סעיף תיקון העוולות

סעיף 8 לחוק יחסי ממון לא יחול על ידועים בציבור
עו"ד יעל גיל תמונה: ניב קנטור

המאמר נכתב בשיתוף עם אור פינקלשטיין

סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מאפשר לבית המשפט לקבוע חלוקת רכוש לא שוויונית לעת גירושין, בנסיבות חריגות ומיוחדות בלבד. לדוגמה: במקרה שבו אחד מבני הזוג הבריח רכוש, או פגע כלכלית משמעותית בבן/בת הזוג, אין זה אלא הוגן לבצע חלוקת רכוש לא שווה.

בשלהי שנת 2023 קבע בית המשפט העליון הלכה משמעותית ביותר. על פי ההלכה, סעיף 8 לחוק יחסי ממון לא יחול על ידועים בציבור שנפרדים, אלא אם כן הכנסת תקבע אחרת בחקיקה. משמע: אם נגרם עוול קשה לאחד מבני זוג שהם ידועים בציבור, אין להם הגנה על פי החוק.

בפסקי דין רבים נקבע כי חלוקת רכוש בין ידועים בציבור תהיה שווה בשווה, ללא קשר לתרומה הכלכלית שלהם, אלא אם כן הם חתמו על הסכם ממון.

חוק יחסי ממון חל רק על מי שנישאו החל מה- 1.1.1974. על מי שנישאו לפני כן ועל ידועים בציבור, חלה הלכת השיתוף. מכאן ישאל השואל, הרי בית המשפט העליון פסק בדיוק לפי החוק וההלכה הפסוקה ולא סטה מהם כמלוא הנימה, אזי, היכן הבעיה?

לא בכדי קבע המחוקק בסעיף 8 לחוק מנגנון שיאפשר מניעת פגיעה ועוול קשה לעת גירושין. שכן, יש גברים ונשים אשר מבצעים מהלכים כלכליים חמורים ביותר נגד בן/בת הזוג, שאותם נשבעו לאהוב.

לאורך השנים קבעו בתי המשפט, כי למרות שחלה על בני זוג הלכת השיתוף ולא חוק יחסי ממון, יחול עליהם סעיף 8 לחוק יחסי ממון, משום שאם לא נעשה כן אנו עלולים להגיע לתוצאות קשות ולא צודקות, בניגוד לנורמות של שוויון וצדק. בית המשפט המחוזי בלוד קבע כי ניתן להחיל את עקרונות החלוקה הלא מאוזנת הבאה לידי ביטוי בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, גם על יחסי זוגות אשר חלה עליהם הלכת השיתוף וכי פיתוחה של חזקת השיתוף, היא בגין הרצון להתאים את ההתנהלות הרכושית לרציונל מוסרי התנהגותי.

והנה גבירותיי ורבותיי, מהפך. בית המשפט העליון דן בערעור בנוגע לפירוק שיתוף בדירה בקיבוץ, שבה התגוררו בני זוג וילדיהם. בשנת 2002 קיבלה האישה, שהייתה חברת קיבוץ מאז שנת 1995, זכות לשיוך מגרש ודירת מגורים שיירשמו על שמה. בני הזוג ניהלו קשר זוגי בין השנים 2002–2017 ובמהלכו נולדו להם שני ילדים. הם התגוררו בדירה ביחד משנת 2005 ולא נישאו. למרות שהדירה הייתה רשומה על שם האישה ולמרות שעולה מפסק הדין, כי מרבית התמורה בגין הדירה שולמה על ידיה, קבע בית המשפט העליון שמחצית מן הדירה שייכת גם לבן זוגה לשעבר, מכוח הלכת השיתוף.

בית המשפט העליון קבע, כי בבסיס הלכת השיתוף עומדת התפיסה שלפיה בני זוג הפועלים במאמץ משותף, תורמים באופן שוויוני לתא המשפחתי. קביעה אחרת, שלפיה ניתן לחלק רכוש משותף באופן לא שוויוני, אינה מתיישבת עם מהות הזכויות לפי הלכת השיתוף, ותוביל לחוסר ודאות ולהתחשבנות מיותרת בין בני הזוג וכן, לפגיעה בזכות הקניין המוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פגיעה כזו אינה יכולה לעמוד בהיעדר הוראה בחוק המאפשרת לעשות כן.

לדעתנו, נשאלות השאלות, האם בפועל הלכת השיתוף, אשר קובעת שיתוף קנייני, המאפשר חלוקה מיידית של הרכוש (בניגוד לשיתוף אובליגטורי דחוי לפי חוק יחסי ממון), עלולה לפגוע בזכות הקניין של האישה? זאת, כאשר הדירה רשומה על שם האישה בלבד, היא קיבלה אותה על סמך היותה חברת קיבוץ ולפי תיאור העובדות בפסק הדין, שילמה את מרבית תמורתה לבדה. זאת ועוד, האם הלכת השיתוף שהיא פרי הפסיקה אשר קובעת, כי זכויות בני הזוג, על פי הלכת השיתוף, הן זכויות קנייניות, בפועל יוצרת כאן זכות קניינית פרי הפסיקה, אשר גוברת על זכות הקניין?

אכן קיימת חשיבות לכך שכנסת ישראל תחוקק חוקים הנוגעים למי שלא חל עליהם חוק יחסי ממון. עם זאת, פסקי דין קודמים השתמשו בערכי המוסר והצדק על מנת לטפל במקרים חריגים, אשר עלולים לגרום לעוול משמעותי. בית המשפט העליון הגן על החלש בחברה ופסיקותיו שירתו את הצדק והמוסר, זאת כאשר כנסת ישראל פעלה או לא פעלה, בהתאם לנדרש ממנה במקרים לא מעטים. האם כל הקביעות החשובות והראויות המביאות בחשבון צדק, מוסר ויצירת איזון בדרכים לא שגרתיות, ייעלמו מפסיקות בית המשפט העליון? נראה שלא, ימים יגידו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. תלוי לאן יובילו אותנו המחוקקים. רבים מהם בעד ניטרול כוחו של בית המשפט העליון. לפחות מקרב הקואליציה הנוכחית.

    1. ועל כך היו הפגנות רבות. אני מאמינה שיש לאפשר פרשנות מרחיבה לביהמ"ש העליון, בפרט, כשהמחוקק מתעלם מצרכי האזרחים וביחוד בתחום דיני המשפחה, אין חידושים בחקיקה ויש חוקים ארכאיים ובלתי מתאימים.

  2. כאשר החוקים לא מחייבים חלוקה הוגנת, ברוב המקרים מי שנפגע הן הנשים.

  3. זה לא דוקא גברים
    מדובר באנשים רעים
    לפעמים נשים לפעמים גברים
    שצריך לטפל בהם חזק בעזרת חוקים מעודכנים

  4. הדגר האחרון שמעניין את כנסת ישראל זה דאגה לאזרחית או לאזרח. עוד לא הבנתם?

    1. הבנו היטב, הבעיה היא שאנחנו בוחרים אותם וזה עלינו. אם היינו בוחרים באנשים כדוגמת האנשים הערכיים והאמיצים שראינו במלחמה, הכול היה נראה אחרת. הבעיה, רובם אם לא כולם, לא פונים כלל לתחום הפוליטיקה.

  5. אין ספק שנחוץ כאן תיקון. אלא שיש המון נושאים הרבה יותר קריטיים, והרבה יותר דחופים, שדורשים טיפול מידי לטובת כולנו.

    1. הכנסת חייבת לפעול למען שינוי מהותי בכל תחום דיני המשפחה, שהם ארכאים ולא מותאמים כלל לתקופה והדבר חשוב מאוד. בודאי יש נושאים נוספים חשובים שחובה לטפל בהם בחקיקה. מהם לדעתך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן