פליליות יתר

האם יש לצמצם את מקום המשפט הפלילי בחיי האזרחים?
תמונה של נעמי
ד"ר נעמי דדון

ישראל נמצאת כיום במצב שידוע בעולם כפליליות יתר  – "over criminalization" כלומר התנהגויות רבות מדי מוגדרות כפליליות. לנוכח מצב הדברים עולה השאלה האם יש לצמצם את מקום המשפט הפלילי בחיי האזרחים, והאם כל האיסורים מצדיקים מאסר, כמו למשל בגין עבירות שבוצעו ללא שימוש באלימות.

להלן אציג כמה נתונים: על פי פרסומים אחדים, שיעור המורשעים בישראל בגין עבירות פליליות הוא מעל 80%, על פי נתונים אחרים אחוז המורשעים הוא מעל 90%. גם אם נתייחס לנתון המקל מבין השניים, מדובר באחוזים גבוהים מאוד לכל הדעות. יש לציין שרובן המכריע של ההרשעות נעשה במסגרת הסדרי טיעון.

לאחרונה פורסם ששר המשפטים מבקש להוסיף מקומות כליאה חדשים, זאת על מנת לעמוד בהחלטת בג"ץ שהגדירה שטח מחיה מינימלי לאסיר. בשנת 2017 קיבל בג"ץ עתירה של ארגוני זכויות אדם ובעקבותיה הורה להגדיל את שטח המחיה הממוצע לאסיר מכ-3 מ"ר בלבד ל-4.5 מ"ר.

החלטת בג"ץ ובקשת השר מעלות שורת שאלות:

האם זה הפתרון הנכון?

האם לא נכון להשקיע את המשאבים בערוצים אחרים, כדי להביא תועלות חיוביות יותר?

האם נבחנו פתרונות של שיקום כחלופת מאסר לעבירות מסוימות?

מה הסיבות לכך שיש כמות כה מוגזמת של הרשעות ושל עסקאות טיעון?

האם מאסר בפועל אכן משיג את המטרות לשמן הוא נועד?

מה לגבי יעילותן של פעולות רווחה ושיקום בתוך כותלי הכלא ומחוצה להם?

מה הסיכויים שהנענש יהפוך לעבריין ויפגע בחברה לאחר שחרורו?

האם יש מקום להפחית את השימוש המופרז במעצר עד תום ההליכים?

האם יש מקום לצמצם במעצר לפני משפט, ולחקור גם מבלי לעצור?

אין ספק שבחינה מעמיקה של נושאים אלו יכולה להביא תועלות רבות. לדוגמה, בהנחה שרוב האסירים הפליליים אינם מסוכנים פיזית, ורבים כלואים בשל עבירות רכוש ללא אלימות, ייתכן שיימצא להם פתרון חלופי.

תקציב שב"ס, כארבעה מיליארד שקלים, לו יופנה למקומות נכונים, יביא תועלות רבות יותר, הן כלכליות והן חברתיות. ריסון "תאוות הכליאה" יחסוך מיליארדי שקלים, שאותם יש להפנות להגדלת הרווחה והיא תוביל לירידה בפשיעה.

מוטב לנו, כחברה, להסתפק בעונשים מתונים, ולנתב את המאמצים והתקציבים לאפיקים אחרים, כגון פיצוי לקורבן; קנס על תנאי; שירות לתועלת הציבור; עבודות שירות; שיקום ורווחה ועוד.

ניתוב מאמצים ותקציבים זה ייטיב חברתית וכלכלית, ויביא לצמצום עלויות בתקציב המדינה; להליכי שיקום יעילים יותר; לצמצום הפשיעה; להיעדר צורך בהגדלת מתקני כליאה; ולחברה טובה יותר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. בגדול את צודקת, אלא שבאוירה הנוכחית, עם עליה בפשיעה, והחמרת האגרסיביות בפשיעה, וחוסר משילות , עדיפות צריכה להנתן לבלימת העבריינות.
    רק כאשר זה יושג נוכל לדעתי להתפנות לגשת ליישום הצעותיך.

  2. או "תאוות כליאה" או חוסר יכולת/רצון להתמודד בדרכים יעלות ומתאימות יותר.
    כנראה שזו החלופה הפשוטה ביותר.. שגר ושכח.

  3. הי נעמי
    במקרה ידוע לי שבתקופתו של שר המשפטים הקודם, גדעון סער, התחילו פרויקט לאיסוף לסיווג עבירות פליליות שצריך להפוך למינהליות. חברתי היתה יועצת לפרויקט זה וגם פרסמה מאמרים בנושא.
    לצערי, לא הספיקו לסיים את הפרויקט הזה אבל השותפים בכל משרדי הממשלה התחילו לאסוף חומרים.

  4. כתבת יפה. יחד עם זאת, אני סבורה כי במצב הנוכחי בארץ היה טוב אילו היו מנתבים את התקציב למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, שהיא המאיימת ביותר כרגע.
    בנוסף, למיטב ידיעתי משרד המשפטים עובדים על גיבוש מדיניות (שאמורה בהמשך לקבל ביטוי נורמטיבי) ולפיה, עבירות רבות תהפוכנה מעבירות פליליות לעבירות מנהליות, ובכך למעשה הפרות שהיום נחשבות לעבירות פליליות ייחשבו מנהליות, ובמקרה שאדם יפר אותן, הוא לא יוכתם בכתם הפלילי וייפתח נגדו הליך מנהלי, שהוא כידוע, נושק יותר למשפט האזרחי. בנוסף, נזכיר את כלי העיצומים הכספיים, המהווה חלופה (ראויה או לא, אפשר להתווכח על זה) להליך הפלילי- אולם מדובר בכלי אכיפה שהרשות מפעילה כנגד ציבור מפוקחים שלה.
    למשל, משרד הבריאות כנגד בתי מרקחת מפרים, משקד התחבורה כנגד מוסכים או מכוני רישוי וכן הלאה..

    1. לא רק בחברה הערבית העבריינות גוברת זה קורה גם בחברה היהודית, כל בעיה שלא מטופלת הופכת להיות חמורה יותר.

    1. לתחושתי יותר מידי עבריינים מקבלים עונש קל מידי, הענישה המקלה מעודדת עברינות והופכת אותה למשתלמת, שלא לדבר על אין ספור תלונות של עברות שמוגשות ע"י הציבור הרחב שהמשטרה בכלל לא מתייחסת אליהם והתיקים נסגרים בגלל חוסר עניין לציבור אבל בעיקר משום שאין למשטרה מספיק כוח אדם לטפל בהן.
      וכן אין ברירה צריך לבנות עוד בתי כלא כדי להגדיל את שטח המחיה לאסירים וגם משום שהאוכלוסיה בארץ גדלה ולצערנו גם מספר העבריינים.

  5. כלל ידוע,

    כל ארגון חייב לבדוק את עצמו אחת לשלוש שנים בערך.

    הכלל לא מתקיים במשרדי הממשלה כתהליך מובנה, הוא מתבצע לפי שיטת "כיבוי שרפות".

    לכן, לעולם יהיה חוסר במשהו. ופתאום מגיע היום שחייבים רפורמה משמעותית כי כל השנים לא טיפלו בבעיה.

    כך בנושא כליאה,
    כך בנושא חינוך,
    כך בנושא ביטוח,
    כך בנושא שוק ההון,
    כך במערכת המשפטית
    ועוד.

    לסיכום,
    תהליך הארגון והבקרה אם יבחן אחת לשלוש שנים ויוקצו המשאבים לתיקון בהתאם הרפורמות יהיו "קטנות ויעילות" הנותנות שירות טוב יותר לאזרח.

    1. את השלטון מעניינת המערכת המשפטית רק מהיבט אחד
      איך להחלישה ככל האפשר

  6. רק שלשום הובהר שהמוני עצורים, נשלחים למעצר בית כי אין מקום כבר בבתי המעצר
    גם חברה שיש בה יותר מידי עברות על החוק, וגם מערכת משפט שמגדירה כל פיפס כעברה פלילית
    והתוצאה שלא מעט עבריינים של ממש נחים בבית

  7. גם אני חושבת שזה לא הזמן להקל על חשודים במעשים רעים. אם הממשלה היתה ממנה למשל שופטים במקום כל אלה החסרים, חלק מהבעיות והעיכובים היו נפתרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן