חוזים חכמים אבל לא רגישים

צמד המילים "חוזים חכמים" ידוע ומוכר לכל העוסקים בתחומי המשפט הטכנולוגי והמשתמשים בשוק הקריפטו. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מזמנת רעיונות חדשים, והחוזה החכם הוא השני המפורסם שבהם – אחרי המטבעות הקריפטוגרפיים. יתרונותיו ברורים ויעילותו רבה. ובכל זאת כדאי להזכיר שוב את ייחודו של המנגנון שעשוי לשנות את פני העולם העסקי ומתוך כך להכיר גם בחסרונותיו.

חוזה חכם הוא סקריפט (פיסת קוד) שמאפשר ביצוע כללים באופן אוטומטי. פיסת הקוד מאוחסנת ופועלת בדרך כלל בבלוקצ'יין – סביבה מהימנה ומאובטחת. לחוזים חכמים יש יכולת לקבל, לאחסן ולשלוח כספים ואפילו להתממשק עם חוזים חכמים אחרים. החוזים הללו פועלים לפי פרוטוקול של "אם – אז" (if – then), מה שמקל על תכנותם והפעלתם, שכן החוזה פועל בצורה ידועה מראש. היתרון המרכזי של החוזים החכמים הוא הסרת הגורם האנושי מקבלת ההחלטות החוזיות, משום שידוע כי הגורם האנושי מוטה ולא אמין בחוזים סטנדרטיים.

לחוזה החכם יש גם מספר חסרונות. אחד מהם הוא שמסגרת הנתונים של החוזה מבוססת רק על הנתונים שבסביבת העבודה שלו – הבלוקצ'יין, ולכן הוא אינו מביא בחשבון נתונים מן "העולם האמיתי", שעשויים להשפיע השפעה דרמטית על תוצריו. לשם כך פותחו שירותי "אורקל" (Oracle) – גורם מהימן חיצוני למערכת, שמשמש מתווך דינמי בין המידע הזמין בעולם האמיתי למערכת הבלוקצ'יין. האורקל יכול להיות גורם אנושי או טכנולוגי, וכדי לשמר את מהימנותו הוא מספק בדרך כלל מידע אובייקטיבי, למשל מצבו של הנכס או אישור נתונים מסוימים. במקרים נדירים האורקל עשוי לשמש גם בתפקיד מעין-שיפוטי, מעין מנגנון המפנה את המחלוקת לגורם אנושי שמשמש בתור בורר בין הצדדים לחוזה. באמצעות שילובו של האורקל בחוזה החכם ניתן להתגבר על מירב החסרונות של האוטומטיזציה.

הפנייה לאורקל בתור מנגנון מעין-שיפוטי מרמזת על חיסרון גדול יותר של החוזים החכמים, אולי החיסרון החשוב ביותר. הצורך לפנות לגורם שלישי כדי שיתווך בין הצדדים החלוקים על אופן הפעלת המנגנון החוזי אינו עולה במקרים שבהם הצדדים מסתדרים בעצמם, אלא שהחוזים החכמים מעכבים ואף מונעים את המפגש האנושי בין הצדדים לחוזה. התפיסה שהמטען הגנטי של רוב החוזים הוא כלכלי גרידא, ולכן יש לכונן אותם על יעילות כלכלית ולפיכך ראוי להסיר את המרכיב האנושי או לצמצם אותו עד כמה שניתן – מחטיאה את היתרון האנושי בעולם האינטראקציות ההסכמיות. עצם היכולת למצוא פתרונות יצירתיים למחלוקות שונות, הפגישה עם הצד השני והגעה להבנות שלא נקבעו מראש בחוזה, התגמשות ואפילו ויתור כאשר "שיקולי הצדק" דורשים זאת – כל אלו אינן קיימות בחוזה חכם, גם כזה הכולל אורקל אנושי.  

הצורך בקיומה של ערכאה שיפוטית אינו נעלם בחוזה חכם. בחוקי החוזים המחוקק הישראלי מעניק לבתי המשפט סמכות הכרעה לפי "שיקולי צדק" מתוך הבנה שההכרעה המשפטית אינה תוצר של נוסחה מתמטית. אולם אדרבא – לעיתים אין צורך להגיע לערכאה שיפוטית שתשקול שיקולי צדק אם ניתן לערוך מפגש אנושי מקדים. מפגש כזה עשוי לרכך את הצדדים הניצים ולסלול דרך לפשרה או ויתור שיחסכו משאבים רבים בסכסוך. יתרונותיו של החוזה החכם רבים – ויש לנצלם היטב, אבל בד בבד יש לזכור שגם החוזה החכם ביותר אינו רגיש כלל.