מי אמר קיפוח?

על קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם
תמונה של עדו
עו"ד עדו שפרלינג

שני פסקי דין שיצאו בחודשים האחרונים בבית המשפט העליון מזכירים לנו שני עניינים: האחד, במקרה של סכסוך שותפים מעדיף בית המשפט להורות על פירוק שותפות עסקית, לרבות בדרך של רכישה כפויה או הִתְמַחֲרוּת כחלק מסל רחב וגמיש של סעדים; השני, לבעלי מניות המיעוט יש לא רק זכויות, אלא גם חובות, וכן עילת הקיפוח קיימת גם לבעלי השליטה שעלולים להימצא במצב של קיפוח זכויותיהם.

המקרה הראשון נשוא פסק הדין ע"א 94/20 טוביה לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ (ניתן ביום 18.8.2022 בבית המשפט העליון).

"גבעות עולם" היא חברה פרטית העוסקת בחיפושי נפט. היא מהווה את השותף המנהל הכללי של שותפות ציבורית העוסקת בחיפושי נפט, ונמצאת בבעלותם של לוסקין בעל מניות המיעוט ומשפחת בן דוד בעלת השליטה.

לוסקין הוא גאולוג ועוסק שנים בחיפוש נפט. לפני כ-30 שנה הוא נכנס לשותפות עם משפחת בן דוד בחברה. על פי הסכם המייסדים והתקנון בשותפות העסקית, נקבע, בין היתר, והחשוב לענייננו, שהמילה האחרונה בנושאים מסוימים תינתן ללוסקין באופן שלמעשה מעניק לו זכות וטו. יצוין כי המערכת ההסכמית שכובלת את שיקול דעתם של הדירקטורים, מנוגדת לחובות החלות על הדירקטורים בחברה, וכן מרוקנת מתוכן את תפקידם של הדירקטורים החיצוניים, ולא חוקית בהיותה מנוגדת לשינוי שנעשה בחוק החברות בעניין זה.

במהלך השנים לוסקין השתמש בזכות הווטו שניתנה לו, דבר שהביא לשיתוק פעילותה של החברה ולסיכון המשך קיומה. לאור הצורך הדחוף בהצלת החברה והחשש מקריסתה, הזרימה קבוצת הרוב כספים ודיללה את חלקו של לוסקין בהון המניות. לוסקין עתר לבית המשפט המחוזי וביקש לקבוע כי ההסכם בין הצדדים – המעניק לו זכויות עודפות לרבות וטו – שריר וקיים וכי יש לאוכפו.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נדחתה תביעתו של לוסקין לביטול הדילול ונקבע כי אותם סעיפים לא חוקיים יימחקו ואילו שאר הסעיפים ייוותרו על כנם והשותפות תמשיך לפעול. המשמעות: מעמדו של לוסקין הורע, שכן הסמכות הבלעדית המקצועית והווטו שניתן לו בהסכם המייסדים נלקחו ממנו.

לוסקין הגיש ערעור לבית המשפט העליון, וזה קבע כי אכן אין לתת ללוסקין את מבוקשו ודחה את דרישתו הדווקנית לקיים את מערכת ההסכמים שנחתמה לפני שנות דור, שכאמור סותרת את החוק כיום ונותנת לו זכות וטו תוך פגיעה בתפקידם של הדירקטורים החיצוניים.

בית המשפט העליון לא עצר פה, אלא הלך לקראת לוסקין ופסק על מתן סעד של פירוק שותפות עסקית ועל הפרדה. בדעת רוב של השופטות דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, נקבע כי גם אם דרישתו של לוסקין אינה מוצדקת, הרי שלאור הפגיעה בבסיס ההסכמה שעמדה ביסוד המערכת ההסכמית וכינון השותפות בינו ובין קבוצת הרוב, יש להפריד כוחות במסגרת מנגנון של רכישה כפויה. מנגנון זה נועד למקרים שבהם מערכת היחסים הבלתי אפשרית בין השותפים ואובדן האמון, מובילים לשיתוק, פוגעים בחברה ובציבור המשקיעים, ועל כן יש להפריד כוחות.

הבעיה הייתה שהצדדים עצמם – הן לוסקין וכמובן בעלי השליטה – לא עתרו לסעד הזה, ולכאורה כלל לא ניתן היה להעניק אותו ולפסוק על היפרדות, שכן על פי ההלכה המשפטית הקיימת, בית המשפט לא מעניק סעד שהצדדים לא ביקשו אותו. ברם, דעת הרוב סברה שלהותיר את לוסקין ללא זכויות הווטו וללא הסמכויות המקצועיות שלו פוגע בהסכמות המקוריות בין הצדדים ובציפיות הסבירות שהיו ללוסקין בזמן שנכנס לשותפות, ולפיהן יהיו לו זכויות עודפות וסמכויות בלעדיות. לכן, בלוליינות משפטית גמישה ביותר, נקבע שיתבצע מנגנון של רכישה כפויה (או התמחרות) זאת לפי הערכת שווי של חברה, ועל בסיסה ירכשו בעלי מניות הרוב את חלקו של לוסקין ויקנו אותו "החוצה".

יצוין כי בפסק הדין קבע השופט סולברג בדעת מיעוט, שמכיוון שהצדדים לא עתרו לרכישה כפויה (שלמעשה מהווה פירוק שותפות עסקית), יש קושי משפטי ליתן את הסעד שהצדדים כלל לא ביקשו (בנוסף לקושי מעשי ועובדתי להורות על רכישה כפויה) וסבר כי יש לדחות הערעור.

המסקנה: כאשר בית המשפט רוצה להגיע לתוצאה כלשהי הוא מוצא את הדרך לכך. בענייננו, הפרדת כוחות, בין ברכישה כפויה ובין בהתמחרות שתוביל ל"קנייתו החוצה" של בעל מניות המיעוט.

סיכום ביניים: לפסק הדין משמעות עקרונית שנוגעת לסכסוכי שותפים שחורגת מעבר למקרה הספציפי. פסק הדין מזכיר את מה שנוטים לשכוח, והוא שעילת הקיפוח אינה עומדת רק לבעל מניות המיעוט אלא גם לבעל מניות הרוב. כלומר, המיעוט לא תמיד צודק וגם לו קיימות חובות כלפי בעלי השליטה והחברה.

בדיני החברות מוכרת ומושרשת כבר שנים עילת קיפוח המיעוט (או עושק המיעוט), אולם בית המשפט העליון מזכיר כי גם הרוב יכול להיות מקופח. במקרה שבו המיעוט מונע מהרוב להשתתף בניהול החברה, ומדיר אותו מקבלת ההחלטות, במיוחד במצב של חוסר אמון בין הצדדים, "בעל המאה" אינו "בעל הדעה", הוא נעדר השפעה על הנעשה בחברה ויש לכך השלכה על בעיית הנציג המוכרת בדיני חברות – מצב לא רצוי שאין להתירו. אין ספק שקביעה זו נאמרה בהקשר של לוסקין שעמד בצורה דווקנית על קיום המערכת ההסכמית כולל מימוש זכויות הווטו שלו, אף שהדבר הביא לשיתוק החברה ואינו אפשרי מבחינה חוקית על פי המצב המשפטי כיום, ושהשתנה מהמועד שבו נחתמו הסכמי המייסדים בינו לבין שותפיו בעלי השליטה.

חודשיים לאחר מכן, העיקרון שמיעוט לא צודק מעצם היותו מיעוט וקיימת אפשרות גם לקיפוח הרוב, בא לידי ביטוי בהחלטה נוספת של בית המשפט העליון (רע"א 7089/22 ירון ברנד נ' איתי נגר מפי כב' השופט חאלד כאבוב, ניתן ביום 31.10.2022).

מדובר בסכסוך שותפים ותביעות הדדיות בין השותפים: בעל מניות המיעוט הגיש תביעה לפירוק שותפות עסקית, ובעל מניות הרוב הגיש בקשה באותו הליך לחייב את בעל מניות המיעוט להשתתף בהחזר הלוואות שנטלה החברה.

לטענת בעל מניות הרוב, מאז פרוץ הסכסוך הוא נושא באופן בלעדי בהחזר הלוואות שנטלה החברה, בעוד שותפו, בעל מניות המיעוט, נטש את החברה והתנער ממחויבויותיו לשלם לספקים ולבנקים.

מדובר בהחלטת ביניים בטרם התברר הסכסוך ועל כן טען בעל מניות המיעוט, כי יש לברר תחילה את הסכסוך כולו ובמסגרת פסק הדין הסופי לערוך את ההתחשבנות בין השותפים. כמו כן טען שהכספים תועלו לטובת חברות בבעלותו של בעל מניות הרוב ושימשו אותו.

בית המשפט דחה את טענותיו וקבע, כי ההלוואות ניטלו בזיקה ישירה לחברה המשותפת ולכן על בעל מניות המיעוט להשתתף בהחזרים החודשיים, וכי תשלומים אלו יהיו על החשבון עד שתיערך התחשבנות סופית בין השותפים (במסגרת פירוק שותפות עסקית).

ערעור שהגיש בעל מניות המיעוט לבית המשפט העליון נדחה. מעניין לבחון את נימוקיו של בית המשפט העליון, שכן הם ניתנו מעבר לצורך. בית המשפט העליון חזר והדגיש, תוך שהוא מצטט דעת מלומדים בתחום דיני החברות כי: "טענת הקיפוח עשויה להיטען בידי כל בעל מניות ובגין כל קיפוח שאירע במסגרת פעילות החברה; בין אם אירע על ידי בעל שליטה, בין אם על ידי בעל מניות מיעוט (למשל בעל מניות סחטן) ובין בידי גורם אחר בחברה, דוגמת נושא משרה בה. ניתן בהחלט לאפשר שימוש בעילה זו אף בידי בעלי מניות הרוב בחברה, בטענותיהם, למשל, כנגד הדירקטוריון, כנגד נושאי משרה אחרים, ואף כנגד בעלי מניות מיעוט באותם מקרים שהחוק מקנה להם זכות הכרעה".

לסיכום: בניגוד למה שמקובל לחשוב ואף שעילת הקיפוח הקלאסית נתונה לבעל מניות המיעוט, הרי שגם בעל שליטה יכול לטעון טענת קיפוח ולזכות בקשת שלמה של סעדים לפי עילת קיפוח.

השורה התחתונה: יש לזכור כי גם למיעוט יש חובות וכי גם לרוב יש זכויות.

*

כתובת הדוא"ל של המחבר:

idospr@gmail.com   

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

  1. וכבר נאמר בתנ"ך:
    וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ: (שמות פרק כג פסוק ג)

    1. נכון וניכר שזו היתה גישתו של השופט סולברג בפסק הדין. הוא אף מביע צער שלוסקין נאלץ לראות את אחרים נוטלים את ההגה, בעוד הוא כלשונו של סולברג, ״עובר למושב האחורי״

  2. על קיפוח רוב עוד לא שמעתי, הרוב בדרך כלל יותר קרוב להגה

    1. תמיד יש פעם ראשונה. העובדה שהרוב ברגיל קרוב יותר אל ההגה, לא אומרת שהוא לא יכול לפגוע במיעוט ובחברה. למשל במקרים שבהם בכוחו לשתק את החברה ולהפעיל סחטנות שפוגעת בחברה

  3. פעמים רבות השופטים נוטים אוטומטית לטובת המיעוט כי הם נידמים כמי שמקופחים בידי הרוב שלכאורה יש לו כוח.

  4. התמונה יותר מורכבת- עקרון העל בדיני החברות הוא עקרון שיקול הדעת העסקי. משמעותו הוא שככל שהחלטות שהתקבלו בשיקול דעת ע״י בעלי השליטה חסינות בדרך כלל מבקורת שיפוטית למעט חריגים.
    בנוסף, החוק קובע מפורשות, כי כל בעל מניות זכאי לטעון לקיפוח ולא הגביל את זה לבעל מניות המיעוט

  5. וכאשר מדובר בחברה ציבורית המצב מסובך יותר
    לאף אחד אין שליטה מי קונה מניות בחברה ולמה
    ואז החלטות והצבעות נעשות בנושא אחד אבל באות כדי להשיג דברים אחרים לגמרי

    1. אכן יותר מסובך אבל העקרון שיקול הדעת העיסקי ומנגד איסור על קיפוח תקפים גם בחברות ציבוריות

  6. ככלל, לבעלי מניות המיעוט, יש בדרך כלל יותר כוח ומוטיבציה לסחיטה

    1. לפעמים כן ולפעמים לו. הרבה פעמים לרוב יש כח להנות ממשאבי החברה ולנכס אותם לעצמו. מאוד תחוי בחברה, מבנה בעלות, ההסדרים המשפטיים, פעילות ודינמיות של השוק וכיוצ״ב.

  7. כבר כתבו כאן בעבר את מה שאני רוצה להגיד ובכל זאת חשוב לי לחזור על זה
    מאוד מעניין למנהלים לקרוא את המאמרים מהסוג הזה שגם מביאים עובדות מעניינות וגם נותנים ניתוח מעניין של משפטן מקצועי

  8. בחברה ציבורית זה מורכב הרבה יותר. מצד שני בעלי השליטה, הדירקטורים ונושאי המשרה חשופים הרבה יותר, לפעמים יותר מדי…

  9. שמת לב שקיפוח הרוב זה כעת הסלוגן שמוביל את כל שינוי פני המדינה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית