מורה נבוכים ליורשים נבוכים

ברשימה זו, המחולקת לשני פרקים, אדון בספרו של עו"ד בני דון-יחייא – "תורת דיני הירושה – הספר השימושי המקיף לדיני ירושה, צוואות ועיזבונות" (הוצאת נבו 2024, 864 עמ').

קראתי מעל 10 ספרים (מתוך 16) פרי מקלדתו של עו"ד בני דון-יחייא. נהניתי מההומור, מהכישרון לצלול בנבכי הנפש של המתדיינים בתחום הנישואין, הגירושין ומה שביניהם, ומהידע חובק עולם בארון הספרים היהודי. אבל הספר שהרשים אותי ביותר, והשאיר אותי פעור פה, הוא "תורת דיני המשפחה – המדריך השימושי לנישואין, גירושין, זוגיות ומשפחה" (כנרת-זמורה 2022). לא האמנתי ששפע הידע שספר זה כומס הוא תוצאת עבודתו של מחבר אחד, ולא של צוות משפטנים מיומן שמקדיש שנים למשימה ענקית כל כך.

והנה, בני דון-יחייא, מעורכי הדין הבכירים בארץ לדיני משפחה וירושה, מפתיע שוב בספר מדהים יותר מקודמו: "תורת דיני הירושה" המתפרש על פני 864 עמודים. שוב, לא ייאמן שאת ספר היען הזה, המכסה כל פינה אפשרית בתחום דיני הירושה, צוואות ועיזבונות, ובשפה המובנת להדיוטות בתחום המשפט, הפיק אדם אחד!

כידוע, רק יודעי ח"ן מסוגלים לפענח את העגה של המשפטנים, ואדם מן היישוב עומד חסר אונים אל מול טקסט משפטי שעליו להפנים, ולפעמים גם לאשר בחתימת ידו. כמה מקוראי רשימה זאת מבינים מה הכוונה במונחים כמו "צו מרווה", "דין זר מפלה", "יורש על תנאי דוחה", "תניית סילוקין", "פרטת עיזבון", "נכס פסיד"?

בספר היען שלפנינו יש הסבר מפורט לכל מונח משפטי המצוי בחוק הירושה 1965 או בפסיקת בתי המשפט. כל פרק פותח בנוסח הסעיף בחוק. המחבר מפרש את החוק בשפה השווה לכל נפש ומתאר את מטרת החוק. לאחר מכן מובאות דוגמאות מהפסיקה. עורכי דין הנזקקים לספר יען זה ימצאו בהערות השוליים המחכימות את פסק הדין המדויק ואת חוות דעתם ופירושיהם של מלומדים.

מתוך ניסיונו הרב בתחום, משיא המחבר עצות טובות למתדיינים בדיני הירושה, הצוואות והעיזבונות (ראו לדוגמה בעמ' 296): מתי לכתוב צוואה, מתי לשנותה, האם כדאי להוריש לילדים כבר בחיים, למי מהילדים להוריש עסק משגשג כדי למנוע מאבקי ירושה העלולים להוריד לטמיון את מפעל החיים של ההורים. וכמובן – מהי צוואה הדדית הבאה להגן על בן הזוג הנותר בחיים מפני "תאבונם" של הילדים שלעיתים אינם מתחשבים דיים באימם האלמנה, או באביהם האלמן.

ידוע לכול כי החוק מדדה בעצלתיים אחרי המציאות הדינמית, ולענייננו, יש נושאים הקשורים לעיזבון שאינם מוסדרים בחוק הירושה (עמ' 45), כנ"ל ההליך החוקי להוצאת זרע מגופת הנפטר, שריפת גופה (כיוון שאין חקיקה – גם אין איסור).

אזכיר ברשימה זאת מעט מהתובנות שהקורא יכול להפיק מהספר. מעט, כי הרי לא אוכל להתיימר לחשוף את שפע המידע שהוא מציע. למשל, הוראה לבנק שבמות אחד מבני הזוג יעבור כל המצאי שבחשבון לבן הזוג שנותר בחיים. ובכן, להוראה כזאת אין תוקף. המסקנה: צריך לעגן כוונה זאת בצוואה (עמ' 62). יורשים חייבים לדעת שהשלב הראשון בטיפול בעיזבון הוא תשלום חובות לנושים, ואחר כך הענקת מזונות למי שהחוק מחייב, ורק אחר כך מחלקים את העיזבון.

הספר, שהוא מורה נבוכים, עושה סדר ליורשים נבוכים: איך מתחלקים האלמן והילדים בירושה? ואיך החלוקה כשאין ילדים אך נותרו למנוח אחים או הורים? והאם נכדים יורשים ומתי? ואחיינים?

מה דינה של צוואה ש"נשתכחה"? אדם כתב צוואה שבה הוריש את כל רכושו לאשתו. הוא התגרש, נישא מחדש ונולדו לו עוד ילדים, אולם הוא שכח לשנות את צוואתו הישנה. אחרי פטירתו – האם הגרושה תירש, שכן הצוואה עתיקת היומין לא בוטלה? המחבר מביא דעות שונות בפסיקה בנושא מסקרן זה.

באשר להליך המשפטי, במשפט אזרחי רגיל השופט מניח לעורכי הדין להתמודד ביניהם, כשהוא על פי רוב לא מתערב. לעומת זאת, במשפטי ירושה השופט נוטה להתערב בדיון.

הספר מתאר איך מגישים התנגדות לבקשה לצו ירושה, או לבקשה לקיום צוואה, מפרט מהם תפקידי הרשם לענייני ירושה. אני, למשל, לא ידעתי שלרשם יש סמכויות שיפוטיות, וכי חייבים להפקיד את הצוואה בידי הרשם מייד עם הפטירה. לרשם יש רשות לתקן נוסח צוואה, ואפילו לבטל צווי קיום צוואה. אנו לומדים כי הצוואה האחרונה היא הקובעת, אפילו לא הופקדה אצל הרשם כשהמוריש עדיין חי.

דבר נוסף שבוודאי הציבור אינו מודע לו הוא כי יורש יכול להיוולד עד 300 ימים לאחר פטירת המוריש. או שרוצח מתוך רחמים אינו יורש, אבל אם רצח לפי בקשת המוריש – כן יורש. כמו כן, הספר מתאר את המקרים שבהם המדינה היא היורשת.

בפרק הבא בסדרה זו אציג סוגיות נוספות שבהן דן עו"ד דון-יחייא בספרו, כמו למשל דרגות היורשים על פי דין כשאין צוואה, מי נכללים בין היורשים ועוד.