אקטיביזם שיפוטי – קווים לדמותו

הגדרות וסוגים של אקטיביזם שיפוטי
תמונה של איל
איל גרונר

בכתיבה המשפטית קיימות כמה הגדרות לגישה המשפטית המכונה אקטיביזם שיפוטי. ברשימה זו אנסה להציג ולהסביר באופן שיטתי את ההגדרות והסיווגים.

היות וקיימת מחלוקת על הצדקת הגישה המשפטית הזו, ראשית יש לברר מהו אקטיביזם שיפוטי על מנת לדעת האם הוא בכלל מתקיים. כמו כן אם הוא מתקיים, האם נכון הדבר שפסק דין מסוים הוא אקטיביסטי?

חשיבות הבירור המושגי היא גם לגבי השאלה הנורמטיבית של הצדקת האקטיביזם. אם יש סוגים שונים של אקטיביזם, הרי שלפעמים אקטיביזם מסוג אחד מהווה בד בבד ריסון מסוג אחר.

ניתן להבחין בין שתי הגדרות של המושג אקטיביזם: האחת, לפי הפעולה שהיא הפעולה האקטיביסטית; והשנייה, לפי התוצאה שהאקטיביזם השיפוטי אמור לייצר. הגדרת האקטיביזם לפי הפעולה: בית משפט/שופט הוא אקטיביסט ככל שהוא משתמש יחסית יותר בכלים שיפוטיים. הגדרת האקטיביזם לפי התוצאה היא למשל הגדרתו של מנחם מאוטנר "בית משפט נחשב אקטיביסטי ככל שהוא נוטל לעצמו תפקיד גדול יותר, בהשוואה לזה של מוסדות שלטון אחרים, בקביעת הערכים שישררו במדינה ובקביעת הדרך שבה יוקצו המשאבים העומדים לחלוקה במדינה" (מנחם מאוטנר, אקטיביזם שיפוטי-הערכה, עלי משפט ד, עמ' 7, תשס"ה).

לדעתי, יש להעדיף את הגדרת האקטיביזם השיפוטי על פי הפעולה, מפני שההגדרה על פי התוצאה מנתקת את התוצאה של הפעילות השיפוטית מהתהליך שבו בית המשפט השיג את התוצאה, ואילו התהליך השיפוטי, דהיינו מה שבית המשפט עושה, הוא מהותי לאקטיביזם. אין זה מובן מאליו שבית משפט אקטיביסט לפי אופן הפעולה יצליח להשיג את התוצאה המוגדרת, ואין זה מובן מאליו שתוצאה הושגה על ידי פעולות אקטיביסטיות. אלה טענות שצריכות להיחקר ולהתברר.

להלן אמנה סוגים של אקטיביזם לפי הפעולה: אקטיביזם של כמות לעומת אקטיביזם של איכות.

אקטיביזם של כמות מתבטא במספר רב יחסית של מהלכים אקטיביסטיים. בהנחה ש"התערבות" היא מהלך אקטיביסטי, שופט אקטיביסט כמותי הוא שופט שמרבה להתערב. לעומת זאת, אקטיביזם של איכות יכול להתבטא בהתערבות אחת בלבד, אבל התערבות שנחשבת "חזקה", למשל התערבות בסמכותה של הרשות המכוננת.

באקטיביזם של איכות ניתן למנות כמה סוגים:

אקטיביזם נורמטיבי – אקטיביזם של חריגה מנורמות קיימות: בא לידי ביטוי בכך שבית המשפט משנה את המצב המשפטי, למשל משנה את התקדים שהיה קיים עד כה.

אקטיביזם של התערבות מוסדית: בא לידי ביטוי בהתערבות בפעילות של רשויות אחרות. ככל שהרשות גבוהה יותר במדרג מבחינת דרגת הנורמה שהיא מייצרת, כך האקטיביזם חזק יותר.

אקטיביזם של ביטול החלטות ונורמות: בא לידי ביטוי בביטול החלטות ונורמות. ככל שהנורמה גבוהה יותר במדרג הנורמות, כך האקטיביזם חזק יותר. יש להבחין בין אקטיביזם של החלטות ונורמות לאקטיביזם מוסדי של התערבות שמתמקד ב"רשויות" ולא בנורמות. למשל, התערבות בהחלטות אדמיניסטרטיביות של הכנסת היא התערבות ב"רשות" גבוהה אבל ב"נורמה" במדרג נמוך.

אקטיביזם של הנמקה: יש להבחין בין אקטיביזם של הנמקה מבחינת המקור המשפטי לבין אקטיביזם פרשני. אקטיביזם של הנמקה מבחינת המקור המשפטי מתבטא בהיזקקות למקורות פחות מובהקים כגון עקרונות בלתי כתובים, עקרונות היסוד של השיטה. ככל שבית המשפט מתבסס על סטנדרטים בלתי חרותים כמו תום לב, סבירות, מידתיות, כך הוא מרחיב את שיקול הדעת שלו. באקטיביזם פרשני ניתן לומר שפרשנות תכליתית היא יחסית אקטיביסטית יותר מפרשנות הנצמדת ללשון החוק.

אקטיביזם של עילות סף: בא לידי ביטוי במתן הזדמנות דיונית באשר לשאלה מי יכול לטעון להתערבות, לרבות מי יכול לטעון לטובת מהלך אקטיביסטי.

לאור סיווג זה אבקש לבחון כמה הגדרות לאקטיביזם שיפוטי. לפי הגדרתו של פרופ' זאב סגל: "בית משפט הוא אקטיביסט אם הוא מציב עצמו במרכז המגרש השלטוני ומתערב לעיתים קרובות בהחלטות של הרשויות האחרות – המחוקקת או המבצעת. פסיקה אקטיביסטית היא כזו המבטלת החלטה של רשות שלטונית אחרת – המחוקקת או המבצעת וגם השופטת אם מדובר בערכאה גבוהה המבטלת החלטה של ערכאה נמוכה יותר" (זאב סגל, אקטיביזם שיפוטי-קווי מתאר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח).

הגדרה זו על פי הסיווג שהצגתי לעיל, היא הגדרה של אקטיביזם מוסדי, התערבות ברשויות בשילוב אקטיביזם של ביטול החלטות.

לפי הגדרתו של פרופ' דניאל פרידמן: "בית משפט הוא אקטיביסטי אם הוא עוסק בעניין שאיננו בתחומו ושאין הוא צריך לעסוק בו, גם אם בסופו של דבר הוא דוחה את העתירה" (דניאל פרידמן, אקטיביזם שיפוטי ונפלאות הסטטיסטיקה, ynet, 23.5.2017).

למה הכוונה "כאשר בית המשפט אינו עוסק בתחומו"? תיתכנה כמה אפשרויות. ייתכן שבית המשפט לא עוסק בתחומו מבחינה מוסדית כאשר הוא דן בענייני רשות שהוא לא אמור להתערב בענייניה; ייתכן שהוא לא עוסק בתחומו כי הוא מבטל החלטות מסוג שהוא לא אמור לעסוק בביטולן; ייתכן שהוא נזקק למקור משפטי שהוא לא אמור להיזקק לו, כמו נורמה בלתי כתובה של יעילות. הטענה שבית המשפט מתערב בתחום לא לו, היא כללית מדי. ייתכן שהיא כוללת שילוב של כמה סוגי אקטיביזם משפטי.

אולם, פרידמן מעלה כאן את האקטיביזם של עילות סף, הבא לידי ביטוי במתן הזדמנות דיונית להחליט החלטה אקטיביסטית ולא דווקא בהחלטה האקטיביסטית עצמה. כאשר בית המשפט רק מקיים דיון בנושא שלא מובן מאליו שהוא ידון בו, הוא נוקט אקטיביזם של עילות סף.

חשיבות המיפוי של סוגי האקטיביזם השיפוטי היא שנקיטת אקטיביזם מסוג אחד ולא מסוג אחר, יכולה לגרור ריסון, ונקיטת ריסון יכולה לגרור אקטיביזם. למשל, האם דבר חקיקה הוא זה שמורה לבית המשפט להיות אקטיביסט? במצב זה ייתכן שריסון פרשני, דבקות בלשון החוק (הימנעות מאקטיביזם פרשני), יגרור אקטיביזם מוסדי או נורמטיבי, כי המסקנה תהיה שיש לנקוט אקטיביזם מוסדי או נורמטיבי. לעומת זאת, אקטיביזם פרשני (פרשנות תכליתית והתנתקות מלשון החוק) או אקטיביזם של מקור משפטי (היזקקות לעקרונות יסוד) יביאו את השופט/ת למסקנה שאין להתערב (לא ננקט אקטיביזם מוסדי או נורמטיבי).

מהו אם כן אקטיביזם שיפוטי? אתגור שיקול הדעת והקביעות הערכיות של הרשויות תוך שימוש בכלים שיפוטיים חרף נורמות משפטיות או חברתיות שלא להשתמש בכלים אלה. ייתכן שימוש רב בכלים השיפוטיים – אקטיביזם כמותי, וייתכן שימוש מועט אך משמעותי – אקטיביזם איכותי. ניתן להיות אקטיביסטים בחלק מההיבטים ולא בכולם, וייתכן שאקטיביזם בהיבט אחד יהיה כרוך בריסון בהיבט אחר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. הצבת בסיס מאוד מעניין לנושא האקטיביזם השיפוטי. אבל על הבסיס הזה צריך כעת לכתוב מה דעתך המלומדת על האקטיביזם של שופטי בית המשפט העליון בארץ

  2. תודה לך. הערכת האקטיביזם השיפוטי בישראל זה עניין לפוסט נפרד ואולי למען האמת למחקר נפרד. סביר שטענה כללית סבירה היא שחלק מהאקטיביזם מוצדק וחלק לא. תשובה יותר ספציפית שמשקפת את השקפתי: אקטיביזם יחסית יותר מוצדק כאשר הוא מגן על זכויות אדם ויחסית פחות מוצדק כאשר הוא מגן על אינטרס ציבורי שאינו זכויות אדם (ולפעמים אפילו על חשבון זכויות אדם) כמו: טוהר מידות, מנהל תקין, אמון הציבור במערכת המשפט או במנהל הציבורי. אבל כמובן שכל מקרה לגופו.

  3. מאמר בנושא משפטי מעניין שבהחלט מובן גם למי שאיננו משפטן.

  4. נקודת המוצא היא שאקטיביזם שיפוטי הוא חיובי או שלילי?

    1. הרשימה לא הניחה נקודת מוצא שיפוטית נורמטיבית אלא עובדתית -אמפירית. אקטיביזם שיפוטי זו תופעה שקיימת והשאלה איך להגדיר או לאפיין אותה ומהם המופעים שלה.

  5. נכון שאסור לבית המשפט לשלוט ברשות המחוקקת או ברשות המבצעת
    אבל אסור לתת לראש הממשלה לשלוט אישית בכל שלושת הרשויות

    1. נכון, כל רשות צריכה עצמאות כלשהי כי אם רשות אחת שולטת באחרת אין באמת "הפרדה"

      1. אבל האקטיביזם מטפל במקרים יוצאי דופן, וחייב להיות להם מענה

  6. כל מי שהולך לדון או להתווכח על אקטיביזם שיפוטי שיקרא את המאמר הזה. על התשתית הזאת יוסיף כל אחד את נתונים והערכים שלו. אבל לפחות ידעו כולם במה מדובר

  7. למה יש כאלה שמתייחסים למושג של "אקטיביזם שיפוטי" שמושג שלילי?

  8. הרעיון של אקטיביזם שיפוטי נכון בעיני, אם הוא מיושם לעיתים רחוקות ומנומק היטב. אבל חייבים להיות לו גבולות. השופטים יקבעו לעצמם?

  9. אני מעדיף לבחון את סוגיית האקטיביזים על פי החשיבות שמערכת המשפט מייחסת לאמות המידה בהם היא משתמשת למשל- השימוש הדומיננטי ב"זכויות הפרט" תוך התעלמות מכוונת מ "טובת הכלל" the common good שהיא הטייה בלתי מאוזנת המסבירה מבחינתי את עיקר הביקורת כלפי מערכת המשפט שביודעין בחרה בכך, ואני חושד מתוך הזדהות יתר עם מגמת הליברליזם הדמוקרטי הפרוגרסיבי באירופה..
    דוגמא בולטת לכך היא פסיקת בג"צ בעניין הקרנת הסרט "גנין גנין" שאף שנקבע עי בית המשפט עצמו שמדובר בסרט שיקרי באיצטלה של דוקומנטריות מזויפת, כעלילת דם על צהל – עדיין העדיף לאשר את הקרנתו בישראל ובעולם (נזק בל ישוער) בטענה ש "הבמאי כאומן אינו מחויב לאמת" . רק לאחר יותר מ 20 שנה נאות בג"צ לפסול את הקרנת הסרט, וגם זה בשל טיעון ל "הפרת זכויות הפרט של הרופא הצבאי"
    ניכר שעד היום דבק בגצ בהטייה לא שוויונית זו אף ש "חוק הלאום" מחייב אותו למען ההגינות, להתייחס גם לטובת הכלל בשיקוליו .. (בלי כול קשר לסוגיית המיעוטים המחייב תיקון)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן