובה ממפגשים של אנשי מחשבים בהם שנינו השתתפנו בעבר המאוד רחוק.

  11. ממציאה היא כמו אמא ביולוגית. ואם ימציאו מכונה שיכולה ללדת היא הרי לא תוכל לחשב כמו אמא ביולוגית

  12. מאמרים כאלה יש בהם תועלת מעשית, בהצגת מגמות חדשות ומשמעותיות בחיינו. לא הכל פוליטיקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מישיגן פינת רהט

המהפך בקונגרס, ההצבעה ברהט והשפעתם על עתיד ישראל

דילוג לתוכן