משמורת משותפת

מאמר זה נכתב על מנת לסכם לקורא את תחום המשמורת המשותפת בעת גירושים או פרידה של הורים. במאמר נסביר מהי משמורת משותפת, מהן ההשלכות הכלכליות על ההורים במשמורת משותפת, מי זכאי למשמורת משותפת ועוד. המאמר נכתב על מנת לסייע בהבנת התחום ואינו תחליף לייעוץ משפטי.

הליכי גירושין

הליכי גירושין בארץ כפופים לדין הדתי ולכן כל תביעות הגירושים מתנהלות בפני בית הדין הרבני, שיש לו סמכות בלעדית לדון בתביעות גירושים. עם זאת, ייתכן כי זוגות יחליטו להתגרש בהסכמה, ובאמצעות צד שלישי לנסח הסכם שייחתם על ידי הצדדים ויוגש לאישור בבית הדין הרבני. בהסכמי גירושים זוגות רבים מסכימים גם לגבי סוגיות נלוות, לרבות סוגיות של חלוקת הרכוש, משמורת על הילדים ומזונות.

אם הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמות בנוגע לסוגיות הנלוות, הם יגישו תביעה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, ואלה יכריעו בסוגיות הנלוות (הערכאה תיקבע בהתאם ל"מירוץ הסמכויות").

במאמר זה נתמקד בסוגיית המשמורת ובעיקר במשמורת משותפת.

משמרות על הילדים

כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים, במרבית המקרים הילדים נמצאים אצל האם במשמורת בלעדית, ואילו לאב יש הסדרי ראייה עם הילדים וכן הוא משלם עבור הילדים דמי מזונות (עד הגיעם לגיל 18 או 21). רק במקרים חריגים מקבל האב משמורת בלעדית על הילדים, ואילו לאם יש הסדרי ראייה, למשל במקרים של חוסר תפקוד של האם, מחלה וכיו"ב.

משמורת משותפת

בשנים האחרונות מתפתחת מגמה (מבורכת למדי, יש לציין) שלפיה יותר ויותר זוגות שנפרדים בוחרים דווקא במשמורת משותפת. מבחינת האבות, כיום הם מעורבים הרבה יותר בגידול הילדים וחוששים שהקשר עימם ייפגע, ולכן שואפים לבלות מחצית מהזמן עם הילדים. מבחינת האימהות, יש אימהות רבות שבמקביל לגידול הילדים מנהלות קריירה ומעוניינות להמשיך לפתח את עצמן. לכן גם הן מעוניינות במשמורת המשותפת, אשר תאפשר להן, בימים שאינן שוהות עם הילדים, לעבוד שעות ארוכות.

כאשר בית המשפט רוצה לקבל החלטה אם לאשר משמורת משותפת, הוא בוחן שלושה גורמים עיקריים:

הראשון הוא כי ההורים מקיימים יחסים טובים, שכן כאשר ההורים מגדלים את הילדים במשמורת משותפת יש ביניהם תקשורת רבה ואף יום-יומית בנוגע לגידול הילדים ולאיסופם מהמסגרות והחוגים.

השני הוא כי ההורים מתגוררים בקרבת מקום, כך שהילדים יישארו באזור המוכר להם, ימשיכו ללכת לאותה מערכת חינוך ולאותם החוגים וכך ימשיכו בשגרת החיים שהייתה לפני הפרידה של ההורים. בסופו של דבר, טובת הילד היא שמחייבת, ולכן למגורים בקרבת מקום יש חשיבות מכרעת בעת משמורת משותפת.

השלישי הוא מסוגלות הורית. מסוגלות הורית נבחנת במספר דרכים: האחת היא אם אכן שני ההורים כשירים לגדל את הילדים. השנייה היא כי יש להם זמן פנוי והם אינם עובדים שעות ארוכות מדי. השלישית היא כי הם משתכרים מספיק ויכולים להציע לילדיהם חיים הולמים.

לאחר שבית המשפט קובע כי שלושת הגורמים מתקיימים, וההורים אכן רוצים לחלוק את המשמורת המשותפת, הוא פוסק כי תתקיים משמורת משותפת. כך ההורים מחלקים את משך שהייתם עם הילדים שווה בשווה.

תשלום דמי מזונות

אב חייב לשאת בתשלום מזונות מלא עבור ילדיו עד הגיעם לגיל 6. לאחר גיל 6 בוחנים את יכולת ההשתכרות של ההורים ואת הוצאות הילדים וקובעים מה הוא תשלום המזונות שאותו ישלם האב לאם עבור גידול הילדים. כאמור מעלה, תשלום מזונות הוא עד גיל 18 או 21.

הדבר נכון בעיקר כאשר הילדים נמצאים במשמורת בלעדית של האם והאב נפגש עם ילדיו רק בהסדרי ראייה ולכן לא משתתף בהוצאות השוטפות עבור הילדים. עם זאת, כאשר ההורים מנהלים משמורת משותפת, ההוצאות מתחלקות באופן שווה, שכן כל אחד מההורים נושא בנטל הכלכלי בזמן שהילדים נמצאים אצלו.

לכן תשלום המזונות במשמורת משותפת נמוך משמעותית מתשלום מזונות כאשר יש לאם משמורת בלעדית. בית המשפט בוחן כמה משתכרת האם וכמה משתכר האב, והם נושאים בתשלומים באופן יחסי להכנסות שלהם. אם לאם ולאב יש הכנסה זהה, ייתכן שהאב לא יחויב במזונות כלל. הפסיקה משתנה ככל שהעולם מתקדם והיא דוגלת בחלוקה שוויונית בין ההורים שהתגרשו.

לסיכום

סוגיית הגירושים והסוגיות הנלוות לה הן סוגיות מורכבות המלוות ברגשות עזים. סוגיות אלה כפופות לדין דתי (בית הדין הרבני) או לדין האזרחי (בית המשפט לענייני משפחה). כאשר מוגשת תביעה למשמורת, כדאי להתייעץ עם עורך דין מומחה, שיסייע בליווי ההליך ובכך ישמור על האינטרסים של הלקוח שלו. נוסף לכך כדאי לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי הערכאות המשפטיות, דבר שיכול לחסוך להורים זמן וכסף רב.