מגשרים, גישורים ופתרון סכסוכים

על עקרונות הליך הגישור ומדוע ההליך לא תופס תאוצה
תמונה של נעמי
ד"ר נעמי דדון

גישור הוא הליך לפתרון סכסוכים, וליישוב קונפליקטים מחוץ לכותלי בית המשפט, ונועד בעיקר למי שנמצאים בסכסוך משפטי ומעדיפים להימנע מהביורוקרטיה ומהעלויות הכרוכות בניהול הליכים משפטיים בבתי המשפט. בישראל הפך הליך הגישור לכלי עבודה נוסף בארגז הכלים של עורך הדין כבר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. דהיינו הוא קיים ומוכר כבר יותר משני עשורים.

למה, אם כך, למרות יתרונותיו הרבים ההליך לא תופס תאוצה וממדים כפי שהיה מצופה? למה אף שנעשו מהלכים רבים לקדם את הליך הגישור בפתרון סכסוכים, בפועל מהלכים אלה לא הביאו את התוצאות המקוות?

אנשים עדיין מעדיפים לפתור סכסוכים באמצעות בתי המשפט למרות הימשכות התהליכים במשך שנים, למרות העלויות הגבוהות, העומסים הבלתי סבירים בבתי המשפט, אי-הוודאות ועוד חסרונות שקצרה היריעה מלפרטם.

כמי שמאמינה מאוד בתחום וכמי שמכירה אותו היטב, הן פורמלית והן מעשית, חשבתי שההסבר לכך נובע מחוסר ידיעה של הציבור על הליך הגישור ועל יתרונותיו, סברתי שלא עושים להליך הגישור מספיק יחסי ציבור ולכן התוצאות הרצויות והמקוות לא מתקיימות.

לצערי, לאחרונה, התוודעתי לסיבה נוספת שבגינה הליך הגישור לא תופס תאוצה. מערכת המשפט בישראל דווקא מעודדת, בתחומים שונים, פתרון סכסוכים באמצעות הליך הגישור. תוצאות ההליך מוכרות על ידי בית משפט, והסכם שהושג בגישור יכול לקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט. אולם חלק משמעותי מהגורמים שאליהם מופנים הצדדים לסכסוך, אינם נאמנים לאתיקה ולכללים של הליך הגישור, הם מפעילים על הצדדים לחץ להתפשר על מנת לסיים את הסכסוך ולסגור את התיק.

לידיעתי הגיעו מקרים רבים שבהם אנשים התאכזבו מהליך הגישור ומתוצאותיו, אכזבה שהובילה לחוסר אמון בהליך. התברר לי שאנשים אכן עברו תהליך מסוים, שניתן לכנותו בשמות שונים, אולם גישור זה לא. הגישור הוא הליך, כלי עבודה, שפה, תפיסת עולם, פילוסופיה מעשית.

קשה להישאר אדישים למה שהגישור מביא איתו במישורים שונים: חברתי, משפטי, כלכלי, ביחסי עבודה וביחסים בכלל. הגישור הוא הליך מסודר, מובנה וממוקד שתוצאותיו מובטחות – אם הוא נעשה נכון. אולם אם הוא לא נעשה נכון, הוא יכול להביא לתוצאות הפוכות הכוללות אכזבה, מפח נפש, תסכול, חוסר אמון בהליך ועוד.

מדובר בחלופה המאפשרת פתרון קונפליקט, ללא ויתור והתפשרות, ולפיכך המשך שמירת מערכת היחסים בין צדדים לסכסוך.

הליך שמנוהל בניגוד לכללים ולאתיקה חוטא למטרה וכמובן לצדדים לסכסוך, ומשיג מבחינה חברתית תוצאה הפוכה מהרציונל המובנה בהליך הגישור.

להלן כמה מהעקרונות של הליך הגישור:

1. המגשר לא יכפה פתרון על הצדדים.

2. על המגשר להיות ניטרלי.

3. גישור הוא תהליך רצוני, הצדדים ישתתפו בהליך מרצונם ובהסכמה מדעת.

4. התהליך ותוצאותיו הם בשליטת הצדדים המעורבים, ללא כפייה או סמכות חיצונית.

כללים אלה לא התקיימו במקרים שהובאו לידיעתי, לא ידוע לי אם ההפרות היו בגלל חוסר מקצועיות של המגשרים, חוסר ידיעת הכללים, עומסים, אינטרס לסגירה מהירה של התיק, או כל סיבה אחרת.

בכל מקרה, ניהול הליך גישור באופן כזה מחטיא את המטרה שלשמה נוצר ההליך, וחבל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

47 תגובות

  1. זה יותר פשוט – עורכי הדין לא מעודדים (בלשון המעטה) גישור. איך הם יעשו כסף?

  2. נעמי
    העלית נושא חשוב,שבמקרה מוכר גם לי בעיקר בתחום הגישור הבינלאומי
    ראשית- מה שמתחרה בגישור הוא הליך הבוררות וכאן אני מציע שתבחני את המצבים בהם בוררות תהיה מועדפת על פני גישור
    שנית- תבחני את ההיבט התרבותי. את וודאי מזהה היטב מצבים בהם השאיפה ל"צדק אבסולוטי" שהיא בעיני המתבונן- יכולה לעוור שיקול דעת אחר. ואת המצבים בהם פשרה בהסכמה עלולה להיחשב כניעה ואובדן פנים
    לדוגמא- הפלסטינים אינם מוכנים להגיע לפשרה באמצעות משא ומתן ישיר (כפי מהסכמי אוסלו) כי אז כול ויתור יחשב כניעה, בעוד שהישג האולטימטיבי מבחינתם הוא הזה שהושג ב דם כך החליפה אהאינטיפדה את אוסלו ואת קמפ דויד 2000, או כפי שאנואר סאדאת השיג את השלום רק לאחר שכיפר על חרפת מלחמת 67 בהישג צבאי 73 אף אם חלקי- עניין של תרבות! ואת זה רוב הישראלים לא מבינים

    לכן- ברמת הפרט כמו ברמת המדינה- איבחון הרקע התרבותי יסייע בידך לתכנן את הגישור באופן אפקטיבי

    1. היו תקנות שבוטלו, עדיין מסתמכים על מה שהיה בהם לצורך הכשרה. בסופו של דבר מצליח מי שיש לו קבלות. כמו בכל מקצוע אחר.

    2. אולי גם לוודא שנמגשר מקצועי ועושה עבודה נכונה, על פי המתודולוגיה ולא רק ישאף איך לסגור את התיק, על בעיה זו מעידים רבים.

  3. לא מכירה את הנושא הזה.
    האם מגשר צריך להציג תעודת הסמכה? או שכל אחד יכול לעסוק בזה?
    האם יש גוף מבקר שבודק את ההתנהלות של המכשירים?

  4. כמה שאת צודקת גישור חוסך זמן כסף ומתחים מיותרים ,אני התנסתי בתהליך גישור כאשר פיטרתי עובד
    העובד תבע אותי בבית משפט,בזבזתי כסף מיותר על עורכי דין ,כשהגענו לבית המשפט הציעו לנו להיפגש עם מגשר שפתר בנינו את המחלוקת במקצועיות ולשביעות רצון שני הצדדים
    למדתי מזה שיש דרך יותר מהירה ופחות יקרה לפתור בעיות במידה וקורות

  5. כתבה נכונה לחלוטין! גם אני חוויתי תהליך גישור כאשר המגשרת לא באמת הייתה אסרטיבית לבצע גישור אלא מהר מאוד סגרה את תהליך הגישור כלא מוצלח מה שהוביל אותנו לבית המשפט.. חבל מאוד כי תהליך גישור יכול לחסוך המון זמן וכסף של שני הצדדים.

  6. יש גם את עניין הכסף, מגשרים ביצוגיות לוקחים המון כסף לשעת גישור, צריך שיהיה פיקוח בנושא

  7. כתבה ממש מעניינת וכן נאמרים בה דברים מאוד נכונים! ראוי כי הנושא יבדק על מנת לייעל את המערכת.

    1. הלוואי והדברים היו נראים אחרת משתמשים בכלים שאמורים לייעל את המערכת והופכים אותם למפרכים ולא יעילים נקווה שמישהו במערכת המשפט יקח את הדברים לצומת ליבו.

  8. צודקת. לדעתי יש בזה נקודה נוספת הנוגעת להכשרה של המגשרים. מי הם? מה הכשרתם? האם ישנו גוף מפקח על אותם מגשרים לוודא שהם עושים את עבודתם נאמנה ובמקצועיות. במקרה והתחום פרוץ וכל אחד שעושה קורס יכול להציג את עצמו כמגשר – אין פלא שישנם מגשרים לא מקצועיים שחוטאים למקצוע וגורמים יותר נזק מתועלת.

  9. קרוב אלי נכנס להליך גישור לגירושין. העו"ד היתה הכל חוץ מניטרלית. דחפה את התהליך כך שיצא לטובת האישה, רק רצתה לסגור את ההסכם כדי לקבל את שכרה ולהמשיך הלאה ללקוחות הלא מרוצים הבאים. ההסכם שיצא מהתהליך לקוי אף ברמת שגיאות כתיב. לא רק, גם לקחה על עצמה לערוך הסכם מכירה לביתם המשותף ולא הגנה עליהם בשום סעיף בהסכם המכר. חובבנית מהשורה הראשונה. אני מבינה מכתבה זאת שזה לא המקרה היחיד

  10. תודה רבה על הדברים החשובים שהוצפו במאמר זה.
    בנוסף לכתוב, אני חושבת שבמקרים מסויימים מספיק שאחד הצדדים (לדוגמא במקרי גירושין) לא מעוניין להגיע להסכם או שמא מסרב להאמין ברצון האמיתי של הצד השני להביא לסיום היחסים, ומפה יתחיל להתנהל תיק בבימ"ש שרק יוסיף קושי שממילא קיים ביחסים בין הצדדים, שלא לדבר על ההוצאות והבירוקרטיה.

  11. שלום נעמי ותודה על הפוסט. באופן ישיר ועקיף כולנו עוסקים בגישור. זה קורה בתוך המשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת, חברים לעבודה, שכנים… וכו'. גישור מקצועי אכן דורש הסמכה , ידע, ניסיון והמון המון המון אינטליגנציה רגשית מצד המגשר. מצד המעורבים בתהליך הגישור נדרשת אמפטיה ויכולת להיכנס ל "נעלי האחר" ולראות את הבעיה מהזווית שלהם. זה לא פשוט. האפשרות הזו מפחידה אנשים ובמיוחד האפשרות לפשרה בעוד שכל צד רוצה "צדק". כלומר הצדק שלו. המצב הזה יוצר רצון להגיע למשפט כדי "לעשות צדק" בעוד שמערכת המשפט עושה דין. זו לדעתי הסיבה העיקרית להיעדר שימוש בכלי המופלא הזה.

  12. נעמי,
    אני מסכימה לגמרי עם דברייך,
    כמי שעוסקת בגישור במערכת החינוך על בסיס יומיומי, אני מעריכה מאוד את תהליך הגישור כדרך ליישוב מחלוקות וסיכסוכים ובתנאי שעושים את זה ממקום נקי וניטרלי, ברגישות, בתבונה ובמקצועיות, בדיוק כפי שכתבת

  13. מגשרים ותיקים ועמוסים יוצרים עם הזמן קשרים עם גורמים גדולים ועשירים שעם הזמן נפגשים איתם בעוד גישורים ונוצרים קשרים ואינטרסים

    1. כתבה חשובה מאוד, הלוואי שכל המגשרים היו מבצעים גישור כמו שאת כותבת שגישור צריך להיות.

  14. בתהליך הגישור הצדדים חושפים מסמכים ואם הגישור לא נגמר בהסכמה אז נחשף חומר שישמש במשפט, ולכן אולי לא יחשפו הכל בגישור

  15. כתוב יפה ומעשיר הליך הגישור מהווה אבן דרך במסורתנו המפוארת היכולת של הצדדים לפעול להסכמה הדדית ולעיתים רבות להשאר באותה רשת חברתית היא מבורכת והאדוות החברתיות יפעלו לטובה לאורך שנים .
    לצערנו חז"ל לימדונו כי " הגאווה התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" שהרי בנקודות שציינת לגורמים השונים שגרמו להבעת אי אמון בכלי שמקבל את תמיכת בתי המשפט והחברה הישראלית ,הם אותם אלו ששייכים לעולם הגאווה – אני מגשר,לעולם התאווה – כסף מהיר לסגירת תיק
    ולעולם הכבוד – אני המכריע מוביל לסגירת התיק.

  16. נעמי
    אני מסכימה איתך לחלוטין, חבל שיוצא "שם רע" לגישור בעקבות תהליכי גישור לא מקצועיים שמטרתם לסגור תיקים ולא באמת למצוא פתרון אמיתי.

  17. צודקת ומעוררת השראה בהיבטי אומץ ויושרה מקצועית.

    יש הבדל בין טיב הכשרה מעמיק ממושך ואיכותי לבין הכשרה מזורזת, קצרה וכזו שממוקדת ללהביא תוצאה על פני איכות התהליך או טובת המשתתפים.

    אני יכולה לומר שדבר דומה קורה גם בעולם שלאחר הלידה – גם שם יש אחיות שעברו הכשרה קצרה לתמיכה בהנקה וקוראות לעצמן ועל ידי המערכת יועצת הנקה, כשבפועל הן טועות מטעות ולעיתים גורמות להנקה טובה להתפספס. לעומת הכשרה מקצועית ובינלאומית שאורכת 5 שנים ומגיעה לעומקים וליכולת פתירת אתגרים.

    הגיע הזמן ליצור סטנדרטים ברורים ומקצועיים למי שיש לו סמכות (בטח בהפניית בית משפט) לטפל בחיי הפרט.

    כן ירבו גורמי מקצוע עם אינטיגרטי גבוה כמו שלך. בהצלחה בשינוי המציאות הזו.

  18. תהליך הגישור כיום שמופנה על ידי בית המשפט לא רק שלא מצליח, הוא גורם לחוסר צדק משווע, וגורם לאנשים עוגמת נפש קשה, עד כדי סלידה מהרעיון של גישור וטראומה מהרעיון. וזה מניסיון מר פעמיים.

  19. מאמר עינייני ומעניין מאוד.
    חבל שרוב הציבור לא יודע מה תפקיד המגשר,וחויים אכזבה מהתהליך.
    לדעתי,
    על בתי המשפט לוודא לפני שליחה לגישור – שהצדדים ובעיקר המגשרים עצמם יודעים את הכללים / עקרונות התהליך, ובכך אולי יהיו פחות אכזבות ויותר הצלחות בתהליך.

  20. בעריכת דין בכלל, כמו בנושא של גישור, כמו בכל מקצוע, יש נשים ישרים ויש לא ישרים. צריך לבחור בזהירות, ואפילו לשלם יותר, אבל לא ליפול בפח.

  21. נעמי יקרה, הכרתי את המושג"גישור" אך לא ידעתי את מהותו, עשית לטעמי עבודה חשובה ביותר הכתובה בלשון מאד ברורה מלווה בהסבר מפורט. השתכנעתי ותודה על ההשקעה.

  22. נעמי היקרה את תמיד מוצאת נושאים חשובים ומעניינים לכל הציבור.נושא הגישור חשוב מאוד ע"מ להוריד את העומס מבית המשפט.ולתת פתרון מהיר.כלומר בזכותייך הרכבת יצאה מהתחנה.יש להוסיף לקרונות נושאים חשובים רמת המגשרים הכשרתם וכו וכו.ישר כוח.תמשיכי לתרום בנושאים תשובים בברכה בנצי

  23. מאמר מעניין. כנראה שאת מרצה מאד פופולרית. כנראה שכמעט כל התגובות באות מהסטודנטים שלך, בנוסח כמעט זהה. כל הכבוד.

  24. נעמי, עברתי הליך כזה והתאכזבתי. המגשר רצה רק לסגור את התיק.
    הפתרון הוא במסגרת רפורמה כללית במערכת המשפט, לדוגמא, הליך זה יהיה חובה עד לתביעה בסכום של 100,000 ש"ח במסחרי. מי יחליט? הרשם יקבע שזה התהליך ואין בילתו. ירצו ללכת למשפט, אין בעיה האגרה תהיה פי 10 מאגרה רגילה. זהו. אין התנדבות. אין רצון טוב. זה ההליך, נקודה. השאיפה, שהכול יעבור דרך שופט היא בלתי סבירה. כמובן שההליך חייב להיות הגון, מוסדר וכד', בסוף זה לתועלת כלל הציבור. אי אפשר להחזיק את המקל משתי קצותיו. מצד אחד לצעוק שיש עומס על בתי המשפט, יש סחבת, אין הליך הוגן שנמשך שנים וכד' ומצד שני לא להסכים לרפורמה כי…… ביהדות יש משפט האומר "הכורח הוא אבי ההמצאה" בסוף הכורח יכריע. שבת שלום.

  25. מאמר מעניין ועוד יותר חשוב
    יש המוני מקרים שמטופלים בגישור
    וחלק לא מבוטל לא מתנהל כמו שצריך

  26. הנטיה ללכלך חזקה מידי בארצנו. רוב האנשים והמקצוענים ישרים ומקצועיים.

  27. תודה נעמי על עוד מאמר מאיר עיניים. אני בעצמי סיימתי קורס גישור מתוך הבנה כי למרות ניסיון החיים העשיר, קורס כזה יעשיר אותי בכלים נוספים להתמודדות עם מצבים שונים. אני ממש מצרה על כך שהשימוש בהליך זה אינו נפוץ דיו. יתכן שהאלימות והקיצוניות שחוגגים בקרבנו, מהווים אף הם מחסום. כאשר צופים במערכת הפוליטית שלנו ובתקשורת, קצת קשה להאמין ביכולת הקשבה וניטרליות. אף על פי כן, אני מקווה שלפחות במקרים בהם רשויות מקומיות וגורמים קהילתיים יכולים לאפשר ולקדם את השימוש בהליך גישור, זה אכן קורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך