הבהלה להייטק'ס

הכלכלה החדשה – ההייטק – משנה את חוקי המשחק ומעלה סוגיות חדשניות שהמשפט צריך לתת להן פתרון (דנתי בכך במאמרים קודמים ) ביניהן מצויה סוגיית פירוק שותפות עסקית בחברת הייטק שטרם פרצה והגיעה לאקזיט הנכסף. מה עולה בגורל המניות של אותו השותף שנפרד מהחברה?

זה המקרה שנדון לאחרונה בת"א (ביהמ"ש הכלכלי בת"א ) 21484-11-22 שנית חמו נ' אוביו גיימינג בע"מ (ניתן ביום 25.12.2022 מפי כבוד השופטת מיכל עוזר-רוזן).

בין השותפים בחברה לפיתוח אפליקציות פרץ סכסוך שהוביל לפירוק השותפות העסקית, ומשם קצרה הדרך לבית המשפט. הסכסוך בין השותפים הביא לדחיקת רגלה החוצה של אחת השותפות ולעזיבתה. אותה שותפה טענה כי מידרו אותה מתפקידה בחברה, התעמרו בה והכול בעת היותה בהיריון מתקדם. במצב זה לא נותרה לה ברירה אלא לעזוב.

בתביעה שהגישה לבית משפט ביקשה למנוע מהחברה את זכות הרכישה החוזרת של מניותיה, וטענה כי התקיימו התנאים להאצת מניות כך שהמניות שלה הבשילו והיא זכאית לקבלן. יובהר כי ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה לסעד זמני, צו מניעה, לכן עדיין לא התבררה תביעתה – מדובר בהחלטת ביניים שעשויה להשתנות בהמשך הדרך.

כאן יש לעצור ולהסביר שני מושגים בסיסיים בתחום שיש ביניהם זיקה: "רכישה חוזרת" ו"הבשלה" (Vesting). חברות סטארט-אפ כשמן כן הן, הון-סיכון – מדובר בתחום דינמי וחדשני, שלא היה ידוע כיצד יתפתחו בהמשך היחסים בין השותפים-המייסדים (וגם העובדים הבכירים הראשונים) שנמצאים בחברה מתחילת הדרך.

לכן, מקובל לקבוע מנגנון ולפיו מניות המייסדים והעובדים הראשונים תהיינה חסומות בתחילת הדרך, כך שאם הדברים ביניהם ובין החברה לא יסתדרו והם יעזבו, אזי הם לא יהיו זכאים למניות. מנגנון זה נועד לתמרץ את המייסדים (והעובדים) להישאר בחברה תקופה מינימלית, להשקיע זמנם ומרצם בחברה ולבצע את ההתאמות אם הדבר לא יתממש. במקרה של פירוק שותפות עסקית ועזיבת שותף, החברה זכאית לרכוש ממנו את המניות ברכישה חוזרת ובתנאים מסוימים, למשל: במצב שבו כל השותפים המייסדים (חוץ מהשותף היריב) החליטו על כך פה אחד או במצב שבו השותף המחזיק במניות עזב (למעט אם הייתה לו "סיבה טובה" לעזוב).

ברור שיש במנגנון זה כדי לפגוע בזכות הקניינית של בעל המניות, שהרי מושכלות יסוד בדיני החברות שמניות מהוות קניין וצמודות להן זכויות – רכישה חוזרת לא רצונית מפקיעה את הקניין של בעל המניות.

בענייננו, השותפה שעזבה הוסיפה וטענה כי ההסכם נחתם תוך הצגת מצגי שווא, שלפיו השותפים רואים את פוטנציאל היחסים ביניהם ואת הישארותה בחברה לטווח ארוך. אלמלא מצג השווא היא לא הייתה חותמת על הסכם הרכישה החוזרת המקנה זכות לפטרה מכל סיבה שהיא בהסכמת יתר המייסדים.

מנגד, דחו המייסדים את טענות ההתעמרות ומצג השווא – לטענתם השותפה ידעה על מה היא חותמת, מנגנון ההבשלה והרכישה החוזרת נקבע בהסכם, חל על כל השותפים וגם הם כפופים לו. יתרה מזו, לו תתקבל דרישת השותפה ייווצר מצב, שבו בעוד הם נשארים ועובדים בחברה, משקיעים את זמנם ומרצם תחת המגבלה על המניות שלהם, ואילו השותפה שעזבה ללא פרק הזמן המינימלי של ארבע שנים שבהסכם, תהיה בעלת מניות ללא הגבלה.

עוד הוסיפו, כי קבלת הבקשה משמעה "גזר דין מוות" לחברה, שכן הדבר ייצור קושי גדול בגיוס משקיע חיצוני, ובהיעדר גיוס הון לא תוכל החברה לממש חוזים עסקיים ויש בכך פגיעה בחברה. החברה והשותפים הציגו התכתבויות עם משקיעים, שמהן עולה כי אלו נרתעים וכי קשה לגייס כסף כאשר מנהלים סכסוך משפטי עם מייסדת.

בית המשפט קיבל את טענות החברה והמייסדים – תחילה נדחתה טענת מצג השווא ונקבע כי בהסכם הרכישה החוזרת, מצויה הבנה עקרונית, שלה הסכימה השותפה, ולפיה המניות הוקצו למייסדים בכפוף למגבלות ולתנאים. אם תתקבל תביעת השותפה, תהיינה לכך השלכות רבות משמעות, שכן היא הפסיקה את עבודתה בחברה, תהפוך למחזיקה במניות כשהן נקיות מכל מגבלה, עוד בטרם חלוף מועד הבשלתן. זאת, בעוד מניות יתר המייסדים והעובדים בחברה, תישארנה מוגבלות. לאחר מכן בחן בית המשפט את מאזן הנוחות – למי ייגרם נזק גדול יותר? וקבע, כי כפי שעולה מההתכתבויות ומהגיונם של דברים, אטרקטיביות ההשקעה בחברת הזנק צעירה, פוחתת נוכח סכסוך משפטי בין המייסדים, דבר שעלול לגרום נזק קשה לחברה. מנגד, אם תתקבל תביעתה של השותפה, ניתן יהיה לפצותה בכסף תמורת המניות. בסופו של יום נדחתה הבקשה למנוע את הרכישה החוזרת.

ומה אנחנו למדים? בתי משפט נותנים פתרונות משפטיים, ומתאימים עצמם לכלכלה החדשה, ולדינמיות של ההייטק. תחום זה, בכל הקשור להיבטים המשפטיים שלו, מתפתח במהירות ומשתנה ממקרה למקרה.

*

התקשרות לכותב המאמר: idospr@gmail.com