גורלו של עיזבון דיגיטלי

יש לתקן את חוק הירושה ולכלול בו גם נכסים דיגיטליים
תמונה של נעמי
ד"ר נעמי דדון

בעידן שלנו רוב בני האדם צוברים במהלך חייהם נכסים דיגיטליים רבים. הנכסים הם, לדוגמה, מאמרים ופוסטים בפייסבוק, טוויטר, ווטסאפ, רשתות חברתיות נוספות, וכן בלוגים, אנשי קשר, דואר אלקטרוני, סרטונים, ספרים דיגיטליים, קובצי ראיונות, מוזיקה, תמונות, מטבעות וירטואליים, נכסיNFT  ועוד.

אולם רוב הציבור, בארץ ובעולם, לא יודע מה יהא על הנכסים האלו לאחר לכתו לעולם שכולו טוב (או לא).

קושי זה מתעצם לנוכח העובדה שחוק הצוואות והירושות, בארץ ובמקומות רבים בעולם, לא כולל התייחסות לסוגיה זו. קיימת לקונה (חסר) בחוק שמקשה מאוד על היורשים לקבל גישה לנכסים אלו או מידע לגביהם. נכסים אלו יכולים להיות בעלי ערך קנייני רב, או בעלי ערך סנטימנטלי למשפחה וליורשים, והלקונה בחוק מונעת מיורשים זכאים לקבל את המגיע להם בדין.

יש להבדיל בין נכסים רוחניים דיגיטליים המוסדרים בחוק, כמו ספרים דיגיטליים, מוזיקה, תמונות, תוכנות, פטנטים ועוד, לבין נכסים רוחניים דיגיטליים אחרים כמו פייסבוק, טוויטר, דואר אלקטרוני, בלוגים ועוד. מעמדם של נכסים רוחניים דיגיטליים הוא כמעמד כל נכס אחר והלקונה היא שחוק הקניין הרוחני אינו חל עליהם.

בדיני הירושה במדינת ישראל קיים עיקרון בסיסי ולפיו יש לשאוף למלא את רצונו האחרון של הנפטר, ככל שהדבר אפשרי. בתי המשפט בישראל נוהגים פעמים רבות לפרשנות "תכליתית" של החוק, כדי לאפשר את הגשמת רצונו האחרון של הנפטר. כשמדובר במידע דיגיטלי המאוחסן בישראל וכפוף לדין הישראלי, קיימת אפשרות שבית המשפט יורה על מסירת העיזבון הדיגיטלי ליורשים, כל עוד הנפטר ציווה זאת באופן ברור, אולם בשל היעדר מודעות לסוגיה, הציבור לא פועל על פי תכלית זאת.

מומלץ לכל אדם לא להתעלם מסוגיית גורלם של הנכסים הדיגיטליים, ולהקדיש פרק בצוואה לעיזבון הדיגיטלי הקיים ברשותו, ומה ייעשה בו לאחר פטירתו.

באשר לעיזבון דיגיטלי המאוחסן על גבי שרתים בחו"ל, אשר אינם כפופים מטבע הדברים לדין הישראלי, הדבר מורכב יותר. על מנת להתמודד עם קושי זה גיבשו חברות רבות בעולם כללים הנוגעים לאופן ניהול עיזבונם של משתמשים שנפטרו. חברת פייסבוק, למשל, נוהגת להפוך את פרופיל המשתמש של אדם שנפטר לדף הנצחה. מומלץ לוודא מראש מה הנוהל של כל חברה שבה קיים נכס דיגיטלי, בסוגיה הספציפית, ולנסות לפעול על פיו.

בארץ הוגשה הצעת חוק לתקן את חוק הירושה ולכלול בו התייחסות לנכסים דיגיטליים, אולם עד שהצעת חוק זו תעבור אנו נשארים ללא הסדרה.

מומלץ לכל אחד מאיתנו לדאוג מבעוד מועד גם לנכסים הדיגיטליים שצברנו, ולכלול גם אותם בצוואה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. להזכיר לבעלי gmail:
    אפליקציה זו מאפשרת בחירה של "יורש": לאחר 3 חדשים ללא שימוש הדוא"ל מופנה אל כתובת אחרת, שבעל המייל בוחר.
    טוב גם למקרה של חוסר יכולת תיפקוד וכמובן בשל פטירה.

  2. רוב האנשים לא דואגים לא מסדירים את הירושה הכללית, אז עוד פחות סיכוי שהם יעסיקו עצמם בצוואה בענייני העיזבון הדיגיטלי

  3. נקודה חשובה ומעניינת, שספק בעיני אם מישהו חשב על זה בכתבו צוואה לעצמו. כל הכבוד על העלאת המודעות בנושא !

  4. וואוו, נושא חשוב ביותר, לא חשבתי על זה לפני שקראתי את מה שכתבת, טוב שאת מעלה את זה למודעות
    עדנה בליטשיין

  5. עצה חשובה שאני כמו רוב האנשים כלל לא חשבנו בכיוון שלה.

  6. וצילומים, ויצירות אמנות דיגיטלית, ומוזיקה, ותיעוד בידינו, ומסמכים היסטוריים, ומחקרים, …..

  7. נכון שזה נושא רלוונטי, וזה יגבר, אבל בינתיים זה מעשי בפועל רק למעט מאוד אנשים, כל היתר מחסיקים ברשת הרבה שטויות ולא יותר מזה

  8. מעניין אם בפקולטות למשפטים באקדמיה יש קורס בנושא חשוב זה שחשיבותו רק תלך ותגדל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

תמונה של איתן

הותר לפרסום…

יש מי שמצטמרר ממילים אלה ויש מי שרותם אותן לצרכיו

מבנה ירוק

בנייה ירוקה

הטרנד שכבש את עולם הבנייה

דילוג לתוכן