לשכת עורכי הדין בישראל היא גוף סטטורי המאגד את עורכי הדין בישראל. כל עורך דין ועורכת דין בישראל חייבים להיות חברים בלשכת עורכי הדין, בשונה מלשכת רואי חשבון למשל, שהחברות בה נתונה לבחירה. ללשכת עורכי הדין יש כוח רב והשפעה רבה על תחומים שונים במדינה – פוליטיים, חברתיים, משפטיים ועוד.
מעת לעת עולה השאלה על נחיצותה ותרומתה של הלשכה לחברה בכלל ולקהילת עורכי הדין בפרט. שאלה זו עולה ביתר שאת לאחרונה, לנוכח התנהלותם של שני יושבי ראש האחרונים של הלשכה, אפי נוה ואבי חימי. את השאלה מעלים גורמים בעלי אינטרסים שונים מתחומים שונים, בעיקר פוליטיים. הלשכה מצידה מצהירה כי היא תורמת לחברה הישראלית ומגדירה את עצמה כאחד משומרי הסף, כמגינה על בית המשפט וכמגינה על הדמוקרטיה.
לאחר הניצחון של עמית בכר בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין החלו להופיע פרסומים שבקואליציה יקדמו את פירוק לשכת עורכי הדין. לפי הפרסומים, ל"וואלה!" נודע כי בקואליציה מתכוונים לקדם את הצעת החוק של ח"כ מילביצקי מהליכוד שלפיה הלשכה תהפוך לגוף וולונטרי, זאת כדי להימנע ממראית עין של "סגירת חשבונות" אחרי תוצאות הבחירות לראשות הלשכה.
להבנתי ולהערכתי יש להבהיר את נחיצותה של הלשכה, בעיקר בהתחשב בתרומתה לקהילת עורכי הדין כאיגוד מקצועי. כעורכת דין אני סבורה שתרומתה של הלשכה שולית ביותר, ולכן אני ועורכי הדין שסביבי סבורים שהחברות בלשכה אכן צריכה להיות וולונטרית. זוהי גישה יעילה יותר ונכונה יותר. עורך דין הסבור שהלשכה נחוצה, שיתכבד וישלם דמי חבר ויהיה חבר בה, ואילו האחרים, שמספרם אינו מבוטל, תהיה להם הזכות להיות עורכי דין ללא חברות זו.
כך או כך את מבחני ההסמכה לעריכת דין יש להפקיע מידי הלשכה, שבתקופות מסוימות פעלה בהתעמרות ובשרירות לב בתחום זה. חסימת הדלתות של מקצוע עריכת הדין צריכה להתבצע מראש ולא בדיעבד, וודאי לא לאחר כשש שנות השקעה, שכוללות לימודי תואר והתמחות.
13 תגובות
התעלמת מהנקודה הכי חשובה. השלטון רצה להעמיד בראש הלשכה מי שכבר היה פעם בתפקיד והוכיח עבריינות. אם היה זוכה היה מכניס את אנשיו התומכים בימין לנציגים בוחרי השופטים. רק כאשר מועמד השלטון נכשל ונבחר מישהו שמתנגד להפיכה במערכת החוק פתאום נזכרו הימין ותומכיו לנוון את לשכת עורכי הדין
מעניין לדעת מהייכן לשכת עורכי הדין קיבלה את הכוח שיש לה, כולל לבחירת שופטים?
יותר מזה. למה ללשכת רואי החשבון, או ללשכת המבקרים הפנימיים, או ללשכת השמאים, או ללשכת טכנולוגית המידע, וכדומה, אין כוח וסמכות כמו ללשכת עורכי הדין?
כל הכבוד שהעלית את הנושא!
ההצעה של פירוק לשכת עורי הדין היא פוליטית לחלוטין ועלתה על הפרק רק כשהתבר ההפסד המוחץ של אפי נוה .
אי אפשר לקבל הצעה זו כשכל בר דעת מבין מה עומד מאחוריה.
כל עוד ראש הלשכה שיתף פעולה עם שרת המשפטים הימנית והביא למינוי שופטים מהמחנה שלה, בימין היו בעד לשכה חזקה
אבל כאשר אותו ראש לשכה התברר כעבריין ובמקומו נבחר ראש לשכה המשתייך למפלגות המרכז, פתאום ראש הממשלה וכל להקתו הם בעד דיכוי הלשכה וסמכויותיה
רבים אינם מודעים לעובדה, שהחברות בלשכת עורכי הדין היא חובה, בניגוד לגופים מקצועיים אחרים. מעניין איך נוצר מצב זה ומדוע נתקבע מעמד הלשכה ללא עוררין כמעט, למרות ביקורות לא מעטות בנושא הבחינות ללשכה ואיכות חלק ממוביליה.
אולי התסיסה החברתית, המעלה על נס את חירות הפרט והבחירה האישית, תעיר ותאיר פינות קפואות כמו זו ותביא לשינוי גם בחובת ההשתייכות ללשכה.
ללשכת עורכי הדין כח מוגזם ובהחלט צריך לעשות שינויים ולהפוך את החברות בה לרשות בלבד.
שמחתי לגלות שציבור עורכי הדין איננו תומך בהפיכה החוקתית. צריך לשמר את כןחם
נושא חשוב.
באופן כללי דעתי היא שכל חברות בלשכה או גוף כלשהו צריכה להיות מרצון ובחירה
הצטרפות מתוך בחירה ושיקול דעת מאפשרת להכיר את היתרונות והחסרונות, הרווח או התרומה בעיני האדם הפרטי.
יש לפרק את הלשכה,
יש לקבוע שהחברות חייבת להיות וולונטרית.
אסור שחברי הלשכה יהיו בוועדה לבחירת שופטים.
חייבת להיות כמו כל איגוד מקצועי הנותן שירותים לבעלי המקצוע.
חד, חלק וברור.
שבת שלום
עוד מעט לא יצטרכו עורכי דין, הפוליטיקאים יחליטו מי לא בסדר ומה עונשו ללא עורכי דין ושופטים
הם מחליפים את שומרי הסף בשומרי ראש. הרס מערכת המשפט היא בבחינת שומרי ראש עבור השרים בעלי כוח שררה בלתי מוגבלים במקום שומרי סף עבור האזרחים. מי ייתן את הדין על מעשה או החלטה בלתי סבירה של הממשלה כאשר אין לה בלמים ואיזונים של מערכת המשפט? מחר אולי יוחלט לבטל פנסיה תקציבית לאלפי פנסיונרים של עובדי מדינה – מי יגן עליהם? מי יגן על תלמיד שלא קיבל תעודה כי לא היה נוכח בשיעורי תורה או תפילה – והרי ביטול עילת הסבירות לא מאפשרת קבלת הגנה של בית המשפט מפני הכוח השלטוני.